מקום או אתר
מקום שנהגו - ראש זית והמצודה- פרק הסיום
חורבת ראש זית, לא הרחק מהעיר עכו, מזוהה לפי חוקרים רבים כעיר המקראית כבול שנתנה לחירם מלך צור, כתמורה עבור העצים לבית המקדש, בידי שלמה המלך
ראש זית
ראש זית
חורבת ראש זית, לא הרחק מהעיר עכו, מזוהה לפי חוקרים רבים כעיר המקראית כבול שנתנה לחירם מלך צור, כתמורה עבור העצים לבית המקדש, בידי שלמה המלך.
לא רחוק מהעיר עכו, על גבי שלוחה צרה ומשתפלת של מישור חוף עכו, נמצאת חורבת ראש זית. בשל מיקומה של החורבה במרחק קילומטר וחצי מהכפר הערבי כאבול, רבים מן החוקרים מזהים את המקום כיישוב המקראי כבול. יישוב זה מוזכר בתנ"ך כחלק מהתשלום אותו העביר שלמה המלך לחירם מלך צור עבור העצים שניתנו לו לבניית בית המקדש, וכך כתוב במלכים א', פרק ט', פס' י'-י"ג : "... אז ייתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל... ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה". מלבד אזכור זה בספר מלכים נמצא למקום אזכור מוקדם יותר בספר יהושע, פרק י"ט, פס' כ"ז : " ושב מזרח השמש, בית דגון, ופגע בזבולון ובגיא יפתח-אל צפונה בית העמק, ונעיאל; ויצא אל-כבול, משמאל ".
החפירות הארכיאולוגיות במקום החלו בשנת ה'תשמ"ג ( 1983 ) על ידי אוניברסיטת חיפה, ובמקום התגלו ממצאים רבים מתקופות שונות.
בין הממצאים ניתן למצוא שרידי בית מתקופת השופטים, ובסמוך אליו בורות מים החצובים בסלע. כמו כן, במקום ישנם שרידים של שני בתי בד מאותה תקופה, ובסמוך אליהם מבנה גדול המכונה "בית ארבעת המרחבים". כינוי זה ניתן למקום על ידי החוקרים הארכיאולוגיים, כיון שהוא כולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם.
מהתקופה בה חיו במקום הצידונים אנחנו מוצאים מצודה גדולה. המצודה בנויה מחצר מרכזית המוקפת במספר חדרים, ומבוצרת סביב באופן מרשים. בתוך המצודה נמצאו כלי חרס רבים ששימשו לאחסון יין ושמן, וכן קנקנים לשימור קטניות. רוב הקנקנים והחרסים נמצאו בקומת המרתף של המצודה והם נשתמרו בצורה מרשימה. מלבד קערות וחרסים נמצאו במצודה גם כלי עבודה רבים עשויים ברזל כעין מחרשות, להבי מגל, גרזנים ומשור. מחוץ למצודה נמצא בור מים, אליו התנקזו מי הגשמים. לפי ממצאים של שרידי אפר במקום, וכן קטניות מפויחות שנמצאו בקנקני החרס עולה ההשערה כי במקום התרחשה שריפה גדולה.
ראש זית. בניה מתקופת הכנענים []
מצודת אשדוד ים
מצודת אשדוד
שרידי מצודת אשדוד הינן, אחת העתיקות ביותר הקיימות מאז ימי בית ראשון. היא נחרבה בידי מחריבי הבית- הבבליים והוקמה מחדש רק בתקופת התלמוד.
היסטוריה
מצודת אשדוד ים הינה אתר ארכיאולוגי מתקופת בית ראשון. המצודה, נמצאת בדרומה של העיר אשדוד של ימינו, וכ- 5 ק"מ צפונית לתל העתיק של אשדוד העתיקה אשר שימשה בעבר כעיר נמל פלשתינית לממלכת אשדוד. מרכזה של ממלכת אשדוד הייתה העיר אשדוד, וחלשה על ערים נוספות, אשר המרכזיות שבהם : אשקלון, עקרון, גת ועזה.
