אנ"ש
אלפים ליוו את הרב מנחם פרוש ז"ל בדרכו האחרונה
מסע הלוויה יצא מבית הלוויות שמגר, דרך קרית בעלזא וקרית הילד - משם לעבר משרדיה המיתולוגים של אגו"י, שם הספידוהו וביכו את פטירתו בהשתתפות המונים
בטרם יצאה מיטתו מביתו למסע הלוויה, הגיע למקום שמעון פרס נשיא מדינת ישראל, אשר היה מידידיו הטובים במשך עשרות שנים. פרס הגיע להפרד ממנו במילים חמות על פועלו, בדרך עצרה ההלוויה בקרית הילד שם נשא דברי פרידה על פי צוואתו של המנוח, נכדו הרב דוד פרוש, כאשר עברה ההלוייה בקרית בעלזא יצא כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א ללוותו כאשר על פניו ניכרת תחושת יגון כבד.
כאמור, מסע ההספדים החל במשרדי אגודת ישראל ברחוב פרס בככר השבת, כאשר ראשון המספידים היה האדמו"ר מערלוי שליט"א אשר ר' מנחם היה מקורבו ובן ביתו. האדמו"ר אשר נשבר מבכי כמה וכמה פעמים במהלך דבריו נשא דברי הספד קצרים, אחריו הספידו גיסו הגאון רבי שמואל אויערבאך שליט"א ראש ישיבת מעלות התורה, אשר הזכיר את מסירות נפשו למען כל דבר שבקדושה בשליחותם של גדולי ישראל.
אחריו הספיד בארוכה הגאון רבי יהודה צדקה שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף, "מלוים אנחנו היום לצערנו את האי גברא רבא ויקירא מהדור הקודם, איש העומד בתלם, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, שומר את התורה והגן על חיי התורה, ידוע ששנים רבות כל בעיה שהיתה ליהדות החרדית הוא היה מארגן ומחזק, ועכשיו ויי על דאבדין ולא משתכחין"
"כל המאבקים שהיו, גיוס בנות, כבוד השבת, הוא היה ראש וראשון, אלו האנשים שהקב"ה אוהב שמגינים על התורה וכבודה, ווי להאי שופרא דבלי בארעא, עסק במסירות נפש למען הכלל, ולא רק לכלל אלא גם למען הפרט, קיבל בסבר פנים יפות כאו"א, כולנו ידענו מי הכתובת לכל בעיה ר' מנחם, כשמו כן הוא ניחם כאו"א".
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, צדיק הוא כתמר וגם כארז, למרות משרתו הגדולה למען הכלל התייחס לכאו"א בסבר פנים יפות כתמר, וכשהיה צריך להיות כארז למחות על דברים למען היהדות החרדית לא פחד, הגמ' בב"ק אומרת מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה מצד אחד בחור ובתולה מצד שני, רבי מנחם למרות זקנתו היה בחור לכל דבר שבקדושה בזריזות, וגם בצעירותו היה בבחינת זקן להבין ולהתייחס לכל אחד, וכמו שאברהם אבינו היה בעל חסד ובעל צדקות אבל כשלוט נשבה וירק את חניכיו יצא למלחמה, גם ר' מנחם כשהיה צריך לנהוג ברחמנות נהג, ומצד שני כשהיה צריך ארז בלבנון".
"צדיק אבד ואין איש שם על לב, תפקידנו הוא לשים על לב, ולראות ולזכור כמה היה עוזר למען היהדות כמה היה נלחם בכל דבר שפוגע בחינוך, אנו מבקשים ר' מנחם תמשיך ותתפלל על בני ביתך ובני המשפחה ועל כלל ישראל שיבטל מעלינו גזירות קשות ורעות ברוחניות וגשמיות אמן ואמן".
בנו הרב נפתלי הספידו בכאב, "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, נסגר בית היום של אבי ואימי, שהיה עשרות שנים רכב ישראל ופרשיו כולו למען הכלל אתמול בערב, חבל על האלטען א"י ייד, מי כמוך היה יכול לבטא את דברי חז"ל, לדאוג שלא תשתכח תורה מישראל, סמל ודוגמה, עשרות שנים לעזוב את הבית שלא תשתכח תורה מכלל ישראל, ישנת בתחנות רכבת ע"מ להצליח עוד ועוד להרבות תורה בישראל, גדולי ומאורי הדור סמכו עליך, זכורה לכולם הגישה של הגרא"ז מלצר ור' מאיר קרליץ זצ"ל כשהיית בערך בן 35 והטילו עליך תפקידים מיוחדים להצלת קדשי ישראל, העיקר אצלך היה האידישקייט, עשרות אלפי שעות של לימוד תורה כפי שהזכירו כאן גדולי ישראל, והקמת רשת שיעורי תורה בכל הארץ הולכים לפניך עכשיו בשעות האלה, כמה וכמה יהודים הצטרפו למחנה הנאמנים לדבר ה' בגלל אותה מסירות נפש, גאב"ד טשועבין והסטייפלער ביקשו ממך לקחת את הנושא, ומאז עד היום כמה נהנית מכל התרחבות של הקדושה בכל רחבי הארץ".
"וגם בלילה היית מגיע ב2 עייף ולא ויתרת על הדף היומי, ובאזנינו עומדות המילים שאמרת ביום ראשון שעבר בסיום האחרון, הבאת את הרמב"ם שאדם צריך לעשות מצוה אחת בצנעא לש"ש ועי"ז זוכים, עשית כל מה שיכולת להצניע כל כך הרבה פעולות למען הפרט, כותלי בית המדרש זוכרים את הקינות של תשעה באב כאשר הרגישו אצלך כאילו ביהמ"ק נחרב היום אפילו בגיל מבוגר כל כך, וראו את האבילות על החורבן, ותמיד היה שגור על פיך ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך, זכית לקבל את ברכתו של מרן הבית ישראל שתזכה בזה ובבא, את הבזה ראינו, מובטחים אנחנו שבגנזי מרומים גדולי הדור מחכים לך שהיית שלוחם הנאמן כאן בדורינו, תהיה מליץ יושר לבני המשפחה ולכאו"א, נשאת על לוח לבך צרכי כאו"א", בסיום הדברים ביקש ממנו מחילה בשם בני המשפחה ומקורביו.
לאחר מכן נפרד ממנו בנו חה"כ הרב מאיר "נשקו הקב"ה למשה רבינו ולקח נשמתו בנשימת פה, מי יקום לי עם יראים, שמים בוכים ואומרים אבד חסיד מן הארץ ארץ בוכה ואומרת וישר באדם אין, אבל יחיד עשי לך" בהמשך דבריו תיאר בארוכה את בית הוריו ומסירות נפשם למען הכלל, מיד אחר דבריו יצא מסע ההלוויה דרך ככר השבת ושרי ישראל לעבר הר המנוחות בהשתתפות רבבות, כאשר על פי מנהג ירושלים לא ליוו הצאצאים את המנוח.
בלוויה השתתפו גם שורה ארוכה של אדמו"רים רבנים, ראשי ישיבות ודיינים, אנשי חינוך ואנשי שם, עסקנים ואישים פוליטים.