חדשות
צודק או חכם - זה שם המשחק.
חיים טברסקי חושב שמותר לפגוע נקודתית בזכויות אדם, כאשר בכך מונעים פגיעה נרחבת הרבה יותר לאחר מכן. על התסכול של קדימה, ועל תפסת מרובה לא תפסת, בטור שלפניכם.
חיים טברסקי (טור אישי) כ"ו בסיון תשס"ט - 18/06/2009 13:16
עיני העולם כולו נשואות בחושים דרוכים אל הנעשה בימים אלו מעבר למסך הטכנולוגי הפרוש על גבולות הרפובליקה המוסלמית של איראן. המהומות שפרצו שם בשבת האחרונה, מיד לאחר שמשרד הפנים הודיע כי הנשיא אחמדינג'אד הוא שניצח בבחירות לנשיאות, נמשכות כבר שישה ימים, ובמדינה שסגנון דיכוי ההפגנות בה אינו עומד בקנה אחד עם מגילת זכויות האדם של הארגונים הבינלאומיים השונים, זה הרבה מאוד זמן, דבר שמלמד על משהו גדול ואמיתי שכנראה מתחולל.
מבעד למיסוך הטכנולוגי, מצליחים תושבי איראן לתקשר עם העולם החופשי, זה מתבטא בתמונות, במילים, ולפעמים אפי' בסרטים ירוקים אילמים על המרפקים. ונראה כי דעת הקהל ברחוב האיראני אכן תוססת כפי שהיא לא תססה בשלושים השנים האחרונות, מאז המהפכה האסלאמית שהוביל חומייני. נישא תפילה שיהודי המקום לא יפגעו במהומות אלו ח"ו.
ההתייחסות של המערב לנושא זכויות האדם והנגזר מכך, היא מרתקת ושווה מבט מעמיק יותר. נהוג לחשוב כי התרבות המערבית קבעה כללים ברורים ומתקדמים לנושא חופש הפרט ושמירה על זכויותיו באשר הוא. נורמות אלו מנסים המימשלים המערביים, מארה"ב ועד אירופה וגם בישראל, להחדיר ולהטמיע ככל האפשר, גם במדינות אחרות. הנקודה שצריכה בדיקה מעמיקה היא: האם תמיכה גורפת בזכויות האדם ללא שיקול דעת נקודתי שקול, היא אכן האופציה העדיפה ביותר למניעת סבלם של תושבי המדינות השונות באשר הם.
דוגמא מוצלחת לכך היא ללא ספק: איראן. המהפכה האסלאמית באיראן, יכלה לצמוח ולהתפתח למימדים אליה היא הגיעה, אך ורק בזכות התמיכה המדינית האיוולת שהעניק משטרו של הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר לאייתולות. קרטר שמנע בעזרת העוצמה המדינית האמריקאית מהשאה הפרסי לדכא את ההפגנות שהחלו לצוץ ברחבי איראן, בתואנה של שמירה על זכויות האדם. הביא למעשה בסכלותו לשלטון באיראן, משטר שבעצם פגע הרבה יותר ולאורך שנים בזכויות האדם של אותם אנשים עליהם ניסה כביכול להגן.
דילמה זו ניצבת באופן קבוע בפני שירותי הבטחון של מדינות המערב, ובמיוחד של מדינת ישראל, במאבקם נגד הטרור האיסלאמי. כאשר ארגוני זכויות האדם הצצים כפטריות לאחר הגשם בכל פינה, אונסים למעשה את הממשלות השונות, שלא לנקוט בצעדים קשוחים מידי אשר יכולים בסופם להציל חיי אדם רבים, בתואנה של שמירת זכויותיו האנושיות של החשוד או הנחקר או הטרוריסט.
סגירת בית המעצר האמריקני בגואנטמו, עליו הכריז הנשיא אובאמה כאחד מאבני היסוד של מדיניותו, היא המשך לאותו קו מחשבה, הבוחר להעדיף את זכות האדם הריגעית על פני זכויותיהם האמורות להישלל של הרבה מאוד אנשים אחרים בידי אותו אדם לאחר מכן.
