נ. ליברמן כ"ט בתמוז תשס"ט - 21/07/2009 06:06
הרשות להמית ניטלה ממלאך המוות בעיר לוז, אשר בארץ חתים.
זכות זו, ניתנה לבני העיר, בשל החסד שגמל מייסד העיר לבני יוסף, שבאו לכבוש את העיר לוז בארץ ישראל לאחר מות יהושע, ולא מצאו את פתח העיר, אשר היה מוסתר בתוך גזע עץ.
לאחר מארב מצאו אדם שיצא מן העיר, והראה להם הפתח בתמורה להצלת חייו וחיי משפחתו.
לאחר הכיבוש, הלך עם משפחתו לארץ חתים, והקים עיר על שם עירו הקודמת - לוז.
בשל החסד אשר גמל לבני יוסף, זכה שמלאך המוות לא ישלוט בעיר לוז, וכן- לא נתבלבלה העיר בימי סנחריב ולא נחרבה על ידי נבוכדנצאר.
כאשר מאסו זקני העיר בחייהם, היו יוצאים חוץ לחומת העיר- ומתים.
כיום, לא ידוע היכן עיר זו...
הגמרא במסכת סוכה מספרת, ששלמה המלך שלח שנים מסופריו, אליחורף ואחיה, שידע עליהם כי קרב יום מותם, אל העיר לוז, על מנת שינצלו שם ממלאך המוות שקיבל רשות להמיתם, אולם הלה פגע בהם לפני פתח העיר והמיתם שם, כי שם בדיוק היה המקום שעליהם היה להסתלק מן העולם, וכך אמר שלמה המלך, שרגליו של אדם עריבות להביאו אל המקום שבו נגזר עליו להסתלק מן העולם.