מאמר
הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין זצ"ל - ערוך השולחן
ביום כ"ב באדר נפטר הגאון ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין זצ"ל, ר' יחיאל מיכל כונה "גדול המסמיכים" בשל התלמידים הרבים שהוא הסמיך, ביניהם הגאון ר' איסר זלמן מלצר והגאון ר' יחזקאל אברמסקי.
מוטי מרינגר כ"ב באדר תשס"ט - 18/03/2009 05:00
ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין זצ"ל נולד ביום כ' בשבט שנת תקפ"ט בעיר בוברויסק במחוז מוהילב שבבלארוס, אביו ר' אהרן יצחק היה תלמיד חכם וסוחר שהתפרנס מיגיע כפיו, משפחתו מיוחסת למשפחת בנבשתי שהגלה טיטוס מירושלים לספרד, שם המשפחה הפך לאפשטיין על שם העיר אפשטיין בה הם התיישבו במשך נדודיהם.
לאחר נישואיו לא רצה ר' יחיאל מיכל להשתמש בתורה כקרדום לחפור בה וסרב לקבל על עצמו משרת רבנות, חמיו של ר' יחיאל מיכל היה עשיר גדול והעניק לו כסף רב כנדוניה, ר' יחיאל מיכל השליש כסף זה בידי עשיר מעירו על מנת שישקיע את הכסף במסחר תמורת עמלה, לימים ירד עשיר זה מנכסיו וכל כספי הנדוניה של ר' יחיאל מיכל אבדו, לאחר הפסד זה פתח ר' יחיאל מיכל בסיוע חמיו חנות אותה ניהלה אשתו ואילו הוא התפנה לעסוק בתורה, עסקי החנות לא צלחו ור' יחיאל מיכל נאלץ ליטול על עצמו את עול הרבנות כדי לפרנס את משפחתו.
בשנת תרכ"ה התמנה ר' יחיאל מיכל לאב בית דין בעיירה נובוזיקוב שבאוקראינה, רוב יהודי המקום היו מחסידי חב"ד ור' יחיאל מיכל על אף שהשתייך ל"מתנגדים" נסע לליובאוויטש לאדמו"ר ה"צמח צדק" מחב"ד ושהה אצלו כחודש.
בשנת תרמ"ג עבר ר' יחיאל מיכל לנובהרדוק שם שימש בהוראה 34 שנים, בתקופת כהונתו בנובהרדוק תיקן ר' יחיאל מיכל תקנות ביניהן הנהיג לקבל את השבת מבעוד יום, בנובהרדוק כתב ר' יחיאל מיכל את חיבורו הגדול "ערוך השולחן", בהקדמתו לספר מסביר ר' יחיאל מיכל את הצורך בחיבורו כי לאחר שכתב ר' יוסף קארו זצ"ל את חיבורו "שולחן ערוך" וחיבר ר' מרדכי יפה את ספר ה"לבוש" שבו התבארו פסקי הדינים שב"שולחן ערוך" וטעמיהם, נוספו עליהם במשך הדורות ספרים שחיברו פוסקים רבים וגדולים ושוב אין ההלכה ברורה ואין אדם יודע כיצד לפסוק מרוב דעות, לכן מסביר ר' יחיאל מיכל ראה הוא צורך לחבר את הספר "ערוך השולחן" על מנת להביא את דעת "המחבר" ושאר הפוסקים ולהכריע מה ההלכה במקום שבו עדיין לא הוכרעה.
ר' יחיאל מיכל סידר את ספרו על סדר הסימנים בשולחן ערוך והוסיף עליו סימנים נוספים בגלל התרחבות הדינים. עוד הוסיף ר' יחיאל מיכל על השולחן ערוך בכך שפסק גם לגבי דינים שאינם נוהגים בימינו כמו דיני עדים זוממים, דיני עגלה ערופה ודיני ערי מקלט. מספר חלקים מחיבור נפלא זה יצאו לאור עוד בחיי ר' יחיאל מיכל וחלקם רק לאחר פטירתו.
מלבד הערוך השולחן חיבר ר' יחיאל מיכל חיבורים נוספים, חלקם ראו אור בחייו כמו חיבורו על הגדה של פסח "ליל שימורים" וחלקם לאחר פטירתו כמו חיבורו על הירושלמי "מיכל המים".
ר' יחיאל מיכל התנגד לדרך הלימוד של פלפול וחקירה והיה מעודד לימוד של הספק ובקיאות ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
ר' יחיאל מיכל הסמיך לרבנות תלמידי חכמים רבים, המפורסמים שבהם ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל, ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל, והרב שלמה יוסף זוין זצ"ל.
