שבת ט"ז בכסלו תש"פ 14/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

"קצרים לשולחן שבת" - הדפיסו לכבוד שבת

הרב יוסף סגל מגיש לגולשי טוג חידושים, ווארטים וחידודים לתיבול שולחן השבת: צו"ם, קו"ל, ממו"ן = קול = "אם בקולו תשמעו" = גאולה. "טועמיה חיים זכו" - גרסת הדפסה לכבוד שבת

הרב יוסף סגל, ח' באייר תש"ע - 22/04/2010 18:03
  •  "בזאת יבא אהרן אל הקדש" (פרק ט"ז פסוק ג')


פסוק זה מדבר על ביאת אהרן לקדש הקדשים ביום הכיפורים וככלל פרק זה עוסק בסדר עבודת יום הכיפורים.


א.


בספר חנוכת התורה הח' הביא מספר מאמר אברהם שבשנת ת"ח בפרוע פרעות בישראל (פרעות ת"ח ות"ט)  שהיו אז גזירות קשות ביותר (ובגינן יש מי שברך מיוחד לאחר יקום פורקן שתיקן בעל התוי"ט) אמרו רבים שגזירות אלו הינם חבלי משיח ובעוד שנתיים בשנת ת"י יגאלו ויבנה בית המקדש.

ותמכו דבריהם מהפסוק הזה שכן "בזאת" עולה לת"י ואז בבוא ת"י יבנה בית המקדש ו"יבא אהרן אל הקדש". וכך אמרו המקובלים שיהיה (עיי"ש שמותם שהיו גדולי המקובלים)

ובזוהר פ' תולדות דף קלט ע"ב למדו מהפסוק "בשנת היובל הזאת" שבשנת ה"זאת" "יהיו קיימין כל דיירי עפרא בקיומיהון" "כשישתלם הזא"ת שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא תשובו איש אל אחוזתו אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו".

ואמר הר"ר העשיל דהנה במסכת דנהדרין צח. איתא ששאל ריב"ל את המשיח מתי הוא יבוא, וענה לו המשיח שיבוא היום ולאחר אותו היום דיבר ריב"ל עם אליהו הנביא ואמר לו ששיקר בו שכן הוא לא הגיע באותו היום, וענה לו אליהו שכוונת המשיח הייתה לפסוק (תהלים צה, ז) "היום אם בקולו תשמעו" וכוונת המשיח הייתה לומר שהוא יבוא היום רק אם בקולו תשמעו.

והנה תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה והם במילים אחרות צו"ם קו"ל ממו"ן וכל אחד מהם עולה למנין קל"ו וזהו הפירוש של הפסוק "היום אם בקל"ו תשמעו" שאם תקיימו את הדברים האלו שהם במנין "ק(ו)לו" תגאלו היום.

ושלושת הדברים ביחד כלומר ג' פעמים קל"ו עולה למנין ת"ח והיינו שעל ידי ג' דברים האלו באמת יכלו להיגאל בשנת ת"ח.

וזהו הפסוק (תהלים כג, כד) "מאת ה' היתה זא"ת היא נפלאת בעינינו" שכן זא"ת הוא ת"ח והכוונה היא שמאת ה' היה שיהיה זמן מיוחד בשנת "זאת" אך היא נפלאת מעינינו היא מכוסה מאתנו לדעת אימתי תהיה באמת הגאולה שכן אחרי כל הרמזים אין אנו באמת יכולים לדעת מתי תהיה הגאולה ולמה רומז כל דבר.

ומשום כך "זה 'היום' עשה ה' נגילה ונשמחה בו" שאותו זה "היום" הוא "היום אם בקולו תשמעו" שבו באמת נגילה ונשמח בו שכן הדבר תלוי בנו שנגאל בעת שנשמע בקולו באמת ונעשה הראוי והישר לפניו.


ב.

פירש"י "בזאת.  גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון".

ופירוש דבריו שכאן נרמז שימי בית ראשון יהיו ארבע מאות ועשר שכן הכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים הנמצא בבית המקדש וכאן נאמר שהוא יבוא לשם ת"י שנים כמנין בזאת ולא יותר מכך כיון שיחרב הבית.

ובספר פענח רזא לאחד הראשונים הקשה למה נרמז כאן רק בית ראשון והרי אף בבית שני היה נכנס הכהן הגדול לבית קדש הקדשים. ועיי"ש מה שתירץ בזה.

והיישוב לקושיא זו נמצא במקור דרשה זו  והוא במדרש ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כא שם נאמר כך "אלא מקדש הראשון על ידי ששימשו בו באמנה שימשו בו שמונה עשר כהנים הוא ובנו ובן בנו, מקדש שני עשרים ושנים. ויש אומרים שמונים ושלשה. ויש אומרים שמונים וארבעה. ומהן שימש שמעון הצדיק ארבעים וחמשה. כיון שחזרו להיות מוכרין אותו בדמים היו שנותיהן מתקצרות".

