יום שישי ח' בכסלו תש"פ 06/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שחרור מחנה בוכנוולד

מהגדולים במחנות הצורר הגרמני היה מחנה הריכוז בוכנוואלד. למרות שמחנה זה היה בהגדרתו מחנה ריכוז ולא מחנה השמדה, בכל זאת נרצחו בו קרוב לחמישים אלף איש רבים מתוכם יהודים ה' יקום דמם

מוטי מרינגר, כ"ח בניסן תש"ע - 12/04/2010 17:43

מחנה הריכוז בוכנוואלד היה ממחנות הריכוז הגדולים ביותר בגרמניה, המחנה היה ממוקם על צלעו של הר האטרסברג בסמיכות לעיר ויימאר. בראשיתו של המחנה נבנה הוא על מנת למלא את מקומם של מחנות הריכוז ליכטנבורג וזקסנבורג, מחנות אלו היו מחנות מעצר לאסירים פוליטיים ופליליים ואף מחנה בוכנוואלד שימש למטרה זו בעת הקמתו. שם המחנה נקרא באותה העת כשם ההר שעל צלעו הוא הוקם 'מחנה הריכוז אטרסברג'. המחנה הוקם ביום ח' באב ה'תרצ"ז וכעבור פחות משבועיים ביום כ' באב הוסב שמו למחנה הריכוז בוכנוואלד, שינוי השם הגיע בהוראה ישירה של הארכי רוצח היינריך הימלר ימ"ש.
 

Yad Vashem
הכנס את שם התמונה [צלם]

קבוצת האסירים הראשונה שהגיעה אל המחנה מנתה כמאה וחמישים אסירים פליליים ופוליטיים, ההתרחבות הייתה מהירה ותוך פחות מחצי שנה מנה המחנה למעלה מאלפיים וחמש מאות אסירים. מפקדו הראשון של המחנה היה הנאצי קארל אוטו קוך ימ"ש, קוך נודע באכזריותו הרבה שהייתה לשם דבר אף במושגים נאציים. הוא שימש גם כמפקד מחנה ההשמדה מיידאנק והיה אחראי למותם של יהודים רבים. (בשנת תש"ה הוצא קוך להורג על ידי בית הדין של האס. אס. באשמת בגידה בשל זיוף מסמכים ושאר עברות פליליות אותם עשה לטובתו האישית) לצידו של קוך עמדה רעייתו אילזה קוך שבאכזריותה הרבה זכתה לכינוי 'המכשפה מבוכנוואלד'. אילזה קוך נידונה לאחר המלחמה למאסר עולם והיא מתה בכלאה.
 
כשנה לאחר הקמת המחנה נמנו בו כבר כמעט שמונת אלפים אסירים. ביום כ"ז באלול ה'תרצ"ח הגיע אל המחנה משלוח של כאלפיים אסירים אוסטרים שרובם היו יהודים, אסירים יהודים הוסיפו להגיע אל המחנה לאחר ליל הבדולח אז נשלחו למחנה כעשרת אלפים יהודים נוספים. באותה שנה מתו מאות מאסירי בוכנוואלד - רובם של המתים היו יהודים. רוב האסירים היהודים שנותרו במחנה שוחררו לאחר חודשים ספורים במסגרת החלטה שהתקבלה לסלק את כלל היהודים מעל אדמת גרמניה.
 
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ביצעו הנאצים גל מעצרים נרחב כנגד מתנגדי המשטר ברחבי גרמניה ואוכלוסייתו של מחנה בוכנוואלד הלכה וגדלה. מאות אסירים פוליטיים, צוענים, ואף כאלף יהודים נכלאו במחנה ועד לתום המלחמה הלכה וגדלה אוכלוסיית אסירי המחנה ללא הפסק. מחנה בוכנוואלד כלל מתחילתו מחנה קטן ששימש כמחנה הסגר ממנו נשלחו אסירים למחנות אחרים, אסירים שהוחלט להשאירם בבוכנוואלד הועברו למחנה הגדול בו שוכנו בעלי הוותק שבין האסירים. לאחר פרוץ המלחמה ופלישת גרמניה לפולין אסרו הגרמנים גם פולנים רבים, שנכלאו במחנה אוהלים שהוקם לאחר שהמחנות הבנויים התמלאו. בין הפולנים שנכלאו היו גם יהודים רבים שנידונו למוות איטי בסבל וייסורים. מחנה האוהלים היה למעשה מעין מחנה השמדה, כשההבדל היחיד בין מחנה השמדה לבוכנוואלד הוא בכך שבבוכנוואלד לא הרגו יהודים באמצעות גז אלא באמצעות רעב ומגפות מידבקות.
 
