מקום או אתר
בית הכנסת הרמב"ן
בית כנסת הרמב"ן הוא בית הכנסת העתיק ביותר שידוע עליו כיום בעיר העתיקה בירושלים, הוא נוסד על ידי הרמב"ן בשנת ה' אלפים כ"ז לערך.
בירושלים מצא הרמב"ן זוג אחים שהיו מארגנים בשבתות ומועדים תפילות במנין, הרמב"ן עודד אחים אלו וסייע להם בהקמת בית הכנסת, בהמשך מכתבו כותב הרמב"ן על יוזמת הקמת בית הכנסת "והנה זרזנו אותם, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחורבות זוכה, והתנדבנו לתיקון הבית. וכבר התחיל בשיפוצו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים, והבריחום שם בבוא התתרים, והנה יציבו בית הכנסת, ושם יתפללו. כי רבים באים לירושלים מדמשק וצובה וארץ מצרים וכל גלילות הארץ, לראות בית המקדש ולבכות עליו".
איגרת הרמב"ן | יחיאל |
זיהויו של בית הכנסת הקיים כיום כבית הכנסת הרמב"ן נעשה לפני כ-80 שנה על ידי האדריכל יעקב פינקרפלד, על קביעה זו יצאו ערעורים רבים אולם כיום נשתרש שמו של המקום כבית הכנסת של הרמב"ן, מכתביו של ר' עובדיה מברטנורא עולה כי בעת היותו בירושלים הוא ביקר בבית הכנסת של העיר, כיון שבאותה העת בית הכנסת של הרמב"ן היה היחידי בירושלים מסתבר שכוונת הברטנורא לבית הכנסת זה.
ארכיאולוגים שונים טוענים כי בית הכנסת המקורי של הרמב"ן ניצב במרחק של כ-150 מטרים ממיקומו של ביה"כ כיום, ככל הנראה בעקבות סכסוכים שהיו בין היהודים לנוצרים אודות שטח בית הכנסת הוא נעקר ממקומו והועבר למיקומו הנוכחי.
בסמוך לבית הכנסת ניצב מסגד סידנא עומר, לפי עדות רבי עובדיה מברטנורא מסגד זה נבנה על ידי יהודיה מומרת שבכעסה על היהודים-אחיה לשעבר הקימה במקום מסגד, מסגד זה הסב צרות רבות לבית הכנסת, המוסלמים שהיו באים בשעריו הציקו למתפללי בית הכנסת ואף הצליחו לגרום לסגירתו לתקופה של כמעט 100 שנים, לאחר תקופה זו הושב שטח בית הכנסת לידי היהודים אך נאסר עליהם להשתמש בו, לאחר מלחמת ששת הימים שופץ בית הכנסת וחודשה הפעילות בו, כיום המסגד הסמוך לבית הכנסת עומד שמם ואילו בית הכנסת הרמב"ן מלא ביהודים מתפללים.
כיום מבנה בית הכנסת נאה ומשופץ, הוא מחולק לאורכו לשניים על ידי ארבעה עמודים התומכים בתקרת קשתות יפה, כותרות העמודים מקושתות בפיתוחי אבן הדומים לכותרות העמודים מרחוב הקארדו הסמוך. חלל בית הכנסת נמוך ומשערים כי בעבר הייתה רצפת בית הכנסת נמוכה יותר ובמשך השנים התמלאה באבק ואבנים עד שהתמעט גובהו של חלל בית הכנסת, היכל בית הכנסת הוא כמעט וללא חלונות ועל כן בית הכנסת אפלולי ברוב שעות היום, בקיר המזרחי של בית הכנסת קבועים שני ארונות קודש ובהם ספרי תורה.
לאחר מלחמת ששת הימים כאשר שיפצו את בית הכנסת התגלתה במקום כתובת חרותה על אחת מכותרות העמודים ובה כתובים שמותיהם של האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, אין מידע על הזמן המדויק בו נחרטה כתובת זו אולם משערים כי היא לפחות בת חמש מאות שנה.
במגרש הסמוך לבית הכנסת הרמב"ן נמצא בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" וכן בתי כנסיות נוספים.