עוד דוגמא מצויינת לאיוולת של קו מחשבה זה, הם הבחירות לפרלמנט הפלסטיני שנערכו בשנת תשס"ו. בלחץ מסיבי כבד של האמריקנים, אותו הובילה מזכירת המדינה לשעבר הגב' קונדליסה רייס, איפשרה ממשלת ישראל לחמאס להתמודד בבחירות אלו, כשהנחת העבודה היתה, שממילא הוא לא ינצח את הבחירות, ולכן עדיף להטמיע את ערכי הדמוקרטיה בקרב הציבור הפלשתיני. התוצאות והנגזר מהם ידועות היטב לכולנו.
הטמעת דמוקרטיה מערבית במדינות שאינן מוכנות לכך, הובילו גם במישרין לרציחתה של בנזיר בוטו, ראש ממשלת פקיסטן לשעבר, שגלתה מארצה, אך שבה לשם להתמודד בבחירות בלחץ המימשל האמריקאי הקודם, על מנת להיות שותפה בתהליכים הדמוקרטיים שעוברים כביכול על פקיסטן. רציחתה במהלך קמפיין הבחירות היתה יותר מצפויה, אלא שהעמדת הרצון להטמיע את הערכים האמריקניים במדינות העולם השלישי, עמדה שוב לרועץ לקובעי המדיניות.
אותו ג'ימי קרטר, שבסיכלותו הרבה הביא לעליית שלטון האייתולות באיראן, שלטון שמממן כיום טירור חובק עולם, מחמאס ועד חיזבאללה. עמד והזיל דמעות ללא בושה למראה בית ספר פלסטיני הרוס ברצועת עזה, שלדבריו הוא מרגיש אחריות לכך היות והפגיעה בוצעה במטוסים שסופקו לישראל על ידי ארה"ב. אותו ג'ימי קרטר אחראי במעשיו הפזיזים בעת שכיהן כנשיא ארה"ב, להרבה מאוד דמעות של אלמנות ויתומים, של עם שלם שכאב ושתת דם מזרועות הטירור הממומנות בכסף איראני. הרצון שלו לשמור על זכויות האדם של אזרחי איראן בתקופת השאה הפרסי, עולה לנו במחיר גבוה מאוד של הרוגים ופצועים, ולא רק בתי ספר הרוסים.
הנסיון שלו להטיל את האחריות להרס בעזה על האמריקאים והישראלים כלשונו, מוכיחה כי בבועה בה הוא חי, אין כלל מקום להתייחס לזכויותיהם של עשרות אלפי ישראלים שחיו במשך למעלה משבע שנים תחת איום יומיומי של רקטות וטילים.
* * *
האופוזיציה בכנסת, פתחה אף היא השבוע במאבק לא קונבנציונלי מול הקואליציה. הצעד בו נקטה – החרמה גורפת של כל דיוני הכנסת, הוא צעד חסר תקדים בתולדות הכנסת בישראל, ומהווה תקדים מסוכן לשבירת כל הנורמות שהיו מקובלות כאן בשישים השנים האחרונות.
התסכול של אנשי קדימה הוא ברור. בעוד שליבני עסוקה עדיין בשלכנע את הציבור ש-28 הם יותר מ-27, מתברר לה לאט לאט כי 28 הם גם פחות מ-12. ל-28 הח"כים של קדימה בכנסת הנוכחית יש הרבה פחות השפעה מאשר ל-12 הח"כים שהיו לליכוד בכנסת הקודמת. בעוד בכנסת ה-17, היו 12 הח"כים של הליכוד חלק מוביל באופוזיציה מגובשת וחזקה, שכללה את ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, יהדות התורה, ובמקרים מסויימים גם את שס. הרי שכשאנשי קדימה מביטים לימינם ולשמאלם, הם מוצאים שם את האיחוד הלאומי והסיעות הערביות, שממש לא יושבות על אותו ענף ביחד עמם, מה שמותיר אותם כמעט לבד נטולי כל השפעה מול הקואליציה שנראית לפחות בשלב הזה מגובשת מאי פעם.