ביום ו' בחשוון שנת ה'תש"ג התקבלה ההוראה לגרש את כל היהודים הנמצאים במחנות ריכוז שעל אדמת גרמניה להשמדה במחנות ההשמדה שבפולין, בהתאם להוראה זו פונו כל יהודי בוכנוואלד למחנה ההשמדה אושוויץ ורק כמאתיים מהם שהוגדרו כבעלי מקצועות חיוניים נותרו בבוכנוואלד.
 
Yad Vashem
חייל אמריקאי בוחן ערימת טבעות נישואין שנלקחו מהנרצחים  [צלם]

למרות האוכלוסייה המגוונת של אסירי המחנה - ביניהם גרמנים, פולנים, הולנדים, רוסים, צוענים ויהודים, הפלו הנאצים לרעה את האסירים היהודים ואחוז התמותה של היהודים במחנה היה גבוה ביותר ועלה על רבע ממספרם. היהודים הועסקו בעבודות פרך כחמש עשרה שעות ביממה עד להתמוטטות גופם ומשלא הביאו עוד תועלת הוצאו להורג. סבל דומה סבלו אף הצוענים, אך שאר אסירי המחנה סבלו מאחוזי תמותה נמוכים בהרבה. זיהוי האסירים במחנה נעשה על ידי משולשים צבעוניים שהיו צמודים למדיהם, צבע אדום העיד על אסיר פוליטי, צבע צהוב הצביע על אסיר יהודי, על בגדיהם של האסירים הפליליים נתפר משולש ירוק, ועל אסירים סרבנים משולש שחור.
 
אסירי המחנה הועסקו בעבודות כפייה קשות ואכזריות כאשר האכזרית שבכולן הייתה העבודה במחצבה הסמוכה למחנה. העבודה במחצבה זו הובילה את האסירים לתשישות והתמוטטות ומכאן לפינויים המהיר למחנה ההשמדה אושוויץ לשם הריגתם. רוב העבודה שבה הועסקו האסירים הייתה סתמית וללא מטרה, האסירים נרתמו לעגלות משא ומלאו שאר תפקידים מיותרים, המטרה העיקרית של עבודות כפייה אלו הייתה להביא את האסירים למצב של אפיסת כוחות על מנת למנוע ניסיונות בריחה ומרד. 
 
בשלב מאוחר יותר התקבלה ההחלטה על ידי הנאצים לנצל את כח העבודה החינמי שבמחנה לטובת מאמץ המלחמה הנאצי, ואכן בשנת ה'תש"ג הושלמו בנייתם של מפעלי תחמושת בסמיכות למחנה בוכנוואלד והאסירים שבמחנה החלו מועסקים בייצור פצצות ושאר מיני משחית בעבור מכונת המלחמה הנאצית. ניצול כח העבודה, והתפוקה שבאה בעקבותיו, גרמו לנאצים להגדיל את כמות האסירים במחנה וזאת על מנת להגדיל את התפוקה ממפעלי התחמושת. בתקופה זו מנה המחנה למעלה ממאה אלף אסירים שרבים מהם הועסקו במפעלי התחמושת. התרחבות המחנה הייתה כה גדולה עד שבשיאו הוא מנה למעלה ממאה ושלושים מחנות משנה שהיו פרוסים מדיסלדורף ועד לגבול בוהמיה ומורביה. עובדי הכפייה לא נהנו מחסינות ומי שנחלש במעט והפך לחסר תועלת הועבר מיד למחנות ההשמדה. ניצול נוסף של אסירי המחנה היהודים היה העמדתם כשפני ניסיונות לטובת ניסיונות רפואיים של רופאים נאצים, בניסויים אלו נרצחו מאות אסירים ממחלות ושאר פגעים.
 
הקמת מפעלי התחמושת והעסקת האסירים כעובדי כפייה במפעלים אל, סיפקו לאסירים הזדמנות לנקום את נקמתם הקטנה בנאצים על ידי חבלה במערך הייצור והאטת קצב התפוקה של תחמושת לצבא הגרמני. בשלב מסוים אף נאגרו על ידי האסירים נשק לצורך מרידה מזוינת שתוכננה במחנה.
 
Yad Vashem
שיני זהב שנלקחו מאסירים [צלם]

החל מהאביב של שנת ה'תש"ד החלה החיה הנאצית נוחלת הפסדים במערכותיה מול רוסיה ובעלות הברית, הכוחות הנאצים החלו נסוגים לעבר אדמת גרמניה כשבדרכם הם משתדלים להספיק ולהרוג כמה שיותר יהודים. שיירות של יהודים ששרדו את מחנות ההשמדה החלו צועדים רגלית לגרמניה בצעדה ששמה – 'צעדת המוות' - מעיד על אופיה. מחנה בוכנוואלד היה אחד מהיעדים אליהם היו מכוונות פניהם של אלפי היהודים הצועדים על כורחם. בשנת ה'תש"ה הגיע המחנה לשיא במספר האסירים המוחזקים בו – למעלה ממאה ועשר אלף אסירים עליהם מופקדים אלפי סוהרים וסוהרות.
 
