שבת כ' בתשרי תש"פ 19/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מחר בבוקר לא לשכוח – תפילין!

באסרו חג הזדרזו מאוד חסידים ואנשי מעשה להניח תפילין בבוקר מוקדם!

מ. פרידמן כ"א בניסן תש"ע - 05/04/2010 20:12
מדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"?

הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים: נקרא את הפסוק כולו: תהלים קיח: "אֵ' ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה:).

אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלושת הרגלים. תאריכי אסרו חג הם לפיכך כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות). ובחו"ל יום אחד מאוחר יותר.

בימי העלייה לרגל לבית המקדש היו חלק מהעולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. מכאן מגיעה קביעת היום העוקב לחג.
Flash 90
  [צלם]

בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף לט) קראו לאסרו חג "בריה דמועדא" - בנו של המועד בארמית. המנהג יוחס לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומכך שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.

נוהגים שלא להתענות באסרו חג. על פי הרמ"א, נוהגים להרבות בו באכילה ובשתייה, והסיבה היא שהקורבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג.

אירע בתולדות עם ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר. ביהדות מרוקו יש לאסרו חג של פסח משמעות מיוחדת - זהו חג המימונה.

בספר מעשה רב לגאון מוילנא, כותב הגר"א שיש למהר באסרו חג בבוקר מוקדם להניח התפילין, שמא ישכח מתוך הרגל ימי החג וחול המועד, בהם לא מניחים תפילין.

מספרים על האדמו"ר מסלאנים בעל 'ברכת אברהם ו'נחל איתן' זצ"ל, כי היה משכים קום ביום אסרו חג, הרבה לפני עלות השחר, ובודק בכל כמה רגעים בערגה, מתי יוכל כבר להתעטר בתפילין, אליהם השתוקק כל כך מזה כמה ימי החג, בהם לא הניחם.