יום רביעי כ"ב באב תש"פ 12/08/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

מקום או אתר

מקום שנהגו

במסגרת לימוד הדף היומי החלו לאחרונה ללמוד מסכת בבא בתרא. במסגרת סדרה הסטורית-גיאוגרפית מיוחדת נסקור כאן מבנים, חומות ושרידים ארכיאולוגיים שאופן בנייתם מוזכר בגמרא.

מ.שורק, בשיתוף: מקור המעיינות כ"ח באלול תשס"ט - 17/09/2009 11:16

במסגרת לימוד הדף היומי החלו לאחרונה ללמוד מסכת בבא בתרא. המשנה הראשונה מדברת על שותפים שרוצים לחלוק ביניהם שטח משותף כלשהו, באמצעות גדר.


המשנה מזכירה שבהקמת הגדר או החומה, קיימים מנהגים שונים, יש מקומות שבהם בונים מאבני גויל, יש מאבני גזית ויש שבונים בכלל גדר מעץ.
ומסכמת כי "הכל כמנהג המדינה".


מבנים, חומות, ושרידים רבים שנמצאו במאות החפירות שביצעו הארכיאולוגים ברחבי הארץ, תוארכו על ידיהם כשייכים לתקופות שונות, החל מהתנ"ך וכלה במאה ה-19.


באופן כללי, אפשר לזהות סגנונות בניה. יש צורות בניה שבנו הכנענים בתקופת כיבוש יהושע. כמו בתל באר שבע או בראש זית. מי שמבקר בארץ באתרים היסטוריים שנשארו מתקופת הרומאים, יכול לזהות את סגנון הבניה וגם למצוא כמותו בעיר רומא או בכל מקום אחר שהיה תחת הכיבוש הרומאי באותה תקופה.


הבניה החשמונאית גם לה יש אפיונים מיוחדים שמבדילים אותה מצורות בניה שנהגו בתקופות שלפניה ובתקופות שלאחריה. כך גם הערבים ששלטו באזור במאות השנים האחרונות, גם להם היה סגנון בניה מיוחד משלהם.
הסגנון מתבטא באופן עיבוד האבן, בגודלה ובצורת החיבור שבין אבן לאבן, בין נדבך לנדבך ובין קיר לקיר.


מעניין במיוחד לעקוב אחר המבנים שהשאירו הצלבנים בארץ. הצלבנים לא הביאו חומרי בנין. הם פירקו מבנים קיימים שהיו באזור, ולקחו מהם את אבני הבניין. דבר זה גורם לפעמים לתהייה, כאשר הצופה עומד מול מבנה צלבני, ונוכח כי האבנים הם מתקופות קדומות בהרבה. אבנים הורודיוניות (מתקופת הורדוס) או אבנים חשמונאיות.


כך למשל, ישנה במצודה צלבנית הנקראת היום "כוכב הירדן" אבן שנלקחה ממשקוף של בית כנסת. בשאר המבנה מזוהים בבירור אבנים מבניינים שנבנו בסוף בית שני ועוד מתקופות שונות.


בסדרת כתבות זו נעסוק במקומות אשר בהם נמצאו שרידים שונים מתקופות שונות.


מקום שנהגו וזמנים שנהגו.

מכללת מקור המעיינות "תלמדו מהמקור"
פרק מס' 1: המבצרים הצלבנים



בפרק הראשון נעסוק בשלושה מבצרי צלבנים, אשר הוקמו בארץ בעת שליטתה של הממלכה הצלבנית בארץ. באותה תקופה הוקמו בארץ ובסביבתה הקרובה קרוב לחמישים מבצרים, ניגע איפוא במקצתם.

 

 Yechiel
המבצר הצלבני  צלם
המבצר הצלבני בכוכב הירדן


סמוך לעיר בית שאן, בקצה המזרחי של היישוב רמת יששכר, מתנוסס על צוק גבוה המבצר הצלבני היפה ביותר בארץ.


המבצר הצלבני בכוכב הירדן הוקם בשנת ד' אלפים תתק"ד לערך (שנת 1140) בתחילה הייתה זו חווה חקלאית מבוצרת, אולם, משפחת ולוס שהיו מבעלי החווה לא הצליחו להחזיק בה זמן רב, ובשנת ד' אלפים תתקכ"ח (שנת 1168) היא נמכרה לאבירי המסדר ההוספיטאלרי (מסדר צבאי נוצרי). לאחר עבודה של כחמש שנים במקום, על ידי מאות פועלים, הפך המבצר לנכס חשוב ביותר.


