מקום או אתר
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ד'
ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ד'
דוד כץ י"ט בתשרי תש"ע - 07/10/2009 09:00
לפרק א' לפרק ב' לפרק ג'
בדרך, אנחנו מגלים שריד ארכיאולוגי נוסף. זהו ככל הנראה "בית אחיאל", מבנה גדול ועתיק, הרוס בחלקו, ובמרכזו ארבעה עמודים. ככל הנראה, רצפת הקומה השנייה. זהו בית פרטי שנבנה למרגלות מבצר דוד המלך. "ככל שחפרנו במקום, מצאנו שכבה עבה של אפר, ככל הנראה מסוף ימי בית ראשון", מספר לנו המדריך. "מצאנו בתוך הבית שרידי רהיטים שהיו עשויים מעץ יוקרתי שהגיע מדמשק. כל חדרי הבית היו שרופים. במקום התגלו מאות חרסים צבועים. החוקרים הצליחו לחבר כמה מהם ולמצוא את הכתובת 'אל אחיאל', ומכאן שמו של הבית, 'בית אחיאל', על-שם האדם שככל הנראה התגורר במקום".
בדרך, אנחנו מגלים שריד ארכיאולוגי נוסף. זהו ככל הנראה "בית אחיאל", מבנה גדול ועתיק, הרוס בחלקו, ובמרכזו ארבעה עמודים. ככל הנראה, רצפת הקומה השנייה. זהו בית פרטי שנבנה למרגלות מבצר דוד המלך. "ככל שחפרנו במקום, מצאנו שכבה עבה של אפר, ככל הנראה מסוף ימי בית ראשון", מספר לנו המדריך. "מצאנו בתוך הבית שרידי רהיטים שהיו עשויים מעץ יוקרתי שהגיע מדמשק. כל חדרי הבית היו שרופים. במקום התגלו מאות חרסים צבועים. החוקרים הצליחו לחבר כמה מהם ולמצוא את הכתובת 'אל אחיאל', ומכאן שמו של הבית, 'בית אחיאל', על-שם האדם שככל הנראה התגורר במקום".
"מצאנו במקום גם שני סוגי ראשי חיצים, יהודי ובבלי", ממשיך המדריך בסיפורו, ופותח את ספר ירמיהו. הוא נצמד למה שמתאר הנביא ירמיהו בימי המצור על ירושלים, כאשר העיר הובקעה בי"ז בתמוז ע"י נבוזראדן ששורף את בית ד' ואת בית המלך "וכל בית גדול העלה באש". מהו ה"בית הגדול"? יתכן שמדובר ב"בית אחיאל". מה עשו במקום שני חיצים, משני סוגים שונים? מסתבר, שהחץ היהודי היה עם ראש משולש, לעומת החיצים הבבליים שהיו עם ראש מחודד. כאן, בבית הזה, התנהלו קרבות בין היהודים שהתגורר סמוך לגבול ירושלים, לבין החיילים הבבליים.
בתוך החדר המפוייח, זה ששרד 2,000 שנה מאז החורבן, התגלה חותם מתקופת בית המקדש, ולאחר מכן, לאחר שכבר סיימו לנקות את האזור ולנסות לשחזר איך נראה היה הבית העתיק הזה, החליטו לסנן את כל החול, האבנים והחרסים שהוצאו ממנו. במקום התגלו 53 בולאות. השריפה שפרצה בבית גרמה לבולאות להתקשות. הם כנראה היו מוטבעים על גבי איגרות או מגילות, אך כמובן נשרפו. על אחד הבולאות התגלתה הכתובת העתידה "גמריהו בן שפן", המיוחס כמי שהיה מסופרי ארמון המלך.
לחשיפת הבריכה יש חשיבות נוספת, מעבר לגילוי העבר ההיסטורי של עיר דוד. כמה מהחוקרים והארכיאולוגים היושבים באוניברסיטה, בעיקר בתל-אביב, מנסים במשך שנים רבות לערער את ההיסטוריה של מלכות בית דוד בירושלים, כפי שהדברים מובאים בפרוטרוט בתנ"ך. העובדה שבמשך שנים רבות לא התגלו ממצאים עתיקים המעידים כי דוד המלך אכן היה חי והתגורר בירושלים, אפשרה לחוקרים לטעון את טענותיהם הכפרניות. חשוב לציין, כי הייתה בעבר אסכולה כפרנית, של חוקרים שונים, שלא הייתה בירושלים ממלכה, ובכלל לא היה משהו כזה בארץ, אלא מלכות קטנה ולא משמעותית.
משום כך, כאשר התגלו הממצאים לפני כחמש שנים, היו מי שמיהרו לטעון כי החוקרת אילת מזר הוזה הזיות, וכי לממצאים אין כל קשר לדוד המלך. הם ניסו לסתור את ממצאי החפירות, אך היו לא מעט חוקרים שדווקא באו לראות מקרוב את הממצאים, ונאלצו להודות בפה מלא כי מדובר בתגלית היסטורית, מהחשובות ביותר בעשורים האחרונים.
