יש לי מושג
באםצע הסוף
מהו ייחודה של האות ם' סופית בתנ"ך?
מתוך עשרים ושתיים אותיות לשון הקודש, חמש מהן משנות את צורתן כאשר הן מופיעות בסוף מילה, וצירופן הוא: מנצפ"ך, כאשר כתיבת האות בצורתה הסופית באמצע מילה וכן כתיבת האות הרגילה בסוף מילה, מהווה טעות, על פי כללי השפה כפי שנלמדו מן התנ"ך. עם זאת, פעם אחת בתנ"ך מופיעה אות סופית באמצע מילה, והיא בספר הנביא ישעיהו, פרק ט' פסוק ו': "לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת ה'... תַּעֲשֶׂה-זֹּאת".
האות ם' סופית הינה האות הסופית המופיעה מספר פעמים הרב ביותר בתורה, ומופיעה בתנ"ך בהקשר מעניין נוסף, כאשר היא מסיימת מחרוזת של תשע מילים רצופות בתיאור הכתוב למנחת יעקב לעשיו אחיו בחומש בראשית, פרק ל"ב, פסוק ט"ו, בו שמונה מילים, והמילה הראשונה שבפסוק ט"ז שלאחריו: " עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים (ט"ז) גְּמַלִּים...".