כידוע, הצלבנים הקימו מבצרים רבים ויפים בארץ, ביניהם ניתן למצוא את המבצר בעין חמד, המבצר במגדל אפק ועוד, אולם, מבצר זה הוא היפה והמתוכנן ביותר. יתרון נוסף הוא מיקומו של המבצר בגובה של 312 מעל פני הים, ועל הצוק הגבוה ביותר באזור שמאפשר תצפית לנופים המרהיבים סביב, ובשל כך אף ניתן למבצר שמו הצרפתי 'בלואר' שפירושו יפה נוף. למבצר ישנו גם שם נוסף והוא 'קוקט' שפירושו 'חינני' בצרפתית.

מהמקום ניתן להבחין בחורבה גדולה, שרידיה של העיר כוכבא מימי בית שני. העיר פורקה, ואבניה שימשו לבנייתו של המבצר הצלבני. כאשר התבצעו חפירות במבצר, התגלו במקום תשע אבנים השייכות לבית הכנסת העתיק של העיר כוכבא.


על אחת האבנים נמצא ציור של מנורה בעלת שבעה קנים וארבע שורות בארמית (מתוך חמש, האחת נחתכה) שבהן נכתב: "[דכיר לטב פלוני] / דשכן הדה / סכופתה מן / דרחמנה ומן עמלה / אמן אמן סלה". ותרגומה: "[זכור לטוב פלוני] שהעניק את המשקוף הזה משל הרחמן ומרכושו אמן אמן סלה".


מבנהו של המבצר מעיד על תכנון מדוייק. מיקומו גבוה, סביב לחומתו החיצונית ישנו חפיר עמוק המונע מכלי רכב להתקרב אל המבצר ולצור עליו. אחרי החפיר ממוקמת החומה החיצונית כאשר בתוכה חומה נוספת, ששימשה כמבצר שני בעת נפילת החומה הראשונה. עוביין של החומות הינו 3 מטר, הן היו חזקות ובנויות מאבני בזלת.


בחומה הפנימית של המבצר ניצבים ארבעה מגדלים איתנים וגבוהים ששימשו לתצפית, מגדל בכל פינה. בחומה החיצונית ישנם שמונה מגדלים דומים, בפינות ובאמצע כל צלע. בכל המגדלים היו פתחים, אשר דלתותיהן היו מצופות ברזל.


כל החיזוקים הללו נעשו על מנת לשמור על המבצר מפני כובשים, דבר שאכן עמד במבחן. בין השנים ד'תתק"מ ועד ד'תתקמ"ד (1180-1184) נערכו בסביבת המבצר קרבות קשים בין המוסלמים לבין הצלבנים, אולם,המבצר שהיה חזק לא נפל בקרבות. גם כשהגיעו חילותיו של צלאח א-דין שלוש שנים לאחר מכן, לא הצליחו להפיל את המבצר, ורק לאחר מצור של שנה וחצי כאשר מרבית הממלכה הצלבנית בארץ כבר נכבשה, הצליחו חילותיו של צלאח א-דין לכבוש את המגדל החיצוני של המבצר, ואז ניאותו אבירי העיר להיכנע, ולחתום על הסכם שיאפשר להם לעבור יחד עם רכושם בשלום אל העיר צור, שהייתה עדיין תחת שליטת הצלבנים. הפריבילגיה ניתנה להם כיון שצאלח א-דין התרשם מעוז רוחם ומהעובדה שלא נכנעו במשך זמן רב.


מיד לאחר נטישתם של הצלבנים התיישבו במקום איכרים מוסלמים, ובשנת ד'תתפ"ח (1228) הורה סולטן דמשק דאז, מליך אל מועזם, להרוס את המקום עד חורמה, לבל ישובו אליו הצלבנים בעתיד.


בתחילת המאה ה-18 התיישבו במקום בדואים והקימו במקום כפר שנקרא על ידם 'כאוכב-אל-הווא' שפירושו בעברית 'כוכב הרוחות'. הכפר היה ידוע בעוינותו לשלטון הבריטי וכן ליהודים תושבי הסביבה.


בשנת ה'תש"ח, בזמן מלחמת העצמאות ננטש הכפר ע"י תושביו. 20 שנה מאוחר יותר החלו במקום עבודות פיתוח ושיקום בפיקוח רשות הגנים הלאומיים, והמקום הוכשר לביקור הקהל.

