יש לי מושג
פסח חזקיהו
הפעם היחידה בהסטוריה היהודית, בה הקריב רוב העם קורבן פסח בפסח שני היתה בשנת מלכותו הראשונה של חזקיהו המלך, ונחרטה בהסטוריה כ'פסח חזקיהו'
נ. ליברמן י"ח בניסן תש"ע - 02/04/2010 06:01
הפעם היחידה בהסטוריה היהודית, בה הקריב רוב העם קורבן פסח בפסח שני היתה בשנת מלכותו הראשונה של חזקיהו המלך, ונחרטה בהסטוריה כ'פסח חזקיהו'.
בשנת ג' אלפים, בה עלה חזקיה למלוך על ישראל החל בטיהור הארץ והמקדש מן העבודה זרה, אשר הציפם בה אחז אביו, וטיהור עם ישראל כולו מטומאת עבודה זרה, הנחשבת טומאת מת. מאחר שראה, כי עד הקרבת קורבן הפסח, החלה בי"ד בניסן, לא יספיק לטהר את המקדש , את הכהנים ואת העם מן העבודה זרה בה היו שטופים, קבע, בהתייעצו עם שריו ויועציו, כי באותה השנה יקריב כל העם את קורבן פסח בפסח שני, כלומר: בי"ד באייר בטהרה, כפי שמתאר ספר דברי הימים ב', פרק ל': "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל-הַקָּהָל, בִּירוּשָׁלים, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ, בָּעֵת הַהִיא: כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא-הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי, וְהָעָם לֹא-נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם וַיִּישַׁר הַדָּבָר, בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְעֵינֵי, כָּל-הַקָּהָל."
מכיוון שהותרה טומאה בציבור, וקורבן הפסח כן יכול היה להיקרב כאשר רוב העם טמא, אסור היה לדחות לכל העם את ההקרבה לפסח שני, לכן ניסה חזקיה לפתור זאת על ידי עיבור השנה, כך שי"ד באייר יהיה להלכה י"ד בניסן, הזמן המיועד מלכתחילה להקרבה.
אך, מפני שאת חודש אדר ניתן לעבר רק בעודו אדר, ואין ניתן לעבר ניסן בניסן למפרע, ולהפוך ניסן לאדר ב', וחזקיהו עיבר את השנה ביום השלושים לחודש אדר, שהוא כבר א' דראש חודש ניסן, לפי ההלכה היה החודש חודש ניסן, ושוב לא ניתן היה לעברו.
פסח זה, שנחגג בתאריך י"ד באייר, לא נחגג לפי הלכות פסח שני, אלא לפי הלכות פסח רגיל, וארך שבעה ימים. ומאחר שרבה היתה שמחת העם על הטהרה ועל הקרבת הפסח, החליטו לחגוג עוד שבעה ימים נוספים לפני ה'. כפי שמתאר בהמשך ספר דברי הימים: "וַיִּוָּעֲצוּ, כָּל-הַקָּהָל, לַעֲשׂוֹת, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת-יָמִים, שִׂמְחָה... וַיִּשְׂמְחוּ כָּל-קְהַל יְהוּדָה, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְכָל-הַקָּהָל, הַבָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל; וְהַגֵּרִים, הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַיּוֹשְׁבִים, בִּיהוּדָה. כו וַתְּהִי שִׂמְחָה-גְדוֹלָה, בִּירוּשָׁלִָם... הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם, וַיִּשָּׁמַע, בְּקוֹלָם; וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ, לַשָּׁמָיִם."
מעשה זה של חזקיהו המלך היה אחד משלושת הדברים, עליהם לא הסכימו עימו חכמים, כפי שמתארת המשנה בפסחים פרק ד' משנה ט':
"שישה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו.
גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו, כיתת נחש הנחשת והודו לו, גנז ספר רפואות והודו לו. ועל שלושה לא הודו לו, על שקיצץ דלתות ההיכל ושיגרן למלך אשור, ועל סתמו מי גיחון העליון, ועל שעיבר ניסן בניסן”.
מאחר שחכמים חלקו עימו על כך, התחרט חזקיהו והתפלל "ה' הטוב יכפר בעד" וכו'.
בשנת ג' אלפים, בה עלה חזקיה למלוך על ישראל החל בטיהור הארץ והמקדש מן העבודה זרה, אשר הציפם בה אחז אביו, וטיהור עם ישראל כולו מטומאת עבודה זרה, הנחשבת טומאת מת. מאחר שראה, כי עד הקרבת קורבן הפסח, החלה בי"ד בניסן, לא יספיק לטהר את המקדש , את הכהנים ואת העם מן העבודה זרה בה היו שטופים, קבע, בהתייעצו עם שריו ויועציו, כי באותה השנה יקריב כל העם את קורבן פסח בפסח שני, כלומר: בי"ד באייר בטהרה, כפי שמתאר ספר דברי הימים ב', פרק ל': "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל-הַקָּהָל, בִּירוּשָׁלים, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ, בָּעֵת הַהִיא: כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא-הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי, וְהָעָם לֹא-נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם וַיִּישַׁר הַדָּבָר, בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְעֵינֵי, כָּל-הַקָּהָל."
מכיוון שהותרה טומאה בציבור, וקורבן הפסח כן יכול היה להיקרב כאשר רוב העם טמא, אסור היה לדחות לכל העם את ההקרבה לפסח שני, לכן ניסה חזקיה לפתור זאת על ידי עיבור השנה, כך שי"ד באייר יהיה להלכה י"ד בניסן, הזמן המיועד מלכתחילה להקרבה.
אך, מפני שאת חודש אדר ניתן לעבר רק בעודו אדר, ואין ניתן לעבר ניסן בניסן למפרע, ולהפוך ניסן לאדר ב', וחזקיהו עיבר את השנה ביום השלושים לחודש אדר, שהוא כבר א' דראש חודש ניסן, לפי ההלכה היה החודש חודש ניסן, ושוב לא ניתן היה לעברו.
פסח זה, שנחגג בתאריך י"ד באייר, לא נחגג לפי הלכות פסח שני, אלא לפי הלכות פסח רגיל, וארך שבעה ימים. ומאחר שרבה היתה שמחת העם על הטהרה ועל הקרבת הפסח, החליטו לחגוג עוד שבעה ימים נוספים לפני ה'. כפי שמתאר בהמשך ספר דברי הימים: "וַיִּוָּעֲצוּ, כָּל-הַקָּהָל, לַעֲשׂוֹת, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת-יָמִים, שִׂמְחָה... וַיִּשְׂמְחוּ כָּל-קְהַל יְהוּדָה, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְכָל-הַקָּהָל, הַבָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל; וְהַגֵּרִים, הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַיּוֹשְׁבִים, בִּיהוּדָה. כו וַתְּהִי שִׂמְחָה-גְדוֹלָה, בִּירוּשָׁלִָם... הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם, וַיִּשָּׁמַע, בְּקוֹלָם; וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ, לַשָּׁמָיִם."
מעשה זה של חזקיהו המלך היה אחד משלושת הדברים, עליהם לא הסכימו עימו חכמים, כפי שמתארת המשנה בפסחים פרק ד' משנה ט':
"שישה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו.
גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו, כיתת נחש הנחשת והודו לו, גנז ספר רפואות והודו לו. ועל שלושה לא הודו לו, על שקיצץ דלתות ההיכל ושיגרן למלך אשור, ועל סתמו מי גיחון העליון, ועל שעיבר ניסן בניסן”.
מאחר שחכמים חלקו עימו על כך, התחרט חזקיהו והתפלל "ה' הטוב יכפר בעד" וכו'.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?