יום חמישי ט"ז באב תש"פ 06/08/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

מקום או אתר

מקורות: הירקון והחברה

במאמר הקודם עסקנו בצלע אחת של ה'אתר המשולש', במאמר זה נסקור את שתי הצלעות הנוספות: מקורות הירקון ובריכת הנופרים, ואתר השאיבה של מקורות.

נ. ליברמן, בשיתוף: מכללת מקור המעיינות י"ג באב תשס"ט - 03/08/2009 01:36


במאמר הקודם עסקנו בצלע אחת של ה'אתר המשולש', כך כינינו את שלושת האתרים הסמוכים לנחל הירקון, בצלע 'תל אפק' ומבצר אנטיפטרוס. מאמר זה יסקור את האתר משתי זוויותיו האחרות, אשר המכנה המשותף להן: שהן רטובות יותר; מקורות הירקון ובריכת הנופרים ואתר השאיבה של חברת מקורות במקום.


מקורות הירקון


קילומטר אחד מפריד בין חורבות העיר העתיקה בתל אפק- אנטיפטרוס, לסביבה הטבעית שופעת המים של נחל הירקון, שהוא הנחל האיתן הגדול והשופע ביותר ברצועת החוף, השוכן בגן הלאומי מקורות הירקון. זאת כאשר בעבר, לפני שהפך להיות מקור מים לסביבת הנגב, עם הפעלת קו המים ירקון- נגב ב-1955 (ה'תשט"ו) שחובר בהמשך למוביל הארצי, היה הנחל שופע מים במשך כל השנה, וזו הסיבה לביצות שבמקום.


ארבעה נחלים מזינים את הזרימה בירקון: נחל שילה, נחל קנה, נחל איילון ונחל רבה. הנחלים נוצרים ממי מעיינות שאלו הם המים המחלחלים בהרי השומרון ונובעים החוצה בצורת מעיין גדול. ארבעה נחלים אלו מספקים רק 3-5% מן המים הזורמים בנחל הירקון. שאר מקורותיו של הירקון הינם מעיינות אקוויפר שבראש העין (אקוויפר - שכבה אטומה למים, אשר מונעת מהמים הזורמים מעליה להמשיך לחלחל כלפי מטה, וכך הם יוצאים החוצה כמעיינות נובעים).


כמות המים שזורמת בירקון כיום, לעומת זו שזרמה שם  לפני כמאה שנים הינה זעומה, מפני שהמים אינם מוזרמים יותר אל הירקון, למעט אחוזים בודדים מהם.
המים המועטים שכן מוזרמים אל הנחל ואינם נשאבים על ידי חברת מקורות, מביאים ליופי הטבעי שבשבעת הקילומטרים הראשונים של הנחל. עד לשפך נחל קנה, הנחל נקי ועשיר בצמחיה מעניינת. ניתן למצוא בו דגה - כמו הצב הרך, דג לבנון הירקון, צמחיית מים ומיני צמחים נדירים, כמו הנימפאה התכולה והנופר הצהוב.
שלושת האחוזים מן המים שנשאבים על ידי מקורות יוצאים מתחנת השאיבה בצורת מפל קטן אל תוך בריכה, ממנה זורמים המים באפיק טבעי צר, עוברים לתעלת בטון, וממנה נשפכים לבריכה, 'בריכת הנופרים'. כפי שניתן להבין, המקום עשיר בצמח הנופר, וניתן למצוא בו גם את הקנה המצוי, ואת הפטל.


לצד הבריכה מצויה מסילת הברזל, ששימשה בימים עברו (1921 - ה'תרפ"א) לשינוע התוצרת החקלאית על מנת שיוכלו לייצאה. מוצב מעניין עומד ליד המסילה, מעניינת צורתו ומעניין שמו: המוצב הינו עמדת שמירה אופיינית שהוקמה בימי המרד הערבי הגדול, ב-1937 (ה'תרצ"ז) על מנת להגן על המסילה. העמדה נראית כמין קופסת מעוגלת לגלולות של תרופה, והדמיון גם ניכר בשם, היא מכונה: 'פִּילְבּוֹקְס' , כאשר פִּילְ=  Pill= גלולה, ו'בּוֹקְס'= Box= קופסא.