 

 Yechiel
 המבצר הצלבני[צלם]



 
  Ycehiel
המבנה הצלבני בעין חמד צלם
המבנה הצלבני בעין חמד


על אם הדרך העולה ירושלימה, בלב פינת חמד מוריקה ושופעת, נמצא המבצר הצלבני 'אקווה בלה'.


במרחק של עשר דקות ממערב לירושלים, באפיק נחל כסלון, שוכן מבצר צלבני נוסף, אחד מני רבים שנבנו פה בארץ על ידי הצלבנים. המקום ידוע בשמו הצרפתי "אקווה בלה" שניתן לו ע"י אבירי המסדר ההוספיטאלרי ופירושו מים יפים, ע"ש המעיין הנמצא בסביבתו. כמו כן המקום נקרא גם 'דיר אל בנאת' שפירושו בעברית מנזר הבנות, למרות שלדעת רוב החוקרים לא היה במקום מנזר בנות כלל, והוא שימש כחווה חקלאית.


המבצר נבנה בין השנים ד'תת"ק – ד'תתק"ך (1140-1160) בזמן מלך הצלבנים פולק מאנז'ו . באותה תקופה נבנו מבצרי צלבנים נוספים ביניהם ה"בלמונט" בצובה וה"אמאוס" בלטרון. אולם, מבצר זה שונה משאר מבצרי הצלבנים, רוב שרידיו הם מתקופת ימי הצלבנים ולא מתקופות קודמות יותר, וכן, הוא לא ממוקם במקום גבוה כשאר המבצרים, אלא, במקום די נמוך, שרק שפע המעיינות סביב הם היתרונות בשלהם נבחר מיקומו.


גודלו של המבצר הצלבני הוא 30 מטר על 40 מטר לערך, מבנהו מלבני, עובי קירותיו שני מטרים, והוא בן שתי קומות. קיר החזית שלו פונה דרומה ומתנשא לגובה של 12 מטרים. למבנה, מספר שערים, וקיימים בו שני אולמות מרווחים שתקרתם מקומרת, וכן חצר ובה גרם מדרגות המוביל אל הקומה השנייה. חלקו הדרומי של המבצר גובל בבית קברות מוסלמי עתיק.


בשנת ה'תשמ"ד (1984) הגיע לארץ החוקר הבריטי דניס פרינגל אשר מתמחה בחקר התקופה הצלבנית. החוקר ביקר ב 'אקווה בלה' וע"פ נתוני המקום קבע כי המקום שימש כבית חווה חקלאית מבוצרת, אשר נועדה לשמור על מקורות המים באיזור. חיזוק לסברה זו של החוקר נמצאה בדמות בית הבד שנמצא בחצר המבנה. כמו כן, מיקומו של המבצר על אם הדרך לירושלים, מעלה את האפשרות שהמקום שימש אכסניה לעולי רגל בדרכם לירושלים, ואף בית הבראה לחולי המסדר ולפצועים נוספים.


חשיבותו של מנזר זה הייתה מועטה, וההוכחה לכך שלא נמצא לו אזכור ותיעוד צלבני כלל, מלבד מסמך בו מוזכר מכירתו של המבצר בשנת ד'תתקכ"ח (1168) לדוכס הונגריה, בכדי לסייע לו בהוצאותיו הכרוכות בעלייתו לרגל לירושלים, אולם, לבסוף לא הגיע הדוכס ארצה.

 

 Ycehiel
המבנה הצלבני בעין חמד [צלם]

כיום, נמצא המבצר בשטחו של הגן הלאומי עין חמד בניהולה של רשות הטבע והגנים אשר ביצעה במקום שיקום ושחזור ארכיאולוגי. המקום מצטיין בנוף מרהיב ומשמש כפינת חמד המושכת מטיילים ונופשים רבים.

 

 Yechiel
המבצר הצלבני המונופור צלם
מבצר המונופור

בגדה הדרומית של נחל כזיב, על שלוחה צרה ותלולה ניצב מבצר ה'מונופור', או בתרגומו העברי 'ההר החזק'. כמו כן, ידוע המבצר גם בשמו הערבי "קלעת קוריין" - "מבצר הקרן הקטנה" על שם מיקומו בשלוחה התלולה.


המבצר, הוא מבצר צלבני טיפוסי, באופן בנייתו, אולם, הוא שונה משאר המבצרים בארץ מכיוון שהוא אחד משני המבצרים שהוקמו על ידי המסדר הצלבני הקטן, המסדר הטבטוני השייך לאבירים הגרמנים. כמו כן, מבצר המונופור הוקם בתחילה כחווה חקלאית מבוצרת, ולא למטרות צבאיות.


