יש לי מושג
מחר בבוקר לא לשכוח – תפילין!
באסרו חג הזדרזו מאוד חסידים ואנשי מעשה להניח תפילין בבוקר מוקדם!
מ. פרידמן כ"א בניסן תש"ע - 05/04/2010 20:12
מדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"?
הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים: נקרא את הפסוק כולו: תהלים קיח: "אֵ' ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה:).
אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלושת הרגלים. תאריכי אסרו חג הם לפיכך כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות). ובחו"ל יום אחד מאוחר יותר.
בימי העלייה לרגל לבית המקדש היו חלק מהעולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. מכאן מגיעה קביעת היום העוקב לחג.
בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף לט) קראו לאסרו חג "בריה דמועדא" - בנו של המועד בארמית. המנהג יוחס לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומכך שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.
נוהגים שלא להתענות באסרו חג. על פי הרמ"א, נוהגים להרבות בו באכילה ובשתייה, והסיבה היא שהקורבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג.
אירע בתולדות עם ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר. ביהדות מרוקו יש לאסרו חג של פסח משמעות מיוחדת - זהו חג המימונה.
בספר מעשה רב לגאון מוילנא, כותב הגר"א שיש למהר באסרו חג בבוקר מוקדם להניח התפילין, שמא ישכח מתוך הרגל ימי החג וחול המועד, בהם לא מניחים תפילין.
מספרים על האדמו"ר מסלאנים בעל 'ברכת אברהם ו'נחל איתן' זצ"ל, כי היה משכים קום ביום אסרו חג, הרבה לפני עלות השחר, ובודק בכל כמה רגעים בערגה, מתי יוכל כבר להתעטר בתפילין, אליהם השתוקק כל כך מזה כמה ימי החג, בהם לא הניחם.
הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים: נקרא את הפסוק כולו: תהלים קיח: "אֵ' ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה:).
אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלושת הרגלים. תאריכי אסרו חג הם לפיכך כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות). ובחו"ל יום אחד מאוחר יותר.
בימי העלייה לרגל לבית המקדש היו חלק מהעולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. מכאן מגיעה קביעת היום העוקב לחג.
 |
| [צלם] |
בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף לט) קראו לאסרו חג "בריה דמועדא" - בנו של המועד בארמית. המנהג יוחס לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומכך שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.
נוהגים שלא להתענות באסרו חג. על פי הרמ"א, נוהגים להרבות בו באכילה ובשתייה, והסיבה היא שהקורבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג.
אירע בתולדות עם ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר. ביהדות מרוקו יש לאסרו חג של פסח משמעות מיוחדת - זהו חג המימונה.
בספר מעשה רב לגאון מוילנא, כותב הגר"א שיש למהר באסרו חג בבוקר מוקדם להניח התפילין, שמא ישכח מתוך הרגל ימי החג וחול המועד, בהם לא מניחים תפילין.
מספרים על האדמו"ר מסלאנים בעל 'ברכת אברהם ו'נחל איתן' זצ"ל, כי היה משכים קום ביום אסרו חג, הרבה לפני עלות השחר, ובודק בכל כמה רגעים בערגה, מתי יוכל כבר להתעטר בתפילין, אליהם השתוקק כל כך מזה כמה ימי החג, בהם לא הניחם.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?