יש לי מושג
צום השישי
הצום היחיד שלא נקבע לתאריך מסוים, אלא ליום מוגדר, יום שישי של ערב שבת פרשת חוקת, הינו תענית יחיד שנקבעה על ידי חכמי צרפת לפני כשמונה מאות שנה
סיבת התענית הינה - שריפת התלמוד הגדולה שנערכה ביום זה, אשר באותה שנה חל בתאריך ט' בתמוז, ובה נשרפו עשרים וארבעה (או עשרים) קרונות מלאים בספרי קודש, תלמוד, הלכה ואגדה. ביום ו', ערש"ק פ' חוקת בשנת ה'ד. (1240)
השריפה היתה תוצאה של 'משפט פריז', משפט שבו העמיד לואי התשיעי, מלך צרפת, את היהודים לדין, על כך שבתלמוד כתובים 'דברי הסתה לשנאת הנוצרים והגויים' בכלל, בעקבות איגרתו של האפיפיור גרגוריוס התשיעי, שבה טען כי בתלמוד דברים אשר מביאים את העם היהודי להתנהגותו 'העיקשת והמתבדלת'.
השריפה נערכה בכיכר העירייה של פריז, 'אוֹטֶל דֶה וִיל', אשר שמשה כבמה לעונשים רצחניים ופומביים, ובה נשרפה כמות הספרים הגדולה ביותר מכל שריפות התלמוד שנערכו בזו אחר זו במהלך ההסטוריה היהודית.
גדולי הדור ערכו באותה עת שאלת חלום, על מנת לדעת את מהות הגזירה, ונענו כי 'דא גזירת אורייתא' (תניא, סימן נ"ח). משום כך, קבעו תענית ליום שבו נתקיימה הגזירה, כפי שמביא ה'מגן אברהם' בפירושו להלכות תענית בשולחן ערוך: "ביום השישי, פרשת חקת, נהגו יחידים להתענות. שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש, מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גרם לגזירה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא" (סימן תק"פ).
זה המקור לכך שהתענית לא נקבעה לתאריך ט' בתמוז, שבו נערכה השריפה, אלא ליום המסוים, שהיה יום שישי ערש"ק פרשת חוקת.
המהר"ם מרוטנברג, תלמידו של רבי יחיאל מפריז, אשר עמד כשליח היהודים ב'משפט פריז', חיבר אז את הקינה 'שאלי שרופה באש', בה מתואר האסון במילים "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים", הנאמרת ביום ט' באב.