בעקבות חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום, וממצאים בדמות מטבעות, חרסים ושאר פריטים, עולה כי המבצר הוקם בתחילה בימי תקופת האימפריה הרומית, אך עיקר חשיבותו היה בדמות המבצר הצלבני שנבנה ע"י האבירים הגרמנים בשנת ד'תתקפ"ו (1226). אמנם את המבצר בנו האבירים הגרמנים, אך הם בנו אותו על שרידי החווה החקלאית שהייתה במקום שנים קודם לכן, ונבנתה ע"י משפחת אצילים צרפתית, משפחת דה מיילי.


בשנות השמונים של המאה ה-12, החלו מסעות כיבושיו של השליט המוסלמי צלאח א-דין וחילותיו. כידוע, הכוחות המוסלמים השמידו את רוב צבאות הצלבנים בארץ, ולאחר שכבשו המוסלמים את ירושלים, נכנעו הצלבנים, וכך נפלה גם נחלת מעילא ומבצר מונופור שבתחומה, לידי המוסלמים. המוסלמים לא ייחסו חשיבות מיוחדת למבצר, ולא שפצו או שיקמו את ההריסות.


בשנת ד'תתקנ"ב (1192), לאחר שהצלבנים כבשו חלק ניכר מהארץ בניצוחו של ריצ'ארד הראשון מאנגליה, נחתם הסכם המכונה "הסכם רמלה". הסכם זה איפשר לצלבנים להקים את ממלכתם בארץ בשנית, וכן לחזור אל מבצר המונופור.


בשנת ד'תתקפ"ט (1229) נמכר מבצר המונופור לאבירי המסדר הטוונטי, והם החלו לשפץ את המבצר בעזרת תרומות רבות מצד עולי רגל ואזרחים אירופאים. לאחר השלמת הבנייה והשיפוץ במקום, הועתקה מפקדת המסדר למקום, וכן אופסנו בה אוצרות רבים. המקום חדל מלשמש כחווה והחל להוות מבצר לכל דבר ועניין. כחיזוק למקום, הורחבו הביצורים ואף נבנה במרכז מגדל הידוע בשם 'מגדל עוז'.


בשנת ה'כ"ו (1266) הגיע למקום המצביא המונגולי בייבארס והציב מצור על מבצר מונפורט. אולם, הוא לא הצליח להכניע את אנשי המסדר, ורק לאחר חמש שנים בשנת ה'ל"א (1271) בהם נכבשו רוב מעוזי הצלבנים בגליל, שב בייבראס אל המונופור,  והצליח לכובשו. הוא התיר לאנשי המסדר לקחת עימם את רכושם, נשקם, ואת מסמכי הארכיון שהיו במקום, ולצאת מן המבצר בשלום. לאחר הכיבוש הורה בייבראס להרוס את המקום לבל ישובו אליו הצלבנים. המבצר אכן נהרס כמעט כליל, מלבד מגדל העוז, שנשאר כמעט בשלמותו.

מבנה המבצר: את שרידי המבצר אשר נראים כיום, הקיפה בזמנו חומת אבן, ששימשה כקו הגנה ראשון כנגד התוקפים. בכניסה למבצר ישנו אולם גדול, שככל הנראה שימש כאולם הכינוסים של אבירי המסדר. באמצעו של האולם, עמוד מרכזי מתומן, מננו יצאו קשתות נרחבות שתמכו במערכת כיפות.


כפי שהוזכר לעיל, באמצעיתה של המצודה נמצא 'מגדל העוז' אשר נבנה מאבנים גדולות ומרשימות שסותתו באופן מיוחד. למגדל היה בור מים משלו, שנהרס. מצפון למגדל, שכנו סדנאות המלאכה ליצור הנשק, מטבח, חדר סעודה גדול, גת לדריכת ענבים ואולם קטן. בסמוך, הייתה כנסיה, שרק חלק קטן ממנה שרד עד לימינו.


במבצר הוקם סכר שאגר את מי נחל כזיב. מי הנחל שימשו להשקיית החוות החקלאיות שהיו במקום בראשית בנייתו, ואף להפעלת טחנות קמח.

 

 Ycehiel
מבצר המונופור בנחל כזיב[צלם]


כיום, האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב.

בקרוב יעלה פרק נוסף

 

  1. 1. צלבנים
    אמלתראות 22/09/2009 17:54
    בציפורי יש מבנה ובתוכה אבן מצבה בתקופת המשנה