צו איסור פרסום שהוטל על ידי הצנזורה הצבאית, גורם להתעניינות שיא במושא הצו. מדובר בפרשה שספק אם הייתה זוכה להגיע לעמוד הראשון בעיתון כלשהו. אולם בעקבות צו האיסור, זוכה הפרשה להתעניינות ולאחוזי רייטינג גבוהים במיוחד.

עקבותיה של הצנזורה ניכרים בכל פינה בעיתונות הישראלית. באנציקלופדיה המקוונת 'וויקפדיה' נמחק ערך בנושא, ותחתיו מופיעים עמודים רבים של שיחות, בהם מתנהל וויכוח, האם יש לתת מקום לערך הנוכחי או לא.

במקורות חדשות שונים ניתן למצוא רמזים עבים בנושא, אך איש אינו מעז לפרוש את הפרטים בפירוש. האפשרות להגיב (לטקבק) בסופה של הכתבה נשללת מהקוראים, וכל הכתבות בנושא מתאפיינות בכיתוב "לא ניתן להגיב לכתבה זו", המופיע במקום המיועד לתגובות.

באתרים שונים, ניתן למצוא לינקים שונים המובילים אל מידע בנושא, אך בלחיצה על הלינק נפתח דף מוגן באמצעות סיסמה, המלווה בכיתוב: "הדף מוגן עד אשר יוסר איסור הפרסום מתוכנו" דפי אינטרנט אחרים הנפתחים בלחיצה על הלינק, מספרים על אי קיומו של דף האינטרנט או על כך שהדף לא נמצא בחיפוש בגוגל.

מידע בקליק

אולם, למרות מאמצי החסימה, המידע למעשה זמין ונגיש לכל דורש.
מקורות זרים אינם מנועים מלפרסם את הסיפור במלואו וגלישה קצרה באתרי חוץ, תבהיר למתעניין במה מדובר ותספר לו את כל פרטי המקרה.

את המידע ניתן לקרוא בעברית קולחת. קיימים מספר אתרים ישראלים, שאינם מופעלים מישראל ובעליהם אינם תושבי ישראל. לאותם אתרים, אין כל מניעה מלפרסם את המידע באופן מלא ובעברית מדוברת.

אתמול פורסמו פרטים רבים על המקרה בתוכנית רדיו של אחת הרשתות המפורסמות (בישראל). השדרן חזר, כבדרך אגב, שוב ושוב על פרטים חסויים. אחד מאתרי החדשות מיהר לכתוב על כך ואף ציין כי דבריו מגובים בהקלטה של השידור,  אולם בהנהלת הרדיו המדובר, החליטו שלא להעלות את התוכנית לאתר המקוון שלהם, ואף סירבו להגיב על הדברים לשאלות העיתון.

כך או כך, בישראל יודעים כולם את כל פרטי הפרשה שזכתה להתעניינות עצומה. ככל הנראה, כשיוסר צו איסור הפרסום, כבר לא יהיה מי שיתעניין בפרטים, שגם בלאו הכי לא מוגדרים כמרתקים במיוחד. ואולי זו בעצם המטרה בצו האיסור; לפרסם את הפרשה בעוצמה ששום צו פרסום בעולם, לא יכול היה להשיג אותה.