חתנו של ר' יחיאל מיכל היה גיסו ר' נפתלי צבי ברלין זצ"ל "הנצי"ב מוולוז'ין" שלקח את בתו לאישה בזיווג שני. בנו של ר' יחיאל מיכל ר' ברוך הלוי אפשטיין זצ"ל התפרסם בחיבורו על התורה "תורה תמימה".
ר' יחיאל מיכל השיב נשמתו לבוראו ביום כ"ב אדר ב' שנת תרס"ח.
לאחר נישואיו לא רצה ר' יחיאל מיכל להשתמש בתורה כקרדום לחפור בה וסרב לקבל על עצמו משרת רבנות, חמיו של ר' יחיאל מיכל היה עשיר גדול והעניק לו כסף רב כנדוניה, ר' יחיאל מיכל השליש כסף זה בידי עשיר מעירו על מנת שישקיע את הכסף במסחר תמורת עמלה, לימים ירד עשיר זה מנכסיו וכל כספי הנדוניה של ר' יחיאל מיכל אבדו, לאחר הפסד זה פתח ר' יחיאל מיכל בסיוע חמיו חנות אותה ניהלה אשתו ואילו הוא התפנה לעסוק בתורה, עסקי החנות לא צלחו ור' יחיאל מיכל נאלץ ליטול על עצמו את עול הרבנות כדי לפרנס את משפחתו.
 |
|
| עמוד ראשון של חלק אבן העזר בספר ערוך השולחן | צלם |
בשנת תרמ"ג עבר ר' יחיאל מיכל לנובהרדוק שם שימש בהוראה 34 שנים, בתקופת כהונתו בנובהרדוק תיקן ר' יחיאל מיכל תקנות ביניהן הנהיג לקבל את השבת מבעוד יום, בנובהרדוק כתב ר' יחיאל מיכל את חיבורו הגדול "ערוך השולחן", בהקדמתו לספר מסביר ר' יחיאל מיכל את הצורך בחיבורו כי לאחר שכתב ר' יוסף קארו זצ"ל את חיבורו "שולחן ערוך" וחיבר ר' מרדכי יפה את ספר ה"לבוש" שבו התבארו פסקי הדינים שב"שולחן ערוך" וטעמיהם, נוספו עליהם במשך הדורות ספרים שחיברו פוסקים רבים וגדולים ושוב אין ההלכה ברורה ואין אדם יודע כיצד לפסוק מרוב דעות, לכן מסביר ר' יחיאל מיכל ראה הוא צורך לחבר את הספר "ערוך השולחן" על מנת להביא את דעת "המחבר" ושאר הפוסקים ולהכריע מה ההלכה במקום שבו עדיין לא הוכרעה.
ר' יחיאל מיכל סידר את ספרו על סדר הסימנים בשולחן ערוך והוסיף עליו סימנים נוספים בגלל התרחבות הדינים. עוד הוסיף ר' יחיאל מיכל על השולחן ערוך בכך שפסק גם לגבי דינים שאינם נוהגים בימינו כמו דיני עדים זוממים, דיני עגלה ערופה ודיני ערי מקלט. מספר חלקים מחיבור נפלא זה יצאו לאור עוד בחיי ר' יחיאל מיכל וחלקם רק לאחר פטירתו.
מלבד הערוך השולחן חיבר ר' יחיאל מיכל חיבורים נוספים, חלקם ראו אור בחייו כמו חיבורו על הגדה של פסח "ליל שימורים" וחלקם לאחר פטירתו כמו חיבורו על הירושלמי "מיכל המים".
ר' יחיאל מיכל התנגד לדרך הלימוד של פלפול וחקירה והיה מעודד לימוד של הספק ובקיאות ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
ר' יחיאל מיכל הסמיך לרבנות תלמידי חכמים רבים, המפורסמים שבהם ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל, ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל, והרב שלמה יוסף זוין זצ"ל.
חתנו של ר' יחיאל מיכל היה גיסו ר' נפתלי צבי ברלין זצ"ל "הנצי"ב מוולוז'ין" שלקח את בתו לאישה בזיווג שני. בנו של ר' יחיאל מיכל ר' ברוך הלוי אפשטיין זצ"ל התפרסם בחיבורו על התורה "תורה תמימה".
ר' יחיאל מיכל השיב נשמתו לבוראו ביום כ"ב אדר ב' שנת תרס"ח.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה