יש לי מושג
זהירות, חיטי בר!
בימים אלו מצויים בצידי הדרכים חיטים הגדלות בר ויש הקוטפים מהם וטועמים מעט. צריך להיזהר מכך ביותר. עד י"ז בניסן אסורות חיטים אלו באכילה משום איסור חדש
מ. פרידמן ט"ו באדר תש"ע - 01/03/2010 05:51
איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו. התבואה החדשה נקראת על שם האיסור - 'חדש'.
איסור חדש הוא מן התורה, והאוכל מהתבואה החדשה קודם הזמן האמור, עובר על מצוות לא תעשה. מקור האיסור בפרשת אמור בספר ויקרא: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אל' חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם".
על מה חל איסור חדש?
האיסור על אכילת התבואה החדשה חל על כל תבואה מחמשת מיני דגן שנזרעה החל מי"ג בניסן של השנה שעברה. מנחת העומר או יום י"ז בניסן מתירים את כל התבואה שנזרעה מתאריך זה בשנה שעברה, עד תאריך זה בשנה הנוכחית.
הסיבה לתאריך זה הוא, היות שלכל זרע שנזרע לוקח שלושה ימים להשתרש באדמה, ויוצא שכל זרע שנזרע בי"ג בניסן, השתרש עד ט"ז ניסן, שהוא יום הבאת קורבן העומר, והותר על ידו.
היתר חדש כיום:
חז"ל פירשו שיש שני זמנים לגבי היתר החדש. הראשון - בזמן שאין בית המקדש קיים ואין קרבן, אסור לאכול מן החדש "עד עצם היום הזה" - היינו עד שיאור המזרח של יום ט"ז בניסן. הזמן השני הוא "עד הביאכם את קרבן אלהיכם", היינו בזמן שבית המקדש קיים, אסור לאכול חדש גם ביום ט"ז, עד שיקריבו את מנחת העומר על המזבח.
משחרב בית המקדש, תיקן רבן יוחנן בן זכאי לאסור אכילת תבואה חדשה, כל יום ט"ז, שמא יבנה בית המקדש ויאכלו לפני הקרבת מנחת העומר, וכן הלכה. יש הסוברים, שלא תקנה תיקן רבן יוחנן בן זכאי, אלא פירוש אחר פירש בתורה, לומר שהמלים "עד עצם היום הזה" כוונתם שגם אותו יום אסורה אכילת לחם חדש מן התורה.
נמצא לפי זה, שבארץ ישראל אסור חדש עד יום י"ז בניסן, ואיסור זה הוא מן התורה בזמן שאין בית המקדש קיים. ובחוץ לארץ, שבו מקיימים שני ימים טובים מחמת ספק שמא יום זה אינו ט"ז בניסן אלא ט"ו, נמשך איסור חדש עד יום י"ח, שמא אינו י"ח אלא י"ז. כן נהגו בחו"ל כל גדולי ישראל.
איסור חדש הוא מן התורה, והאוכל מהתבואה החדשה קודם הזמן האמור, עובר על מצוות לא תעשה. מקור האיסור בפרשת אמור בספר ויקרא: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אל' חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם".
על מה חל איסור חדש?
האיסור על אכילת התבואה החדשה חל על כל תבואה מחמשת מיני דגן שנזרעה החל מי"ג בניסן של השנה שעברה. מנחת העומר או יום י"ז בניסן מתירים את כל התבואה שנזרעה מתאריך זה בשנה שעברה, עד תאריך זה בשנה הנוכחית.
הסיבה לתאריך זה הוא, היות שלכל זרע שנזרע לוקח שלושה ימים להשתרש באדמה, ויוצא שכל זרע שנזרע בי"ג בניסן, השתרש עד ט"ז ניסן, שהוא יום הבאת קורבן העומר, והותר על ידו.
היתר חדש כיום:
חז"ל פירשו שיש שני זמנים לגבי היתר החדש. הראשון - בזמן שאין בית המקדש קיים ואין קרבן, אסור לאכול מן החדש "עד עצם היום הזה" - היינו עד שיאור המזרח של יום ט"ז בניסן. הזמן השני הוא "עד הביאכם את קרבן אלהיכם", היינו בזמן שבית המקדש קיים, אסור לאכול חדש גם ביום ט"ז, עד שיקריבו את מנחת העומר על המזבח.
משחרב בית המקדש, תיקן רבן יוחנן בן זכאי לאסור אכילת תבואה חדשה, כל יום ט"ז, שמא יבנה בית המקדש ויאכלו לפני הקרבת מנחת העומר, וכן הלכה. יש הסוברים, שלא תקנה תיקן רבן יוחנן בן זכאי, אלא פירוש אחר פירש בתורה, לומר שהמלים "עד עצם היום הזה" כוונתם שגם אותו יום אסורה אכילת לחם חדש מן התורה.
נמצא לפי זה, שבארץ ישראל אסור חדש עד יום י"ז בניסן, ואיסור זה הוא מן התורה בזמן שאין בית המקדש קיים. ובחוץ לארץ, שבו מקיימים שני ימים טובים מחמת ספק שמא יום זה אינו ט"ז בניסן אלא ט"ו, נמשך איסור חדש עד יום י"ח, שמא אינו י"ח אלא י"ז. כן נהגו בחו"ל כל גדולי ישראל.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?