אם לפני חודשיים היתה ח"כ דליה איציק בטוחה שהולכים לבחירות בתוך שמונה חודשים, מה שהזרים אדרנלין בדמם של ח"כי קדימה שהצטרפו אליה בשביל ג'ובים בוותרם על כל עקרונותיהם האידיאולוגיים. הרי שכיום, במיוחד לאחר הפסדיהם הרצופים בכל הגזרות, כולל הכשלתו של ח"כ בראון מבחירה לועדה למינוי שופטים, ושל ח"כ והבה מבחירה לועדה למינוי קאדים דרוזיים, ברור להם יותר מאי פעם, שמנעמי השלטון בו הם כה חפצו מתרחקים מהם ביותר.
כאשר הם מדברים על דורסנות של קואליציה וממשלה, רק מעניין אותי איך הם מתייחסים לגירושם של אלפי בני אדם מבתיהם תוך הרס של רכושם והגלייתם לשיכוני קראוונים לאורך זמן. אם תומכי תכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון מדברים על דורסנות של ממשלה וקואליציה, כנראה שמצבם הוא אכן בכי רע.
* * *
ולסיום, מילה לאנשי הועדה לפתרון מצוקת הדיור בציבור החרדי.
כאשר אתם מדברים על 30 או 40 או 50 אלף דירות לציבור החרדי, אתם מפחידים ואתם מזיקים. צרכי הדיור של הציבור החרדי כולו בשני העשורים האחרונים הסתכמו בסך של כ-20 אלף יח"ד בס"ה. אם לוקחים בחשבון את כמות יח"ד שנבנו בביתר עילית, במודיעין עילית, בבית שמש ובאלעד עבור הציבור החרדי בעשרים השנים האחרונות.
בואו נדבר על עשרת אלפים כרגע, זה מה שדחוף, זה יפתור לנו את הבעיה המקומית. במקביל בצעדים שקטים ומסודרים נמשיך לתכנן קדימה עוד עשרות אלפי יח"ד אחרות. אם ננסה לפתור כעת את בעיות הדיור לעשרים השנים הבאות, נגלה לפתע שהקדנציה הסתיימה ואני נשארנו בלי כלום.
ברוך שכוונו לדעת רבנן דבר העורך: הררים של ספיקות ופקפוקים בצדקת הדרך, פישט מכתב מרנן ורבנן בעניין אתרי הרכילות ברשת. חיים טברסקי מודה לה' על דעה בינה והשכל מן העבר, ומתפלל על העתיד. ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
עסקת שליט: האם המחיר מוצדק? דעת הקהל: האם המחיר שישראל נדרשת לשלם עבור שחרור שליט, ראוי או מופקע? בואו לכתוב את דעתכם
לשנה טובה ומאושרת השתדלנו לדון כל אדם לכף זכות ולא לכף חובה. נישא תפילה שנזכה לקדש שם שמים ברבים, להמליך את בורא עולם יום-יום, שעה-שעה, לדון כל אדם לכף זכות, ולמצוא רק את הסיפורים החיוביים שבכל אדם. שנה טובה
-
הייתי מחליף את שמך הראשון מ'חיים' ל'עצמאותי', לאור העובדה שדעותיך הן עצמאיות מאוד ושונות מהמקובל. אותי אישית הצלחת כבר לעצבן כמה פעמים, אבל אין ספק שיש בטורים שלך כשרון רב.
-
3. בעיני רוחי
קבל עם 18/06/2009 22:00בעני רוחי כבר עולה הסלוגן הבא: 'אתרוג'- האתר לאיתור קרובים... כמובן, ניתן עוד לשפץ אותו... -
2. חיים טברסקי
b twersky 18/06/2009 18:58שלום לך לפי השם שלך אתה בן דןד שלנו
אולי תגיג לנו מי אתה -
1. אהבתי את הקטע האחרון על הדירות
שמואל צבי 18/06/2009 16:04אבל כל הכתבה משובחת, תמשיכו להביא עוד כתבות מעין אלו.
4. עצמאותי טוורסקי
אתרוגי 19/06/2009 04:48