בשנת ד'תשצ"ג ( 1033 ) נפגעה המצודה בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה באיזור. מאז ועד היום נותרה המצודה במצבה הנוכחי.
את המצודה הקים ימן מלך אשדוד, לאחר שכבש את המקום מיד האשוריים. בתקופה זו הוא ביצר ערים נוספות, את אשדוד ואת גת. מס' שנים לאחר מכן, כבש סרגון השני, מלך אשור את ממלכת אשדוד, וכן את מצודת אשדוד ים. אזכור למלחמה זו נמצא בספר ישעיהו פרק כ', פס' א' : " בשנת בא תרתן, אשדודה, בשלח אתו, סרגון מלך אשור; וילחם באשדוד, וילכדה" .
המצודה חרבה בעת כיבוש ארץ ישראל בידי הבבלים, ויושבה חזרה רק בתקופת התלמוד המקבילה לתקופה הביזנטית. בתקופה זו שימשה אשדוד ים כעיר נמל ומסחר וכונתה : "אזוטוס פאראליוס"- ופירושו בעברית : אשדוד חוף. תרשים לעיר זו ניתן למצוא במפת מידבא ( מפה ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית העשויה אבני פסיפס ). במפה, מופיעה העיר עם מזח ורציף, מזרקה, ומבני ציבור רבים. שרידם מן העיר בתקופה זו, נמצאים בסמוך למצודה כיום, אולם, עדיין לא נחפרו.
שרידי המצודה הנראים כיום, הם שרידים מהתקופה הערבית הקדומה, אז כונתה העיר בפי הערבים ' קלעת אל-מינה' – שפירושו מצודת הנמל. המצודה נבנתה כחוליה מתוך מערך שלם של הגנה שנבנה לכל אורך החוף. מטרתו של מערך זה היה להגן מפני פלישה של אוניות ביזנטיות מן הים התיכון.
בתקופה הצלבנית המצודה בוצרה, והמקום יושב. כינויה של המצודה באותה עת היה ' קסטל ברואר'.
מבנה המצודה
צורתה של המצודה היא מלבנית, וגודלה 40 מ' על 60 מ'. בכל אחת מארבעת פינותיה בנוי מגדל, כאשר שני המזרחיים מרובעים, והמערביים- מעוגלים. בין המגדלים חיברה חומה הבנויה מאבני כרכור, וגובהה כ- 7 מטרים. בחומה היו קבועים שני שערי כניסה, האחד ממזרח- מן היבשה, והשני ממערב – מן הים. לכל שער היו מגדלים מעולים משני צידיו שהתנשאו לגובה של 8 מטרים כל אחד. משלושת עבריה של המצודה בצד היבשה, ניכרים סימנים של חפיר. מטרתו של החפיר הייתה למנוע גישה ישירה למצודה, והכניסה מצד היבשה נעשתה באמצעות גשר שעבר מעליו.
מצודת אשדוד בתקופת האבות ועד לתקופת הצלבנים []
החפירות והממצאים
בשנת ה'תשכ"ה ( 1965 ) החלו חפירות במקום על ידי יעקב קפלן. בין הממצאים שהועלו בחפירות נמצאו חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל.
הכל אודות ים המוות בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק
שביל המעיינות - חורבת עין סעדים יחיאל בראון ממשיך את סיורו הווירטואלי, העשיר בתמונות מוחשיות ומוביל את המסלול הלאה, אל חורבת עין סעדים ותוהה בקול על פעילות הקק"ל במקום
שביל המעיינות - יד קנדי בין הזמנים כמעט בפתח - רגע לפני שאתם מתחילים לארוז כדאי לכם לקבל המלצות מהמומחה שלנו יחיאל בראון, שפותח עמכם יחד סדרה חדשה לרגל הקיץ: "שביל המעיינות" בהרי ירושלים