יום רביעי י"ג בכסלו תש"פ 11/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

גטו לבוב

גטו 'לבוב', היה מגדולי הגטאות, הגטו איכלס בשיאו 120,000 יהודים, ובעקבות רציחות נוראיות וכן גירושים למחנות ההשמדה, נותרו בו בסוף המלחמה לא יותר מ-200 איש, שהצליחו לשרוד במסתור

חיים סיגל, כ"ז באייר תש"ע - 11/05/2010 10:09
ערב מלחמת העולם השנייה הייתה קהילת 'לבוב' שבגליציה המזרחית, אשר הייתה בפולין (כיום באוקראינה), השלישית בגודלה מבין קהילות יהדות פולין. בעיר 'לבוב' חיו כ-340 אלף נפש אזרחים, אשר מתוכם הייתה אוכלוסיית היהודים כ- 110 אלף נפש, היינו כשליש מתושבי העיר.

שלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה נכנסו הסובייטים לעיר 'לבוב' וסיפחו אותה לתחום שליטתם, יחד עם יתר אזורי גליציה המזרחית. בעיר ובסביבותיה חסו באותה עת יותר ממאה-אלף פליטים יהודיים ממערב פולין הכבושה בידי הנאצים, אשר נמלטו למזרח פולין, בה נהנו היהודים, לכאורה, ממעמד שווה לזה של בני לאומים אחרים תחת השלטון הסובייטי. בקיץ ה'ת"ש הוגלו רבים מהפליטים לירכתי ברית-המועצות.

החל מתמוז ה'תש"א הוכרחו היהודים לסמן עצמם בסרט זרוע עם מגן דוד כחול, בי"ג בתמוז ה'תש"א נלקחו היהודים הראשונים לעבודות כפייה למען תעשיית החימוש הגרמנית, והועסקו בהקמת מחנה עבודה ברחוב ינובסקה (שנודע כמחנה ינובסקה).

הקמת הגטו: בי"ט חשון ה'תש"ב הוצא צו המורה על הקמת "רובע מגורים יהודי", בפרסום הצו התפרסמה ג"כ מפה המסמנת את תחומי הרובע, וכן תאריך יעד לביצוע פקודת הקמת הגטו, ולפי התאריך הנקבע אמורה העיר להיות "נקייה מאלמנטים יהודיים" עד כ"ד כסליו. המקום גודר בגדרות חשמליות וכן הועמדה שמירה של הצבא הנאצי על תושבי הגטו.

במקביל, החלה המשטרה הגרמנית בסלקציה של יהודים - הפרדה בין צעירים ובוגרים לבין ילדים זקנים וחולים, לאחר הסלקציה החלו הנאצים במבצע שנקרא "האקציה (- מבצע) תחת הגשר", ונקרא כך,מכיון שהיהודים נקראו להתייצב מתחת הגשר הראשי של 'לבוב', במבצע זה נורו למוות 5,000 קשישים וחולים. בתחילת טבת הושלם מבצע הקמת הגטו, והגטו אוכלס בקרוב ל-120,000 נפש יהודים.

גטו 'לבוב', היה מהגטאות הראשונות שבהם שלחו הגרמנים משלוחים של יהודים אל מחנות ההשמדה, הגרמנים ערכו סלקציה, הסלקציה נערכה בחצר בית ספר בשם 'סובייסקי' אשר נבחר למקום ריכוז ואיסוף של היהודים, לאחר הסלקציה הועברו היהודים שנמצאו בלתי כשירים לעבודה – בעיקר זקנים, נשים וילדים, לתחנת הרכבת 'קלפארוב' שליד מחנה 'ינובסקה', וממנה יצאו המשלוחים למחנה המוות 'בלז'ץ'. בין כ"ז אדר ה'תש"ב לערב חג הפסח תש"ב שולחו כ-15,000 מתושבי גטו 'לבוב' להשמדה 'בבלז'ץ'.

