שבת ט"ז בכסלו תש"פ 14/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

מקום או אתר

ירושלים של מטה - פרק ה' - התקווה והסוף

חיים טברסקי חוזר לרגעים האחרונים של ירושלים. ח' באלול ה'תת"ל. התקוה - האכזבה - הנחמה. פרק סיום.

חיים טברסקי ז' באלול תשס"ט - 27/08/2009 11:30
ז' אלול ג'תת"ל
המצב נראה ממש לא טוב. כמעט חודש חלף מאז נחרבו בית המקדש והעיר התחתונה, המורדים כבר סולקו מהעיר, רובם נהרגו בוודאי על ידי הכוחות הרומאים. אבל המצור עלינו – יושבי העיר העליונה נמשך כאילו אנחנו היינו האויבים שלהם. כאילו לא אנחנו היינו אלה שדחפו את רומא למלחמה הזו במטרה לסלק את שלטון הקיצוניים מירושלים, כאילו היינו אנחנו גם כן מורדים קיצוניים הזויים הפועלים בניגוד לחוק הבינלאומי.
מרומא לא נשמע דבר. בייתוס בר-קתרוס, האיש שלנו שם, חבר הכבוד בארגון 'כהנים למען זכויות אדם' וראש המטה של אספסייאנוס, עושה, כך אנו בטוחים ככל יכולתו למעננו. יותר מפעם אחת הוא התבטא בכל דרך אפשרית כי 'בטחון יהודה – ורק זה, הוא שעומד לנגד עיניו'. המשא ומתן עם מפקדי הצבא הרומאי בירושלים לא עולה על דרך המלך, ורק הוראה מסודרת מלשכת הקיסר ברומא יכולה למנוע מהעיר העליונה ותושביה גורל דומה לזה של אנשי העיר התחתונה.
                                                   * * *
ישיבת הממשלה בראשותו של חנן בר-חנן התכנסה בבהילות בצהריים בביתו המפואר שבסמוך לפרוור ההרודיאני. אחד אחרי השני עברו השרים דרך מרפסת הכניסה הארוכה שהובילה ממפלס הרחוב אל עבר הכניסה המעוצבת, כשהם מנסים שלא להביט ימינה שם עדיין מתמרים ענני עשן שחור משרידי השריפה של הבית הגדול והקדוש, ועיניהם דומעות.
מזה כשלוש שנים שהממשלה החוקית של יהודה לא התכנסה בהרכבה המלא. בעצם מאז הדיחו הבריונים הקנאים את חברי השלטון הנבחר מכהונתם והשתלטו על החיים בירושלים. חנן בר-חנן, עצור ומאופק יושב בראש השולחן שבחדר המבוא, מקבל את פני הבאים. רוח נכאים באויר. מהחלונות הפונים מזרחה נשקף הר הבית ועליו, כמה מר, כמה נורא, אפר תחת פאר.
אין שום התקדמות, אומר חנן. מרומא לא נשמע דבר. אני בטוח שידידינו שם, אנשי האגודות ההומניטאריות, פעילי זכויות האדם, אשר לחמנו לצידם במטרה לשים קץ לשלטון הקיצונים בירושלים, עושים כמיטב יכולתם למענינו, אך הקשר נותק, וככל הנראה הדרכים המשובשות הם שעומדות בעוכרינו. העוזר האישי עולה מן המרתף ומניח על השולחן כמה קנקני יין שעוד נותרו מן הימים הטובים.

באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע
חביות וקנקנים במרתף הבית

