יום שלישי ד' בתשרי תשפ"א 22/09/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

ושננתם לבניך / מונולוג של בן

ושננתם לבניך / מונולוג של בן

המילים המתוקות של התורה הקדושה כמו יוצאות במחול של שמחה ומרעיפות עלי אגלי טל-של-תחיה

הרב דוד רוזנברג א' בסיון תשס"ט - 24/05/2009 19:49
"בכל פעם שהנני יושב מול הגמרא, לבי מתמלא על גדותיו בתחושה של עונג. המילים המתוקות של התורה הקדושה כמו יוצאות במחול של שמחה ומרעיפות עלי אגלי טל-של-תחיה ואהבה עמוקה. ובכן, אבא יקר, במבט לאחור הנני זוקף את כל זאת לזכותך, הנהגותיך המרוממות מאז שחר-טל-ילדותי, הן הן שהביאוני עד הלום.
 
אבא, זכורני כיצד היית יושב וממתיק לי את קריאת הא"ב, בהביעך דברי שבח: 'מה גדול אתה, שהנך יודע כל כך יפה עד האות ל', ישר והפוך'. מאוחר יותר, בחזרה על התנועות, היית תמיד מראה לי כיצד אני באמת יודע, למרות שללא ספק התקשיתי בה לעתים.
 
כך גם בשנים הבאות בלימודי החומש, המשנה והגמרא. תדיר השתדלת להוכיח לי שאני אכן יודע הטיב, ושהנני: 'גדול', 'חשוב', 'מתמיד'. 'רואים שהתורה מאוד חשובה לך' - משפט שגור בפיך בתקופה זו של ראשית.
 
אין זה שהתעלמת מקשיי ה: קריאה / חיתוך המילים / הבנת התיבות / פיסוק נכון / הבנת העניין / שקלא וטריא וכו'. התייחסת אליהם כאל ענין טכני בלבד, המהווה אך ורק 'חלק' מהלימוד. בכך היית כנותן לי יד, ומכוון אותי לדרך הנכונה. בשעת הצורך, אף הצמדת לי מלמד פרטי לעזר.
 
בבואי ללמוד עמך, מעולם לא חשתי, ולו פעם אחת, שהנני עומד בכור המבחן, אם כי למען האמת חשתי שלימוד זה המשותף, אכן מהווה עבורך מעין מבחן. הצלחת להאהיב עלי את שעת הלימוד הזאת, למרות הכל. גם כאשר לימודינו היה על חשבון המשחק עם אחים וחברים. יתכן, שידעת גם לעצור כאשר הדבר התבקש. לא מתחת את ה'חבל' יתר על המידה.
 
זכורני את החיבה המיוחדת שהרעפת עלי - בכלל, ובייחוד בעת לימודינו. בעת כתיבת השורות הללו - אבא יקר, עולה על זכרוני הפעם הראשונה שבה זכיתי לצרף שתי הברות, ובכך לקרוא תיבה שלמה. הבעת אז התפעלות עצומה. לא הסתפקת בנשיקה חמה על מצחי, ובהזדמנויות השונות במשך הימים הקרובים דאגת להזכיר לי כפעם בפעם עד כמה הנני חרוץ, ושאני יודע כבר לקרוא 'מילים', לא פחות.
 
כאשר החילותי ללמוד 'חומש', סיפרת בהתרגשות רבה לסבא וסבתא על ה'תלמיד חכם הקטן' שצומח בכרמך. לא נתקררה דעתך, עד שבמהלך סעודת שבת קודש נשאת אותי על כתפיך, פיזזת וכרכרת בכל עוז לפני 'זה השלחן אשר לפני ה'', על החסד הגדול שעשה עמכם בהעניקו לכם בן תלמיד חכם שכזה.
 
