ההפגנה הראשונה שנערכה בכיכר השבת, היתה בסוף החורף של שנת ה'תש"ח, וכללה בס"ה כמה עשרות יהודים חרדיים, אשר מחו נגד הקמתה הצפויה של מדינת ישראל באביב של אותה שנה. המפגינים פוזרו באש חיה על ידי החיילים הבריטיים, שהמתינו למפגינים באיזור ככר השבת – פינת הרחובות צ'נסלור-גאולה דאז. שטראוס-מלכי ישראל דהיום.

ההפגנות שנערכו במקום לאחר קום המדינה, בקיץ ה'תש"י (1950) הן שהעניקו לכיכר המפורסמת את שמה 'כיכר השבת'. בהפגנות אלו מחו התושבים, בעיקר תושבי השכונה החרדית הסמוכה 'מאה שערים', על חילולי השבת שנערכו באיזור, בהיותו עורק תחבורה נח למכוניות צבאיות בדרכן אל מחנה 'שנלר' בגאולה.

מניע נוסף להפגנות אלו, היה חילול השבת של חברת 'תנובה', אשר נהגה להוביל את החלב שנחלב בשבת מהיישובים הסמוכים אל המחלבה ששכנה בסמוך לכיכר השבת. המוני חרדים יצאו להביע את מחאתם, ומשאיות התובלה פילסו להן דרך בינותם.

המאבק החריף כאשר הציבור החילוני זעם על הכפיה החרדית, ועל שיבוש באספקת החלב, והגיע להתגרות באופן מכוון עם כלי רחב שנעו באיזור הלוך ושוב, כאשר העימותים הופכים להיות בין אנשי השמאל ובני הקיבוצים, שחרטו על דגלם עמדה אנטי דתית קיצונית, לבין הציבור החרדי. ואילו המשטרה, תחת להישאר אובייקטיבית, נקטה עמדה ופזרה בכח את המפגינים החרדים, בביצוע שורות מאסרים.

צעירים פרובוקטיביים מקבוצת ה'שומר הצעיר' ולוחמים מהפלמ"ח (פלוגות מחץ) ארגנו למקום תחבורה, והגיעו בהמוניהם. כשבשבת אחת, בכ"ט מנחם-אב ה'תש"י, אף פרצו לישיבת חברון הסמוכה שבשכונת גאולה, והפליאו מכותיהם בתלמידים.

אחת ההפגנות הידועות ביותר במקום היתה ההפגנה בשבת קודש פרשת ניצבים-וילך, כ"ה באלול ה'תשט"ז (1957) בה נרצח הקדוש ר' פנחס סגלוב, שבא לזעוק את זעקת השבת ונפטר ממכותיהם האלימות של השוטרים.

לאחר 15 שנה, נסגר באופן רשמי הצומת לתנועה בשבת, לאחר בחירתו לראשות עיריית ירושלים של טדי קולק בשנת ה'תשכ"ה (1965). אך הכיכר לא חדלה מלהיות מוקד להפגנות נגד פגיעה בקודשי ישראל, כאשר היא הופכת גם כן למרכז התכנסות חרדית למטרות מגוונות.

ההפגנות בנושא שמירת השבת במקום לא תמו עדיין, ואף לאחרונה נערכות בה הפגנות ענק למניעת חילול שבת בעיר, על ידי פתיחת חניון ציבורי תוך חילול שבת עצום, אשר יזמין תנועה, תיירות ופתיחת חנויות בעיצומה של השבת, כאשר נספח מעיק להן הינה הסתננות של גורמים פרובוקטיבים משני צידי המתרס, אל המקום, על מנת ללבות אש ומהומות אשר מסתיימות בגלי מעצרים ללא אבחנה, דווקא בקרב הציבור החרדי.

כיכר השבת מצויה במרכז העיר ירושלים, והיא הצומת המפורסם שבין השכונות החרדיות 'מאה שערים' ו'שכונת גאולה', המהווה הצטלבות של הרחובות יחזקאל (צפון), רחובות שטראוס וישעיהו (דרום) רחוב מאה שערים (מזרח), ורחוב מלכי ישראל. (לשעבר 'גאולה', במערב).