גיורא, מי שהיה אחראי על הבטחון בממשלת יהודה עד פרוץ המרד. מסכם בפני השרים את פגישתו האחרונה הבוקר עם מפקד הלגיון הרומאי, שאינו מוכן לקבל שום הצעה מלבד כניעה מוחלטת של תושבי העיר העליונה, שמשמעותה היא יציאתם המיידית מהעיר והחרבתה עד היסוד.
מישהו יתן עוד את הדין על המחדל הזה, פולט יוחנן בן-טורסיא. יוחנן היה תמיד בעל תפיסת עולם מגובשת בענייני פנים, ומאוד לא אהב את המאבק הפנימי ביהודה. תמיד אמרתי שהמאבק הפנימי יוביל את כולנו לחורבן, וכל המחוות שנעשה כלפי הרומאים רק יגבירו את התיאבון שלהם לקבל מאיתנו עוד ועוד. הזהרתי אתכם שלא לשתף פעולה עם אנשים שהוציאו את דיבתנו רעה בעולם, אך תמיד הייתם משוכנעים שרק נסיר את הקוצים שצמחו בשדותינו אותם כיניתם 'גרורות סרטניות', וכל העולם יהיה לצידנו.
יכולת להצטרף מזמן לקנאים, פולט לעברו יהוא הגארדי. אנחנו מאמינים ביושר המצפון של אומות העולם, ובטוחים שרק כשל תעבורתי הוא זה שמעכב אותם מלבוא לעזרתינו בגלוי.
במשך שעה ארוכה דנו השרים במצב המסובך לפניו הם ניצבים. החלטה לא התקבלה שם. אולי, אמר חנן. בואו נקוה, אולי עוד יגיע השדר המיוחל מידידינו ברומא, שיביא את המפקד הרומאי לשנות את דעתו, ולהותיר את העיר העליונה והשליטה בירושלים בידנו – המתונים. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים, ציטט משולם בן-זרח השר לענייני דתות את מאמר חז"ל המפורסם. תחשבו טוב – יהיה טוב, סיכם חנן את הישיבה העגומה, וקבע מפגש נוסף למחר – ז' באלול, באותו מקום ובאותה השעה. אולי יחוס אולי ירחם.
                                                   * * *
רוח סתוית של תחילת אלול נושבת כבר בין רחובותיה הרחבים והמפוארים של העיר העליונה. חנן עומד שעון על מעקה מרפסת הכניסה לביתו. עיניו תלויות אי שם באופק. בלילה לא נראה העשן המיתמר מהר-הבית המחולל, וחנן מרשה לעצמו אז לעמוד ולבהות מול הרי הזיתים והצופים, מחפש שבב של תקוה להיתלות בה, להישען עליה.
קריאה רמה נשמעת מהעבר השני של החומה, מהשטח הכבוש. זה נשמע כשאגה רמה של חייל רומאי ליד השער החסום. לא להגיב לוחש חנן לזקיפים. שום הגה מצידנו, שימתינו לבוקר. אבן עגולה מתעופפת מעבר לחומה ונוחתת בסמוך אליהם. אחד הזקיפים ממהר להרים אותה. משקולת, הוא אומר ביובש. מה הם מנסים לרמז לנו בזה? הוא שואל לאויר ומניח את האבן על השולחן. חנן מרים את המשקולת מנסה להיאחז בה. אותיות, הוא פולט, יש עליה כיתוב. אחד הזקיפים ממהר להביא את הלפיד הקבוע בקיר חדר המבוא, ועיניו של חנן מתעגלות בתדהמה. 'דבר קתרוס' חקוק על האבן. הזה נכון? האיני הוזה? האם אכן הגיע שדר מרומא?
באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע
אבן המשקולת ועליה הכיתוב 'דבר קתרוס' שנמצאה בין הריסות הבית השרוף

הוא נוטל את הלפיד וסורק את השטח, קריאה חנוקה נפלטת מפיו כאשר הוא מבחין באיגרת הרישמית המוטלת ליד החומה. חנן מזהה בנקל את חותמת השעווה של ידידו בייתוס בר-קתרוס, ראש המטה של הקיסר הרומאי. יוחנן הזה הוא אומר, תמיד רואה שחורות. הנה המכתב המיוחל מבייתוס. יהודה ניצלה.
מרוב התרגשות, הוא אינו מבחין בידו השמאלית האוחזת עדיין באבן המשקולת, הוא גולל במהירות את הנייר וקורא בשקיקה:
לידידי היקרים, חנן בר-חנן ואנשי ממשלת יהודה שבירושלים.
איש בשורה אנכי היום.
לאחר מאמצים מרובים ופגישות קדחתניות עם בכירי המימשל ברומא, הצלחתי להשיג מהם הסכמה, כי כניעה מסודרת של העיר העליונה תביא להצלתם הבטוחה של תושביה.
אני בטוח שאתם מצפים ליותר, גם אני רציתי יותר. ובכלל, הסיכום בינינו לבין המימשל ברומא קבע כי המלחמה נועדה רק לנטרל את השליטה של הקיצוניים בירושלים ולא להביא לחורבנה, אך המצב הנוכחי שהתגלגל לאן שהתגלגל אינו מאפשר לקיסר שום פעולה מלבד חורבנה המוחלט של ירושלים.
במבט לאחור, אני סבור, כי הפעולות שנקטנו להחלשת כוחה של השדולה היהודאית ברומא, במטרה להחליש את הקיצוניים אולי היתה מזיקה. כי הם – לו היתה בידיהם רמת ההשפעה על המימשל כבעבר, אולי היו מצליחים לכופף כמה בכירים כאן ברומא. עם זאת גם כיום, ולאור ההצלה הפיזית שאני מבשר לכם במכתבי זה – אותה העניק לכם הקיסר ברוב טובו. אני בטוח שתסכימו איתי כי המאבק שלנו בקיצונים לא היה לשווא.
מצפה לראותכם בקרוב, כאן ברומא, בריאים ומאושרים.
ידידכם, בייתוס.
חנן נותר נטוע במקומו וזיעה קרה החלה נוטפת ממצחו, מתעלמת מהרוח הקלילה והנעימה המתבדרת בין הבתים. יוחנן צדק, הוא ממלמל. יוחנן צדק. כניעה לא באה בחשבון, ומה שנותר לנו הוא לבחור בברירה הקשה ממנה ניסינו להימלט. 'חירות או מוות'.
                                                   * * *
אלו גם היו המילים האחרונות שהוא הספיק להגיד למחרת היום לשליח הלגיון הרומאי שבא לקבל את תשובת הממשלה להצעת הכניעה. 'חירות או מוות' הספיק חנן להגיד לפני שהשליח הסתלק וההתקפה הרומאית על העיר העליונה החלה במלוא עוזה.
באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע
השריפה. מתוך המצגת במקום

