לא רק ברמת הגולן. המקרה החמור לפני כשבועיים בו נפצעו קשה שני ילדים ממוקש שנסחף בגשם והתפוצץ לרגליהם במהלך טיול ברמת הגולן, הדריך את מנוחתו של כתב מערכת החדשות של Tog, אשר ידע זה מכבר על קיומו של שדה מוקשים, במקום הכי לא צפוי מבחינתכם.

בשולי פארק קנדה, אחד המקומות היפהפיים והמטויילים ביותר בארץ, ועל גבעה נישאה הנזקפת בצמוד לכביש המהיר ירושלים - תל אביב (כביש מספר 1), קיים שדה מוקשים ישן. רוב המבקרים המגיעים אל הפארק לא יבחינו בקיומו, שכן הוא שוכן ממש בקצה הפארק. גם הנוסעים בכביש המהיר, לא יכולים לראות את הגדרות והשלטים המזהירים מפני המוקשים בשטח. השדה, הוא למעשה שריד לתקופה שבין השנים תש"ח לתשכ"ז, עת שלטו הירדנים באיזור לטרון, וצה"ל מיקש את השטח שהיה צמוד לאיזור המפורז דאז. כמעט 43 השנים שעברו מאז, לא הספיקו כנראה לנקות את השטח ממוקשים, וכך הוא נותר, מגודר ומשולט אמנם, אך זרוע בחומרי חבלה מסוכנים.

מבט אל כביש ירושלים - תל אביב. מצד שמאל מסומן בחץ שדה המוקשים []

האירוע החמור ברמת הגולן המוזכר בראש הכתבה, הדריך את מנוחתו של חבר המערכת הכתב והעיתונאי יחיאל בראון. הסמיכות של השדה לכביש ירושלים תל אביב מצד אחד, ולפארק הומה מטיילים מצד שני, העלתה את החשש מפני אירוע דומה שישנה חלילה במקום זה, ומכאן הדרך לטיפול אינסטנסיבי של המערכת בסיפור היתה מהירה.

ראשית, בדקנו את השדה מכל עבריו, וגילינו כי הוא אכן מגודר כראוי ומשולט בצורה ברורה. עם זאת במקביל, ראינו לנכון לפנות לגורמים המוסמכים במשרד הבטחון, לעדכן אותם על הטיפול העיתונאי שלנו, ולבדוק את איכות הבקרה הבטיחותית במקום, כמו גם לשלול את האפשרות של סכנת סחף לכיוון הפארק או הכביש הומי האדם.

תגובת משרד הבטחון וצה"ל באמצעות פיקוד מרכז לא איחרה לבוא והיא כדלהלן: "מדובר באזור ממוקש, המשולט ומגודר בגדר בגובה שני מטרים . בשטח המדובר נערכת ביקורת ע"י כוחות המוסמכים לכך פעם בחצי שנה, כאשר בביקורת האחרונה, שנערכה לפני כחודשיים, האזור נמצא תקין".

הבדיקה הזריזה שביצע פיקוד מרכז במקום בתחילת השבוע, לאור הפניה של מערכת Tog. למרות שלדבריהם בדיקה כזו בוצעה רק לפני כחודשיים    []

כתב Tog שיצא לשטח ביום ראשון השבוע, נכח לראות את היעילות והאפקטיביות של התחקיר והפניה אל משרד הבטחון. כאשר המוניטין של Tog הביאו את הגורמים המוסמכים בצה"ל, בעקבות הפניה שלנו, להוציא במהירות צוות בדיקה למקום, על מנת לוודא כי הוראות הבטיחות נשמרות ומתקיימות בקפדנות, וכי לא קיימת סכנת סחף של מוקשים אל מחוץ לשטח המגודר. אכן טיפול זריז יעיל ומהיר.

עם זאת צריכה להישאל השאלה, לשם מה נותר האתר הזה על תילו פעיל עד היום? מדוע אין צה"ל מפנה את שדה המוקשים, פותח אותו לרווחת הציבור ומסיר כל צל צילו של פחד מהמטיילים והנוסעים במרכז הארץ לצד שדה זרוע חומרי חבלה מסוכנים? למה יש צורך היום - 43 שנים אחרי מלחמת ששת הימים, להמשיך ולהחזיק את המקום המרכזי הזה ממוקש ומסוכן, האם ה'טרנד' של שימור אתרים תפס גם במקרה הזה?

שדה המוקשים בלטרון - מבט כללי   []

שדה המוקשים המגודר    []

שדה המוקשים אכן מגודר היטב ומשולט כראוי    []

 

שלטים, דהויים משהו, אבל קיימים     []

ג'יפ של צה"ל השבוע ביום א'. צוות בדיקה של בטיחות האתר    []

סריקה של הגדר    []