אנשי האתר אומרים על-כך: התגליות שהתגלו בעיר דוד הן הוכחות קטנות עדיין לעומת התיאור המפורט והמלא בתנ"ך, אך אין ספק שככל שנחפור עוד ועוד, נגלה אין ספור פריטים היסטוריים.
אפילו שרידים של עצמות דגים התגלו באתר בעיר דוד. ההערכה היא כי בירושלים, למרות שהייתה רחוקה מכל מקור ימי בו שוהים דגים, היו סוחרי דגים שהביאו סחורה ממקומות מרוחקים.
● ● ●
התחנה הבאה שלנו במסע ההיסטורי בעיר דוד, הולכת ומעמיקה אל מעבה האדמה. דלת ברזל כבדה נפתחת, ואנחנו בתוך מערכת המים של עיר דוד הקדומה, מערכת שקיבלה את הכינוי "פיר וורן", ע"ש צ'ראלס וורן שגילה לראשונה את מערכת המים הזו בשנת תרכ"ז, 1867 למניינם.
וורן חשף מנהרה תת-קרקעית המתחילה בתוך עיר דוד ומסתיימת בעומק של 13 מטרים, סמוך למעיין הגיחון.
שלט ההסבר המקדם את פנינו במערכת המים, מספר על-כך שמקור המים העיקרי של תושבי ירושלים, בימיה הקדומים, היה מעיין הגיחון. המעיין, הנמצא בתחתית המדרון המזרחי מחוץ לחומות העיר, לא היה נגיש בשעת מצור על עיר דוד. כבר בתקופת הכנענים, לפני כ-4,000 שנה, הקיפה חומה את עיר דוד, ומעיין הגיחון הוקף אף הוא בארבעה מגדלים. כדי לפתור את בעיית המים בעת מצור, חצבו הכנענים מעבר תת-קרקעי שדרכו הבטיחו את הגישה אל המים. המנהרה הזו הובילה אל בריכה חצובה בסלע, אשר אספה את מי המעיין והוקפה באותם ארבעה ביצורים, מגדלים, שנועדו להגן על מקור המים של התושבים.
אנחנו בתוך חלקה הראשון של המנהרה, זו שנחצבה בתקופה קדומה יותר. ככל שאנחנו מתקדמים, ההתפעמות הולכת וגוברת. זוהי מנהרה עמוקה, רחבה, גבוהה בגובה בני אדם, מוארת בתאורת חשמל. ממש הליכה במעמקי מנהרת הזמן, 4,000 שנים לאחור. כעבור כמה עשרות מטרים, וירידה במדרגות תלולות, אנחנו ניצבים סמוך לפיר אנכי בעומק של כ-13 מטרים. לא נמצאו עד היום תשובות ברורות למה שימש הפיר הזה.
בהמשך, אנחנו מתקדמים לחלקה השני של המנהרה, זו שנחצבה בתקופה מאוחרת יותר, ושנחשפה רק לפני כ-15 שנה. יש מי שמייחס את הפסוק משמואל ב', "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד, ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצינור...", למנהרה הזו. כעבור הליכה של כמה מטרים נוספים אנחנו מגיעים לעבר "בית המעיין". זהו מבנה גדול, וככל שהחוקרים מעמיקים בחפירות, הם מגלים עוד ועוד תגליות, עוד ועוד קומות. מסתבר, שאת המבנה הזה בנו בשיטה ההפוכה, מהקומה העליונה לקומה התחתונה, אל מורד ההר.
מולנו שריד של מגדל כנעני, אחד מארבעת המבצרים שהקיפו את בית המעיין. למטה, מתחת לרמפה עליה אנחנו עומדים, ניתן לראות שרידים של בריכת מים גדולה, שהמים אליה הגיעו ממעיין הגיחון שלידנו. מבריכה זו יכלו עשרות אנשים לשאוב מים, בו זמנית. בדיקת החרסים שבאזור המבצרים והבריכה מגלה, כי מערכת המים שימשה את הכנענים כבר לפני כ-4,000 שנה.
מכאן, אומרים החוקרים, ניתן לדעת כי ירושלים הייתה עיר חשובה ומבוצרת כבר אז, בימי אברהם אבינו. אולי זהו גם המקום בו נפגש אברהם עם מלכי צדק מלך שלם.
זהו גם המעיין, הניזון מנקבת השילוח, שבפרקי דרבי אליעזר נאמר כי אדם הראשון נכנס אליו. וכך כותב: "בא' בשבת נכנס אדם במי גיחון העליון עד שהגיע המים עד צווארו ונתענה שבע שבתות ימים, עד שנעשה
גופו כמין כברה" וכו'.
(המשך, אי"ה, מחר)
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ה' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ה'
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ג' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ג'
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ב' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ב'