מאמר
שיעורי רבי חיים נאה
הרב אברהם חיים נאה זצ"ל, חסיד חב"ד, ובר הפלוגתא הגדול של מרן בעל ה'חזון איש' בעניין שיעורי התורה. על קצה המזלג, מאפס הקצה, במבט על שיטתו בשיעורים, עליה מתבססים לומדי התורה לדורות.
אבי לזר כ' בתמוז תשס"ט - 12/07/2009 11:17
פסק הלכה אחד של רבי חיים נאה משפיע על הרבה מצוות ועל מעגל השנה. כיצד?
כמעט בכל מועדי ישראל, שבת, סוכות, פסח, חנוכה ואפילו תשעה באב, וכן בהרבה מצוות כמו ציצית, תפילין ומקוואות, אפשר לשמוע תלמידי חכמים מדברים בענייני-דיומא ושואלים: "ולפי ר' חיים נאה?". אכן, רבי חיים נאה היה תלמיד חכם מובהק שידיו רב לו בהלכות, אך תלמידי החכמים מתכוונים להלכה אחת בלבד של רבי חיים נאה אשר היא תקפה כמעט לכל מעגל השנה ולהרבה מצוות, ואף הלכה זו אינה של רבי חיים נאה כי אם של פוסקים מדורות עברו... אלא שרבי חיים נאה הכריע כמותם להלכה ומשכך היא נזקפה על שמו.
שורש המחלוקת הוא האם נתמעטו השיעורים? ואם כן- אז בכמה? לדוגמא, יש דעה ששיעור אכילה בכדי להתחייב בברכת המזון הוא כביצה. האם מודדים זאת בביצים המצויות אצלינו? או שחוששים שהביצים שלנו התקטנו יחסית לביצים של חז"ל? ואם התקטנו, בכמה?
הראשון שחידש כי נתמעטו השיעורים הוא בעל ה"נודע ביהודה", וחידושו מתבסס על חשבון פשוט בהלכות הפרשת חלה. בכדי לקיים את מצוות הפרשת חלה צריך שיעור מסויים של קמח. יש שני אופנים לחשב את השיעור, או על ידי נפח ביצים, או על ידי אורך האגודל. עשה הנודע ביהודה את החשבון לפי נפח ביצים והגיע לשיעור של פינט אחד [מידה ישנה בעיר פראג], אחר כך עשה הנודע ביהודה את החשבון לפי אורך האגודל והגיע לשיעור של שני פינט. ומכאן המסקנא - או שהביצים שלנו התקטנו במחצית מהביצים של חז"ל, או שהאגודלים שלנו גדלו פי-שתיים מהאגודלים של חז"ל. וכיון שידוע שהדורות הולכים ומתמעטים וקשה לומר שהאגודל שלנו גדול יותר מהאגודל של חז"ל, בהכרח צריך לומר שהביצים שלנו התקטנו מהביצים של חז"ל.
בעל ה"תשובה מאהבה", תלמידו המובהק של הנודע ביהודה, טען כלפיו - הן גופו של הרבי גדול מימדים, יותר מהממוצע, לכן בחשבון שנעשה על ידי האגודלים זה הגיע לשיעור של שתי פינט, אבל בשיעור של אדם ממוצע זה יוצא פינט אחד, בדיוק כמו החשבון של הביצים. הנודע ביהודה לא ענה על תמיהה זו, אלא רק חייך. [ועל חיוכו זה של הנודע ביהודה דנים האחרונים האם הודה לתלמידו או שנשאר בשלו...]
הלכה למעשה הכריע ה"חזון איש" בשיעורים גדולים, ורבי חיים נאה הכריע בשיעורים קטנים [טפח - לחזון איש 9.6 ס"מ, ולרבי חיים נאה 8 ס"מ. אמה - לחזון איש 57.6 ס"מ, ולרבי חיים נאה 48 ס"מ], אך טעות היא לומר שהחזון איש מחמיר ורבי חיים נאה מקל, כי פעמים ששיעור גדול הוא חומרא ופעמים שהוא קולא, וכן שיעור קטן, פעמים שהוא קולא ופעמים שהוא חומרא.
לדוגמא, השיעור המינימאלי לגובה הסוכה הוא עשרה טפחים, לחזון איש זה 96 ס"מ ולרבי חיים נאה זה 80 ס"מ, הרי שרבי חיים נאה מקל, שכבר במחיצות גובה 80 ס"מ הסוכה כשרה. מאידך גיסא, השיעור המקסימאלי לגובה הסוכה הוא עשרים אמה, לחזון איש זה 11.52 מטר ולרבי חיים נאה זה 9.6 מטר, הרי שהחזון איש מקל, שאפילו במחיצות גובה 11.52 מטר הסוכה עדיין כשרה. ה"משנה ברורה" הכריע הלכה למעשה שבדיני תורה יש להחמיר ובדיני דרבנן יש להקל.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה