רבי עקיבא איגר נולד בשנת תקכ"ב לאביו רבי משה גינז, את שם משפחתו איגר לקח מאמו שהייתה בתו של רבי עקיבא איגר מהלברשטט בעל ה"משנת דרבי עקיבא". למד תורה אצל דודו אחי אמו רבי וואלף איגר, התחתן עם בתו של הסוחר יצחק מרגליות אשר פירנס אותו במשך כמה שנים. לאחר התרוששות חותנו התמנה בשנת תקנ"א, בהיותו כבן עשרים ותשע בלבד לרב במרקיש פרידלנד ואף הקים שם ישיבה.

בשנת תקע"ד, בהיותו כבן חמישים ושתיים, התמנה לשמש כרבה של פוזנא תוך כדי התנגדותם החריפה של אנשי התנועה הרפורמית אשר ראו בו אישיות אורתודוכסית מדי. במשך כעשרים ושלוש שנים שימש כרבה של פוזנא עד יום מותו בשנת תקצ"ח. למעשה במשך רוב ימי חייו שימש ברבנות. פעם שאל אותו רב צעיר שנתמנה זה עתה לרבנות - מה הדרך להצליח ברבנות? ענה לו רבי עקיבא איגר, כי ספינות רבות עברו בים הגדול, ואף על פי כן שום אוניה לא השאירה סימני דרך לספינות הבאות אחריה, כמו כן ברבנות אין כלל ברזל להצליח הכל תלוי בסוג ואופי הקהילה.

השאיר אחריו שמונה בנים ושמונה בנות משלוש נשים שהיו לו במהלך חייו. הידועים שבהם הם - רבי שלמה איגר בעל ה"גליוני מהרש"א, וחתנו רבי משה סופר בעל ה"חת"ם סופר". רבי עקיבא איגר התפרסם בעולם היהודי כבקי גדול וכגאון אדיר. רבי עקיבא איגר נהיה למושג בעולם הישיבות. כל אימת שמאן דהו מקשה קושיה חזקה, נוהגים לכנותה כ"קושיה של רבי עקיבא איגר", וכשרוצים להתבטאות על מישהו כי עדיו לגדולות אומרים כי הוא ה"רבי עקיבא איגר של הדור הבא". דבריו עמוקים מבריקים ומשמחים את הדעת. אם רוצים להמחיש למישהו מה זה מתיקות בתורה הרי שעליו ללמוד "א'שטיקל רבי עקיבא איגר" [קטע קצר של רבי עקיבא איגר]. לא בכדי כתב רבי חיים מוואלוז'ין לבנו רבי שלמה איגר כי סברותיו של אביו הן כאחד מהראשונים המשרתים במרומים!.

אחד מחיבוריו הוא ה"גליון הש"ס" המודפס על דפי הגמרא. בגיליון זה רבי עקיבא איגר מקשה קושיות לרוב. חלק מהקושיות מפורשות וחלק רק רמוזות על ידי ציון למראה מקום כלשהו בש"ס. בחלק מהקושיות הוא נשאר בצ"ע [צריך עיון] ובחלק הוא נשאר בצע"ג [צריך עיון גדול] - ולא בכדי. רבי עקיבא איגר דקדק בכל מילה ומילה שלו, ואף למילה "גדול" יש משמעות כלפי חוזק הקושיה. מספרים כי הגאון רבי יוסף רוז'ין רבה של דווינסק [הרוגוצ'ובער] חלה ונסע לדרוש ברופאים. אמרו לו הרופאים כי מחלתו נובעת מפני שהוא חושב הרבה כל היום ועליו להפסיק ללמוד. הניחו את רבי יוסף בחדר ריק מספרים. לאחר זמן מועט שמעוהו ממלמל והבינו כי הוא לומד בעל פה. מה עשו? הכניסו אליו בחורי ישיבה שידברו עמו בדברי תורה קלים. התחילו בחורי הישיבה להקשות את קושיותיו של רבי עקיבא איגר כסדר [רבי יוסף לא ידעם כיוון שלא עיין כלל בספרי האחרונים], על קושיה שרבי עקיבא נשאר בצ"ע - הצליח רבי יוסף לתרץ בנקל, אך על קושיה שרבי עקיבא נשאר בצע"ג - לא הצליח רבי יוסף לתרץ.

רבי עקיבא איגר ליקט את כל קושיותיו ועוד הוסיף עליהם והוציאם בספר בשם "קושיות עצומות". מספרים שהיה יהודי אחד שהצליח לתרץ את כל הקושיות שבספר חוץ מעשר קושיות. את תירוציו העלה על הכתב ורצה להוציאם לאור עולם. הלך לו אל הרב שיביא הסכמה לספרו, כששמע הרב מהו תוכן הספר אמר למחברו כי כנראה רק עשר קושיות מתוך הספר הוא הבין...

לפסיקותיו ההלכתיות יש השפעה רבה. אין הוא נחשב כ"עוד אחרון" אלא חשיבותו כמו כמה אחרונים. לא נדיר למצוא מחלוקות באחרונים ולראות כי הפוסקים הכריעו כצד מסויים רק מפני שכך סבר רבי עקיבא איגר. מלבד עוצם גאונותו הנשקפת מספריו, היה רבי עקיבא עניו גדול. בישיבות נוהגים לומר שאף בדורנו יש גאונים כרבי איגר וכל מה שהם לא הגיעו לדרגתו של רבי עקיבא איגר זה מפני שאין להם את היראת שמים של רבי עקיבא איגר... במכתבו לבנו הוא כותב כי קיבל על עצמו שלא לקרוא את התארים שכותבים אליו במכתבים, וקל וחומר שלא להדפיסם בספריו כדי שלא יהיה לבוז בעולם האמת.

כשהציעו לבתו את הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" ששימש אז ברבנות העיר פרשבורג, אמר רבי עקיבא כי קשה לו להאמין שרבה של פרשבורג יעבור על ההלכה שאוסרת לשאת בת עם הארץ... [ועל רבי משה סופר מספרים כי כשהציעו לו את בתו של רבי עקיבא אמר כי קשה לו להאמין כי רבה של פוזנא יעבור על ההלכה שאוסרת להשיא את בתו לעם הארץ...].

בכל ספריו הרבים רבי עקיבא איגר מבטל את עצמו כעפר הארץ בפני רבותינו הראשונים כמלאכים. הוא מתבטא על עצמו כי הוא אפרוח עיוור בדבריהם, וכשאינו מבין את דבריהם הוא כותב שה' יאיר את עיניו בתורתם.

רבי עקיבא איגר נפטר בי"ג לחודש תשרי שנת תקצ"ח והוא בן שבעים ושש. לאחרונה יצאו חידושי רבי עקיבא איגר על הש"ס שבו מלוקטים חידושיו מכל ספריו: מספר השו"ת [שאלות ותשובות. שם רבי עקיבא איגר ענה תשובות ארוכות בהלכה לכל שואליו], מ"גליון הש"ס" המודפס על דפי הגמרא, מהגהותיו על השולחן ערוך,  מה"דרוש וחידוש" - חידושיו על סדר הש"ס, מה"תוספות רבי עקיבא איגר" - ביאורים והערות על סדר המשנה, מהספר "קושיות עצומות" ועוד. הצד השווה שבכל חיבוריו שהוציא חמה מנרתיקה להאיר את התורה ובכל תיבה ותיבה שלו הוציא זיקוקין דנורא.