לאחר הקילומטרים הראשונים משנה הנחל את פניו לבלי הכר, אין סימן חיים או צמחיה במקום והמים מזוהמים, כאשר בארבעת הקילומטרים האחרונים של הנחל זורמים המים אשר משמשים לקירור הטורבינות של תחנת הכח רידינג השוכנת בשפך הנחל לים התיכון.
בסמוך ניתן לפגוש ב'חצר קאצר', זוהי חצר שהיתה שייכת לאנטון קאצר, סוחר מיפו, ובה נחפרה באר, שממנה הועלו באסלים מים להשקיית שטחי קני הסוכר והפרדסים שבמקום. רשות נחל הירקון שהוקמה ב-1998 (ה'תשנ"ט) במטרה למזער ככל האפשר את זיהום מי הירקון, והיא מופקדת על שימור האתר ונופו.


נחל ופתלתול


נחל הירקון מכונה בערבית 'אלעוג'ה', שפירושו בעברית: הפתלתל, זאת מפני שתוואי הנחל מתפתל מאד, ואורכו האמיתי גדול פי שניים מאורכו בקו אווירי, 28 ק"מ לעומת 14.5 קילומטרים בלבד בקו אווירי. מקורות הירקון', כפי שהוזכר, הינם  מגוונים. בהם: נחלים, מעיינות ומי אקוויפרים. את זרימתו המתפתלת ניתן לראות מהפארק הלאומי ירקון, בו עמדות לנופש פעיל ולארוחות בחיק הטבע. ניתן לצפות משם גם על תחנת מיר - טחנת קמח שפעלה במקום והונעה על ידי מי הירקון שהוזרמו אליה. מים אלו הניעו שלושה עשר זוגות ריחיים, ובשנותיה הראשונות של אם המושבות - פתח תקווה, היא היתה פעילה.  


אתר השאיבה של חברת מקורות


האתר השלישי שבמקום הוא אתר השאיבה של חברת מקורות. למעשה, חברת מקורות, המספקת את מתנת המים השמימית ליושבי הארץ, שואבת כמעט אל כל המים אשר היוו את מקורות נחל הירקון, ומנתבת אותם אל קו ירקון-נגב, ואילו לא היתה מותירה את שלושת האחוזים האחרונים, אותם היא שואבת ומזרימה אל הירקון, גם חלק הירקון הפורח - היה הופך למזוהם ומת.


ניתוב מי הירקון להשקיית אזורים שאינם בעלי מקורות מים עצמאיים הונהג כבר בימי הבריטים, כאשר הוקם קו ירקון-ירושלים בשנת 1935 (ה'תרצ"ה), על מנת לספק מים לאוכלוסיה ההולכת וגדלה בבירה, אשר התרחבה לבלי הכר בעקבות גלי העליה. הקו ניזוק באופן קשה בזמן מלחמת העצמאות - מלחמת השחרור, ולפני כחמישים שנה  הונח במקום הצינור המדובר, אשר הוביל את המים מהירקון אל איזור הנגב, בדרום הצחיח, להפריח את שממותיו. בהמשך הפך הקו לחלק מן המוביל הארצי.


אתר השאיבה של מקורות שהוקם במקום הינו אתר יפה ופורח, וניתן לקבל בו מימד מוחשי על אופן שאיבת המים בארץ, ועל המסלול הארוך שהם זורמים בו בדרכם להעניק לאזורים 'מתים' לחלוחית מקיימת של חיים.

מכללת מקור המעיינות "תלמדו מהמקור"

תעלת הבטון, בה זורמים המים. יחיאל
צמחיה באתר. יחיאל
המפל והבריכה.
יחיאל
בריכת הנופרים.
יחיאל
בריכת הנופרים. יחיאל
בריכת הנופרים.
יחיאל
אתר השאיבה של חברת מקורות.
יחיאל
אפיק טבעי במקום.
יחיאל