יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

צום השישי

הצום היחיד שלא נקבע לתאריך מסוים, אלא ליום מוגדר, יום שישי של ערב שבת פרשת חוקת, הינו תענית יחיד שנקבעה על ידי חכמי צרפת לפני כשמונה מאות שנה

נ. ליברמן ט"ו בכסלו תש"ע - 02/12/2009 06:00
אחת מתעניות היחיד הינה התענית אשר קבלו על עצמם ראשונים יהודי צרפת ביום שישי, ערב שבת פרשת חוקת בכל שנה. צום זה הינו הצום היחיד שלא נקבע בתאריך מסוים, ותאריכו משתנה בכל שנה לפי המועד שבו חל יום שישי של פרשת חוקת.

סיבת התענית הינה - שריפת התלמוד הגדולה שנערכה ביום זה, אשר באותה שנה חל בתאריך ט' בתמוז, ובה נשרפו עשרים וארבעה (או עשרים) קרונות מלאים בספרי קודש, תלמוד, הלכה ואגדה. ביום ו', ערש"ק פ' חוקת בשנת ה'ד. (1240)

השריפה היתה תוצאה של 'משפט פריז', משפט שבו העמיד לואי התשיעי, מלך צרפת, את היהודים לדין, על כך שבתלמוד כתובים 'דברי הסתה לשנאת הנוצרים והגויים' בכלל, בעקבות איגרתו של האפיפיור גרגוריוס התשיעי, שבה טען כי בתלמוד דברים אשר מביאים את העם היהודי להתנהגותו 'העיקשת והמתבדלת'.

השריפה נערכה בכיכר העירייה של פריז, 'אוֹ‏טֶ‏ל דֶ‏ה וִיל', אשר שמשה כבמה לעונשים רצחניים ופומביים, ובה נשרפה כמות הספרים הגדולה ביותר מכל שריפות התלמוד שנערכו בזו אחר זו במהלך ההסטוריה היהודית.

גדולי הדור ערכו באותה עת שאלת חלום, על מנת לדעת את מהות הגזירה, ונענו כי 'דא גזירת אורייתא' (תניא, סימן נ"ח). משום כך, קבעו תענית ליום שבו נתקיימה הגזירה, כפי שמביא ה'מגן אברהם' בפירושו להלכות תענית בשולחן ערוך: "ביום השישי, פרשת חקת, נהגו יחידים להתענות. שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש, מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גרם לגזירה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא" (סימן תק"פ).

זה המקור לכך שהתענית לא נקבעה לתאריך ט' בתמוז, שבו נערכה השריפה, אלא ליום המסוים, שהיה יום שישי ערש"ק פרשת חוקת.

המהר"ם מרוטנברג, תלמידו של רבי יחיאל מפריז, אשר עמד כשליח היהודים ב'משפט פריז', חיבר אז את הקינה 'שאלי שרופה באש', בה מתואר האסון במילים "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים", הנאמרת ביום ט' באב.