לשיא הגיעה התלהבותך - אבי מורי שליט"א, בעמדי בשערי לימוד הגמרא, פוחד להכניס ראשי הקטן בינות לדפים הגבוהים. או אז פרצה לַבַּת התרגשותך החוצה, ושטפה אותי בחום. זכורני, שימים רבים לאחר התחלת לימוד הגמרא, נהגת לכנותני: 'מיין גמרא אינגעל' - ['ילד הגמרא שלי'], ולא פעם, מלווה בחיבוק עז, או בלטיפה נעימה. למותר להרחיב בתיאור עד כמה התייחסותך זו השפיע עלי לטובה.
 
לאורך שנות לימוד הגמרא, היית - אתה אבא היקר - מבטא את הנאתך לשמוע את הלימוד שלי, ומשתדל לתת לי את התחושה שאני אכן יודע טוב את הנלמד בכיתה, וגם כאשר לא כך היו תמיד פני הדברים. במידה וידיעותי לקו מעט בחסר, תמיד סייעת בידי. שידרת לי הנאה מיוחדת מהקליטה הטובה שלי, מההשתדלות, מהמאמץ.
 
גם כאשר שאלתי שאלה שמתוכה ניכר על חסרון בסיסי של 'הבנה', בכל זאת התעקשת לראות בכך 'עמל התורה', והתאמצות כנה להבין בשלמות את הלימוד. 'כמה הרבש"ע רווה נחת מהתורה שלך' - נהגת להחמיא.
 
בשנות הילדות המאוחרות יותר - בכתות הגבוהות, ארע לפעמים שהתקשית אתה - אבי היקר - להבין את הסוגיות הנלמדות בגמרא. מה רבה היתה אז התפעלותי מהתנהגותך, כאשר היית מושיב אותי לצידך: 'בוא בני, ולמד אותי את הגמרא של השבוע'! תוך שהיית מפטיר בענוותנותך: 'בעתיד, אשתדל להכין את הגמרא עם 'חברותא', על מנת שאוכל להנות יותר מהלימוד המשותף'.
 
ואכן, למרות היותך עמל קשות לפרנסתך, וזאת - לצד 'קביעת עתים לתורה' שאותה ראיתיך מקיים במסירות דבר יום ביומו, מצאת לך את הזמן להכין את הלימוד שלנו עם 'חברותא' שאכן סייע בעדך בהבנת הגמרא של בנך - 'התלמיד חכם שלך'. למרבה הפלא, הנהגתך זו האצילית, לא רק שלא הפחית את ערכך בעיני, כי אם - אדרבא - אף הביא אותי להוסיף הערצה על הערצה, ולהחשיב את לימוד התורה שלי ביתר שאת.
 
כיום - אבא יקר, כאשר לאחר שנים רבות של ישיבה בשבת תחכמוני באהלה של תורה, זכיתי בסיעתא דשמיא והגעתי להשגים גדולים בידיעת התורה בבקיאות רבה ובהבנה מעמיקה מתוך חשק ואהבה. כן אני רואה חובה וזכות לעצמי להעביר את העשירות הרוחנית הזאת לבניי ולתלמידים לדלות ולהשקות את צעירי הצאן מבאר-מים-חיים.
 
ובכן, זה זמן רב שחשתי רצון עז להביע את רגשי לבי המבעבעים בקרבי והיום מתפרצות להן המילים כמאליהן - ופי מלא שיר ותהילה על אבא מסור שהשכיל לטפח בי את אהבת התורה לאורך שנות צמיחתי: תודה, אבא.
 
ראה גידולים שגידלת ---"


(הכותב הוא מנהל ת"ת "זכרון ישראל", נתיבות ומפקח חינוכי בת"ת "יסדת עוז" ו"חניכי הישיבות" אופקים)

  1. 2. המאמר "ושננתם" של הרב דוד רוזנברג
    יעקב מירושלים 02/06/2009 20:46
    כל מילה בסלע, ראוי לכל אב בישראל לעיין במאמר זה ולקרוא שוב ושוב
  2. 1. מאמר "ושננתם לבניך"
    אב לילדים, קרית ספר 02/06/2009 20:44
    מדהים. מיוחד. כתוב בסגנון עשיר. מצוה לפרסם ולפרסם...