ביתו שהיה סמוך לחומה, היה מן הראשונים שהותקפו. הוא נפגע מאבן גדולה שפגעה בו ישירות. בעודו נופל אחורנית אל ריצפת המרפסת מביט ברגעיו האחרונים במקדש ה' החרב, אותו ניסה דוקא להציל בכל כוחותיו, להציל מיד הקיצוניים ולהותירו כסמל אחוות לאומים, אך ללא הועיל.

בעיניים קמות הוא מספיק לראות את עשן השריפה המיתמר מקורות ביתו, את פצפוץ הקרשים באש היוקדת. גופו נצמד את אבני המרפסת, ידו נשמטת לאחוריה, אצבעותיה נפתחות ומתוכה מתגלגלת אבן המשקולת, התקווה האחרונה של יהודה, לה כ"כ ציפה, ממנה כל התאכזב. הוא עוד מספיק לחזות שוב במילים החרוטות עליה, 'דבר קתרוס', בעודה מתגלגלת לה בתוך עשן השריפה אל תחת הריסות ביתו, משפחתו, עירו.
אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה. השלך על ה' יהבך. אלו היו הפסוקים שרצו במחשבתו בשניות האחרונות לחייו.

ח' באלול ה'תת"ל. ירושלים איננה עוד. לקתה בכפליים. תנוחם בכפליים.

ירושלים של מטה - פרק א' - קול הדממה
ירושלים של מטה - פרק ב' - המקוה הפלאית
ירושלים של מטה - פרק ג' - משיפול ויבנה
ירושלים של מטה - פרק ד' - הבית השלישי

מוזיאון הבית השרוף - בית קתרוס. רחוב תפארת ישראל 13. הרובע היהודי בעיר העתיקה - ירושלים. 
התמונות בפרק זה: באדיבות 'החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים'. 
  1. 4. כתוב יפה
    בן-דרוסאי 28/08/2009 12:25
    מעניין לבדוק היסטורית האם יש סימוכין לכך שהתנהל משא ומתן על כניעה מסודרת של העיר העליונה או שמא העיכוב בהחרבתה נבע ממלחמה עיקשת שניהלו מגיני העיר העליונה מול הרומאים, בניגוד לתיאוריה שמעלה מר טברסקי בפרק הזה. אם כי תיאוריה זו טובה לא פחות מכל תיאוריה אחרת עד שלא יוכח שהיא טועה.
  2. 3. תיאור פנטסטי
    מרדכי חיות 28/08/2009 11:19
    נראה שהכותב עמד שם בפינה והקשיב לנאמר וחש את האוירה
  3. 2. הערת אגב בקשר לשנה
    דודי גרוס 28/08/2009 09:47
    אני יודע שיש מחלוקת אם שנת החורבן היא ה'תת"ל כפי שכתבת או ה'תתכ"ח כפי שסבורים אחרים.
  4. 1. טור אקטואליה לכל דבר
    הילל קראוס, קדומים 27/08/2009 15:20
    למה הוא נמצא במקום ואתר?