פרשת שבוע
סירת ההצלה
"לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה':" הרב יוסף ברוק, ראש ישיבת נתיבות עולם במאמר הגותי לפרשת השבוע
חכמינו הרחיבו את משמעות הציווי "לפני עִוֵּר" - אין הכוונה עור רק למי שאינו רואה בעיניו, אלא כל אדם בכל תחום שאינו בקי, אל תנצל את חוסר ידיעתו ותרמה אותו. אל תשיא לו עצה שאינה הוגנת, או תשכנע אותו למכור נכס ואתה קונה אותו לעצמך ע"י איש שלישי (איש קש).
כל הדברים הללו כלפי חוץ א"א לדעת אם המעשה הגון וראוי או מרמה ונוכלות. כאן רק יראת שמים יכולה לחסום בעד מעשי העוול. גם אם העוול לעולם לא יתגלה ויִוַּדע לאחרים, והפשע יהיה מושלם, עדיין עין של מעלה רואה ואין ממנה נסתר.
באותן נקודות של נסיון, כאשר מידות ותכונות סוערות וגועשות, ועלולות להטביע את השכל וההגיון בגליהם, אין סירת הצלה אחרת אלא "ויראת מאלוקיך אני ה'". רק ידיעה זו והפנמתה בעמקי הלב עד אשר תהפוך לקנין עצמי של האדם, בכוחה להציל ולעבור את הסערה בשלום.
וכך אומר דוד המלך כאשר הוא יורד יחד עם אבישי בן צרויה אל מחנה שאול, שניהם מתגנבים ומגיעים אל המלך הישן. עתה הוא בידם. דוד חפץ לקחת את החנית וצפחת המים בלבד, ואז להוכיח לשאול כי אינו חפץ ברעתו, שהרי היה יכול להורגו ולא עשה כן, אך אבישי הציע לו להרוג את שאול. דוד סירב, ואף נשבע כי לא יעשה לו מאומה (ויש אומרים שאיים על אבישי - אם אתה פוגע בו אני הורג אותך. ראה בהרחבה שמואל א' פרק כ"ו).
לכמה כוחות נפש היה דוד זקוק עתה? הנה שאול הרודף אותו. הוא פליט. נאלץ לעזוב את אשתו וילדיו, הודח ע"י חותנו ממשרת שר הצבא והפך לאויב העם, המבוקש מספר אחד, והנה באבחת חרב אחת... ועל כן הוא נשבע וניצל.
רק הכוח של יראת שמים מסוגל לעמוד במצב זה.
שבת שלום!