לאחר סדרת משלוחים אלה נותרו בגטו כ-86 אלף תושבים רשומים (ובנוסף מספר לא ידוע של שוהים בלתי רשומים). בגטו הוקמו סדנאות עבודה – עבודה יוצרת עבור הנאצים, ורבים הועסקו גם בעבודות כפייה מחוץ לתחומי הגטו - בעיקר במחנה 'ינובסקה'. בתאריך ח' וט' בתמוז נלקחו עוד אלפיים יהודים נוספים לינובסקה, וסופר להם כי גם הם הולכים למחנה ינובסקה לצורך עבודות כפייה, והאת הייתה שרק 120 איש, הועסקו בעבודות כפייה, וכל היתר נורו למוות במקום.

במהלך חודש אלול ה'תש"ב נערכה "האקציה הגדולה" בגטו, בהנחיית הצבא הנאצי ובסיוע משמרות אוקראינים והמשטרה היהודית, רוכזו היהודים במספר נקודות איסוף בעיר: 'כיכר תאודור', חצר בית הספר 'סובייסקי', והרחבה בחזית מחנה 'ינובסקה'. תוצאות אקציה נוראית זאת היו: כ-1,600 מתוך יהודי הגטו נבררו לצורך עבודה במחנה 'ינובסקה', וכ-1,000 יהודים נורו בתחומי הגטו, בין הנטבחים היו ילדי בית היתומים, וכן החולים מבתי החולים, והיתר – בין 40 אלף ל-50 אלף יהודים נשלחו להשמדה בבלז'ץ.

בגטו נותרו לאחר האקציה כ-65 אלף יהודים, מתוכם היו כ-15,000 "שוהים בלתי חוקיים". שטח הגטו הצטמצם למחצית משטחו המקורי, ובאופן רשמי היו יכולים לשהות בו רק בעלי אישורי עבודה. הגטו היה תחת שמירה כבדה ומוקף בגדרות תיל. המצב בגטו היה קשה מאוד, היה מחסור במזון, ולא הייתה כלל אספקה רפואית לחולים, התנאים התברואתיים היו ירודים ביותר, ובשל זאת, בחשוון ה'תש"ג פרצה מגפת ה'טיפוס' בגטו שהפילה חללים רבים.

בט' בכסליו ה'תש"ג נערכה סלקציה נוספת, במהלכה נבררו כ-5,000 יהודים "בלתי פרודוקטיביים" (לא יצרניים, כלומר - חסרי כושר עבודה), אשר נשלחו לבלז'ץ. בית החולים היהודי שהיה בגטו חוסל, ומנהלו, ד"ר קורצרוק, הועבר למחנה ינובסקה.                

בר"ח שבט ה'תש"ג נערכה אקציה נוספת אשר בה הוצאו להורג בין 15 אלף ל-20 אלף איש במשטחי החולות שליד מחנה 'ינובסקה', הנאצים העלו באש בתים רבים בגטו במטרה להוציא מסתתרים ממחבואיהם.

הגטו הוכרז כ"מחנה עבודה" בו היו יכולים לשהות רק כאלה שחיוניים לעבודה עבור הצבא הגרמני, למען המאמץ המלחמתי. עדיין, חסו בגטו, במסתור עוד אי-אלו שוהים בלתי חוקיים שחמקו מן האקציות.

בתאריך כ"ז באייר התש"ג הוחלט על חיסול סופי של הגטו, במאמץ משותף של האס אס, כוחות משטרה גרמנים ואוקראינים. בין היהודים התארגנה התנגדות חמושה, שהצליחה להסב מספר אבידות בקרב כוחות אלה,כ-20 נפצעו ותשעה נהרגו, בגלל מאבק זה, פוצצו כוחות האס אס והמשטרה בניינים ובונקרים תת-קרקעיים ששימשו מסתור ליהודים, וכן הרגו כ-3,000 יהודים בתחומי הגטו, ושילחו כ-7,000 יהודים אחרים למחנה 'ינובסקה', שם עברו היהודים סלקציה, ומרביתם נורו ונהרגו במקום.

אחרוני יהודי 'לבוב' רוכזו במחנה 'ינובסקה' והוצאו להורג בתאריך כ' בחשון ה'תש"ד.

בתום מלחמת העולם השנייה, בתאריך ו' אב ה'תש"ד, כאשר נכנס הצבא הסובייטי לעיר 'לבוב',נמצאו ב'לבוב' וסביבותיה, בין 200 ל-300 יהודים ששרדו במסתור.

הי"ד.