"עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר..." אומר שלמה המלך בקהלת, פרק ז', פסוק כ"ט. רק במאה האחרונה (לפני כשמונים- מאה שנה) החלו הנוירולוגים והקהיליה הרפואית להבחין בכך.

בתחילת המאה הקודמת, המאה ה-20, הומצאה 'מכונת האמת', מכשיר ה'פוליגרף'. מכשיר זה הינו מכשיר לבדיקת אמיתות דבריהם של מי שיש חשד לאמינותם, או במקרה של צורך בבטחון מוחלט בדבריו של מישהו.

מכשיר הפוליגרף בנוי על פי התובנה, כי האדם נברא ישר, וכי בשעה שהוא משקר גופו נמצא במצב שאינו טבעי לו, ובשל כך משדר תגובות בלתי רצוניות, אשר מבטאות מצב בלתי טבעי זה.

הנחה זו התקבלה בגדר של חידוש עולמי בתחילת המאה ה-20, מלבד בקרב העולם היהודי, אשר בטוח היה בכך עקב דבריו של שלמה המלך אשר נכתבו לפני כשלושת אלפים שנה. וכן, משום שהתורה, בה הסתכל הקב"ה ולפיה ברא את העולם ואת האדם שבו, מצווה על 'מדבר שקר תרחק', והעובדה הנגזרת מכך הינה, כי המצב הטבעי לאדם הינו בדווקא מצב של אמת, התרחקות מן השקר.

משום כך, ברור הוא כי בעת של שקר, יהיה מצוי הגוף, שנברא לפי התוכנית האלוקית, על פי דרכה של התורה, במצב שאינו טבעי לו, מה שמאפשר, על ידי פיענוח התסמינים למצב בלתי רגיל זה, בהשוואה  לשידור סימנים שגרתיים בזמן של אי אמירת שקר, לגלות כי היתה חריגה מן הנורמה, מן האמת. (בדיוק של עד 80%)

מכשיר הפוליגרף 'נולד' אצל הפסיכולוג הצ'כי, מקס ורטימר ב-1904, ה'תרס"ד, אך את המתכונת המיושנת לפוליגרף של ימינו המציא ויליאם מארסטון בשנות ה-20 של המאה ה-20, ושמו נובע מאופן תפקודו: רישום גרפים שונים של תגובות פיזיולוגיות של הנבדק. (פולי- הרבה)

הגרפים מציינים שינויים בשלושה תחומים:

האחד, תנועות הגוף של הנחקר וקצב נשימותיו, אשר נמדדים בעזרת צינורות גומי המחוברים אל הנבדק.
השני, רמת ההזעה של הנבדק, הנמדדת על ידי בדיקת המוליכות החשמלית של העור, בעזרת אלקטרודות מתכת המוצמדות ליד.
השלישי, דופק ולחץ דם, על ידי שרוול מתנפח על הזרוע.

כאשר גוף האדם מצוי במצב לא טבעי, הוא משדר אותות פיזיולוגיים חריגים כ: נשימה מהירה, לחץ דם, הזעה וקצב דופק מוגברים. זמן השידור של אותות אלו מוכיח מתי נמצא הגוף במצב זה. במקרה של חריגה, ב-80% מן המקרים הוא נובע מאמירת שקר.

בשל טווח הטעות אשר אינו שואף כרגע למינימום המדויק, מסקנות הפוליגרף אינן קבילות עדיין בבית משפט, בעיקר בשל העובדה כי ישנם כאלו אשר מסוגלים, באופן בלתי רגיל, לשלוט על האינסטינקטים, או להגביר באופן מוטעה את התגובות החריגות שגופם משדר גם במצב רגיל, על מנת למנוע מצב של יכולת השוואה בין זמן אמירת אמת לשקר.