אחת מהטענות האנטשימיות בהן הואשמו היהודים באירופה הייתה הרעלת הבארות וגרימתה של מגיפת המוות השחור.
נ. ליברמן י"ג באדר תשס"ט - 09/03/2009 10:00
במאה ה-ארבע עשרה, הוכתה אירופה במגיפת ה"מוות השחור"- מגפת דבר, אשר נגרמה בשל חוסר תנאי היגיינה, והועברה על ידי עכברושים.
מגיפה זו גבתה מספר קורבנות רב מאד, כמחצית מיושבי אירופה, מספר הנאמד בכ- עשרים וחמישה מליון איש.
אך, בעיקר, סבלו ממנה היהודים, לא מפני שאחוזי הנפגעים מקרב היהודים היו הגבוהים ביותר, אלא, משום שהגויים האשימו את העם היהודי כגורם המחלה.
בימים עברו, עדיין לא ידעו כי גורמי המחלות הינם - יצורים מעוטי תאים - חיידקים, כפי שגילה זאת לואי פסטר (1822-1895) כימאי צרפתי הנחשב לאבי המיקרוביולוגיה.
זו הסיבה אשר אפשרה לגויים להאשים את העם היהודי כי הם שקיבלו מן השטן את הרעל המחולל את מחלת הדבר, והשליכו אותו לבארות המים.
אמונות תפלות אלו הובילו לעריכת פוגרומים מזוויעים ביהודי אירופה, ונטבחו במהלך תקופת המגיפה השחורה, בעיקר בשנים 1348-1349, קהילות באירופה.
יהודי שטרסבורג, למשל, נשרפו חיים.
באוסף מסמכים של היסטוריה יהודית נמצא הדיווח הבא: "בשבת הם שרפו את היהודים על במות עץ שפיזרו. היו בערך אלפיים מהם. ילדים רבים הוצאו מן האש והוטבלו לנצרות, בניגוד לרצון אבותיהם ואימותיהם." הי"ד.