ספר

לתת את הכח
מחבר: מ. רזמו"ל: רובינשטיין ספרים
"אמא, אמא, תראי, הנה הגננת תמר מתקרבת!" וכבר עוזבת שירה את ידה של אמה, גברת זביד, ואצה רצה לקבל את פני הגננת.
גברת זביד מתנערת מהרהוריה, ומקבלת בברכה את פניה של תמר. מועטות מאד הן הפעמים בהן הן נפגשות בבוקר, כאן, בפתח הגן. בדרך כלל, כאשר נפרדת היא מילדתה שירה, היא שומעת את קולה של הגננת תמר מתוך הגן בשיא פעילותו: מארגן, מסדר, מעודד וממריץ. היום, כפי הנראה התאחרה תמר מעט, וכך זוכה היא לפגשה בשער הגן.
גברת זביד מתבוננת בפניה העייפות של תמר. 'לא קל', היא מהרהרת, 'לעזוב בית ברוך ילדים בשעה כה מוקדמת, לאחר מירוץ בוקר של הלבשה, הכנת כריכים, הוראות אחרונות למטפלת ו... היישר לתפקיד האחראי של גננת בישראל'.
"תמר", היא לוחצת את ידה בחום, "את ממלאה את תפקידך מעל ומעבר לציפיות! דומתני שניחנת משמים בגישה מ-י-ו-ח-ד-ת לנפשם הרגישה של ילדים בגיל הרך".
קמטי העייפות בפניה של תמר מתיישרים. היא נוטלת את ידה של שירה, נפרדת מאמה בידידות ובתודה על המילים החמות, וכבר נעלמת בתוך הגן.
(מגיש: הערשל הקורא)