פירוש הדברים הוא שדווקא נרמז כאן בית ראשון כיון שאפשר לקרוא לביאת הכהנים בבית ראשון "יבא אהרן אל הקדש" שהיתה עוברת הכהונה מאב לבן לפי סדר הדורות והרי זה כביאת אהרן עצמו שהמשיכה שושלתו על פי הסדר, אבל בבית שני שהיו מוכרין בדמים את הכהונה והיו כהנים צדוקים, נתקצרו שנותיהן של הכהנים ולא היתה עוברת הכהונה מאב לבן ואין זה בכלל "יבא אהרן", ולמרות שכל הכהנים הם מצאצאיו מכל מקום לא היה שם את הביטוי להמשכיות הדורות.

ועי' עוד בפענח רזא שכתב שגם תיבת "קודש" ו"שמע" הן בגי' ארבע מאות ועשר והוא לרמז על כך שבזכות קדושה וקריאת שמע יבנה בית המקדש במהרה בימינו (ועיי"ש שמא כוונתו אף לשמ"ע בר"ת שהוא שמונה עשרה שכתב שם גם תפילה)

(וע"ע ברבינו בחיי בראשית פרק א פסוק ב שכתב "ואם תשכיל תמצא כי מלת 'בראש-י"ת' תרמוז על בנין בית ראשון שעמד ת"י שנה, כמנין 'בזאת יבא אהרן אל הקדש' " וכן עי' במגלה עמוקות בפרשתנו שכתב שבפסוק (שמות כה, ח) "ועשו לי מקדש ושכנ-ת"י בתוכם" גם נרמז ענין זה שהבית יעמוד ת"י שנה).


ג.

המגלה עמוקות בפרשתנו מפרש ענין זה שנרמז כאן לאהרן תקופת בית ראשון בצורה עמוקה, ונביא כאן את תמצית דבריו.
ראשית הוא מקשה מדוע הביא רש"י לרמז זה של ת"י שנים והרי אין דרכו של רש"י בהבאת רמזים.

ותירץ שהוקשה לרש"י מדוע נכתב בפסוק א' "אחרי מות שני בני אהרן" בלשון אחרי שהוא משמעות של זמן ארוך וכאן לא היה זמן כה ארוך. וכדברי רש"י בראשית פרק טו "כל מקום שנאמר אחר סמוך, אחרי מופלג" וברש"י דברים פרק יא "כל מקום שנאמר אחרי, מופלג הוא".
ועי' באור החיים כאן וברא"ם פסוק לד שעמדו בזה.

והיישוב לזה הוא שחטא נדב ואביהוא הסתובב ונגרם על ידי חטא העגל (עי' באור החיים כאן שהביא המקור לזה) ובזכות מיתתם נדחה העונש על חטא העגל בכ"ד דורות.

המקור לזה מדברי הגמרא בסנהדרין דף קב. שם נאמר כך: "אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון (כלומר דבר מועט מהעונש על חטא העגל), שנאמר (שמות לב) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם. אמר רבי חנינא: לאחר עשרים וארבעה דורות נגבה פסוק זה, שנאמר (יחזקאל ט) ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו".

ופירש"י על אתר - "פסוק זה. דכתיב בעגל וביום פקדי, והכא בימי צדקיה כשחרב הבית כתוב קרבו פקודות העיר. קרב אותו מעשה שנאמר וביום פקדי, וממעשה העגל עד צדקיה עשרים וארבעה דורות, דבימי נחשון נעשה העגל, צא וחשוב כמה דורות מנחשון עד צדקיה: נחשון שלמון בנו, בועז בנו, עובד בנו, ישי בנו, דוד בנו, שלמה בנו, רחבעם בנו, אביה בנו, אסא בנו, יהושפט בנו, יורם בנו, אחזיה בנו, יואש בנו, אמציה בנו, עוזיה בנו, יותם בנו, אחז בנו, חזקיה בנו, מנשה בנו, אמון בנו, יאשיה בנו, יהואחז ויהויקים בניו, ומלכו זה אחר זה ודור אחד הם, יהויכין בנו של יהויקים - הרי עשרים וארבעה, יהויקים לא סיים מלכותו שהוגלה לבבל עם החרש והמסגר והמליכו צדקיהו דודו במקומו, והלכך לא קא חשיב צדקיה דור באפיה נפשיה, דהוא מלך בדור עשרים וארבע").

ולכך רמז הקב"ה לאהרן ש"אחרי מות שני בני אהרן" דהיינו אחרי מופלג לאחר הרבה זמן ממותם יפרע שאר עוון חטא העגל לסוף כ"ד דורות.
ולזה נרמז כאן  ""בזאת" יבא אהרן אל הקדש" ופירש"י שהוא רמז לבית ראשון שנחרב לאחר ת"י שנים שנרמז כאן שאחר ת"י שנים של בית המקדש הוא יחרב, שאז יהיו סוף כ"ד דורות ואז ייפרע עוון חטא העגל שנדחה וכמאמר הפסוק "אחרי" שהוא מופלג.
ועי' עוד בדבריו שהוסיף בזה.