יום ראשון כ"א בתשרי תש"פ 20/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

הלכה כ...?

מתוך מאות 'הוויות דאביי ורבא' שבגמרא, רק בשש, הלכה כאביי. עקב חזרתו של המונח פעמים רבות, הוא הפך לתיאור דיונים של תנאים ואמוראים אחרים גם כן.

נ. ליברמן כ"ח בחשון תש"ע - 15/11/2009 06:03
מלבד המחלוקת הידועה שבין בית הלל לבין בית שמאי, אשר ברוב המקרים, למעט הלכות בודדות, הלכה כבית הלל. מובאות בגמרא מאות מחלוקות בין האמוראים אביי ורבא, אשר היו שניהם תלמידים לאמורא רבה, דודו של אביי. פלפוליהם של שני אמוראים אלו, שהיו לרוב בני פלוגתא זה לזה, מכונים בשם 'הוויות דאביי ורבא'.

פירוש המושג 'הוויות דאביי ורבא' כ'מחלוקות אביי ורבא' הינו טעות, משום שהמילה 'הוויות' אינה מתארת מחלוקת כי אם לימוד, דקדוק ועיון. מלבד זאת, בגמרא מובאות כשלושים פעמים, בהן דעותיהם היו זהות זו לזו.

מתוך מאות המחלוקות של שני האמוראים, הלכה תמיד כרבא, מלבד בשש מקומות, אשר ניתן להם סימן בראשי התיבות: יע"ל קג"ם, והם מייצגים את שמו של העניין הנידון, אשר בו הלכה כאביי, בקצרה. ישנן שיטות שונות בזיהוי שש המקומות. דעת רש"י (המקובלת ביותר) דעת נכדו רבנו תם, ואילו הסבוראים הוסיפו על שישה מקומות אלו הלכה נוספת.

יע"ל קג"ם לפי שיטת רש"י במסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד ב':
י- ייאוש שלא מדעת (מסכת בבא מציעא דף כ"א, עמוד ב')
ע- עד זומם למפרע (מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד א')
ל- לחי העומד מאליו (מסכת עירובין, דף ט"ו, עמוד א') בפירוש האות ל' ישנה המחלוקת בין רש"י, רבנו תם וחכמי נרבונא.
ק- קידושין לשתיים (מסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד א')
ג- גילוי דעת בגט (מסכת גיטין, דף ל"ד, עמוד א')
מ- מומר אוכל נבלות להכעיס (מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד א')
 

עקב ה'פופולריות' של המושג 'הוויות דאביי ורבא' בגמרא, לא רק פלפוליהם של אביי ורבא מכונים כך, כי אם נזכר המושג פעמים נוספות בתלמוד, שלא בהקשר לאביי ורבא, אלא בדיוניהם של תנאים ואמוראים אחרים, אפילו קודמים מהם.