עם התקרבות כוחות בעלות הברית לגרמניה החל השלטון הנאצי בתוכנית לפינוי המחנה. בשונה מהדייקנות הנאצית המפורסמת – כעת – עת חשו הנאצים את כוחות הברית נושפים בעורפם הם החלו מתבלבלים, ופינוי המחנה שהיה אמור להיות מסודר ומופתי הפך למערכת מבולבלת של פקודות סותרות, המחתרת במחנה לא טמנה את ידה בצלחת והוסיפה את תרומתה למהומה הכללית. ביום י"ט בניסן ה'תש"ה החלו הנאצים בפינוי היהודים מהמחנות המשניים של בוכנוואלד אל המחנה הראשי, פינוי זה היה אכזרי ביותר ולווה במכות והתעללויות ובמהלכו נהרגו אלפי יהודים. כמה אלפי יהודים נשלחו למחנה טרזינשטאט אך מתוכם מאות בודדות שרדו את הפינוי ואכן הגיעו לטרזינשטאט. עשרים אלף אסירים נוספים פונו לכיוון מחנה דכאו, חלקם שוחררו שם על ידי כוחות בעלות הברית וחלקם שוחררו כבר בהיותם בדרך. משערים שבכל מהלך הפינוי של מחנה בוכנוואלד נרצחו כחמש עשרה אלף יהודים. למרות מאמצי הנאצים לא פונה המחנה לגמרי בעיקר בזכות מעשי החבלה של המחתרת שכאמור השתדלה לזרוע מהומה בכל מקום על מנת לחבל במעשי הנאצים.
 
ביום כ"ח בניסן עזבו רוב הנאצים את מחנה בוכנוואלד, המחתרת שפעלה במחנה מיהרה לתפוס את עמדות השליטה במחנה ואף הצליחה לכלוא מספר אנשי אס. אס. שלא הספיקו להימלט על נפשם. באותו היום הגיעו חיילי צבא ארצות הברית למחנה ושיחררו אותו. החיילים מצאו במחנה כעשרים אלף אסירים, כרבע מהם יהודים. מצבם של האסירים היה בכי רע והחיילים המשחררים היו המומים ממעשיהם של חיות הטרף בדמות החיילים הנאצים. החיילים האמריקאים אף תיעדו בתצלומים את הזוועות שראו ועל פי הוראתו של הנשיא האמריקאי אייזנהאואר פורסמו תצלומים אלו בעיתונות העולמית על מנת להציג לעולם לאיזה שפל מדרגה הגיע האדם הנאור והמשכיל אותו ייצגה כביכול גרמניה.
 
מחנה בוכנוואלד לא היה מחנה השמדה אלא מחנה ריכוז, ובכל זאת נרצחו בו עשרות אלפי בני אדם. לאורך שנות קיומו תחת השלטון הנאצי עברו במחנה בוכנוואלד כרבע מיליון איש בני עשרה לאומים שונים, מתוך אסירים אלו נרצחו במחנה כארבעים וחמש אלף נפש רבים מהם יהודים. הזוועות שביצעו הנאצים במחנה זה זכו לסיקור נרחב בעולם בעיקר בזכות ניצולים מפורסמים מהמחנה כמו הרב הראשי לישראל ורבה של תל אביב הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, הסופר אלי ויזל ואחרים.
 
Yad Vashem
חייל צבא ארצות הברית מביט באפר אדם ושרידי עצמות בסמוך למשרפות במחנה הריכוז בוכנוולד [צלם]

תיאור מרטיט של עוצמת נפש יהודית בלתי נתפסת להשגה, משרטט נפתלי לאו-לביא (אחיו של הרב לאו ולשעבר קונסול ישראל בניו יורק) בספרו 'עם כלביא. בתיאורו את ימיו האחרונים של המחנה, מספר מר לאו-לביא עם אירוע מסויים במהלכו הוא הצליח להימלט מתוך שיירת מפונים אל תוך מבנה נטוש שעמד בסביבה. בעודו מחפש במבנה האטום והנטוש לכאורה שיירי מזון או בגדים, השתלשל דרך החלון אל הקומה השניה, ולתדהמתו, מצא את עצמו בעיצומה של תפילת הלל סוערת בנוסח חסידי ויז'ניץ.
 
אותו מניין של יהודים גלמודים אשר נותקו במיטב שנותיהם מבתיהם וממשפחתם, והנמצאים עדיין באותם רגעים תחת סכנת מוות מיידי, ובכל זאת לא יכלו לוותר על תפילת ההלל החגיגית, ובציבור דווקא, שכן חג הפסח היה יום זה. הם העוצמה היהודית. זו היא אותה גבורה – לה לא יכלו כל צוררי ישראל. מאז ולתמיד.