יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16/04/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

מרקחת טעות

המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות. טעות נוספת הצטרפה לשרשרת הטעויות, והיא - המיתוס בדבר מקורה של הטעות, אשר הינו אחר ממה שמקובל לחשוב.

נ. ליברמן ג' באב תשס"ט - 24/07/2009 06:02

המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה' הומצא על ידי אליעזר בן יהודה, ומקורו בטעות מביכה, הנובעת מבורות.

אליעזר בן יהודה, אשר הוכתר כ'מחייה השפה העברית' (ה'תרי"ח, 1858  -  ה'תרע"ב, 1922) היה העורך של 'מילון בן יהודה', אשר כלל מונחים מחודשים בשפה העברית, על פי שיקולו של בן יהודה. שיקול עצמי זה הביאו לטעות מביכה בהגדרת המונח העברי לקונפיטורה, 'ריבה'. בן יהודה כינה את המילה 'ריבה' כ'מילה חדשה שהיא ישנה', כאשר הינו מסתמך על הביטוי 'תופיני ריבה' שבדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ז' הלכה ג' (לפי נוסחים מסוימים): "רבי אמר תופיני רבה רבי דוסא אמר תפיני נויי" וביסס את משמעותו של מונח זה, אשר בדברי חז"ל, על פי המילה הערבית "מֻרַבַּבּ", שפירושה 'מרקחת פירות'. בעוד שבמקור המצוין, הביטוי המקורי היה 'תופיני רכה' והמדובר הוא בטעות העתקה, עליה בנה בן יהודה מגדל שגוי. ישנן דעות כי במקור אכן מופיעה המילה 'רבה' אך היא נושאת משמעות של ריבוי. (רַבָּה) בן יהודה פסל את הדעה כי יש לקרוא 'רַבָּה'  משורש ר.ו.ב, וטען כי יש לקרוא 'רִבָּה' משורש ר.ב.ב.

טעות נפוצה היא, לנעוץ את טעותו של בן יהודה בהחלטתו על המונח 'ריבה', ב"דברי חז"ל", כביכול:  "מאי ריבה? ריבה ממתקים (=מרקחת של פירות)". על "דברי חז"ל" אלו, שאגב, אינם קיימים במקור כלשהוא, נטען כי כוונתם הינה - "מה ריבה הכתוב בפסוק?" והתשובה שניתנת מהם - "מרקחת של פירות", וכביכול בן יהודה התייחס לפועל 'ריבה' כשם עצם,במקום הפועל של 'לרבות', אך לא כך הוא.

טעותו של בן יהודה נעוצה, כאמור, בירושלמי. כך גם מעיד בן יהודה עצמו בעיתון 'הצבי' אשר נערך על ידו, שם מעלה העורך את 'ההליך' אשר הביאו 'לחדש' את המילה 'רִבָּה': "שנינו בירושלמי... תופיני רבה... והנה המפרשים מחלקים בפירוש המילה 'רבה'... אבל האמת, כי גרסת הספרים נכונה... צריך לקרוא רִבָּה ולא רַבָּה, משורש המילה ר.ב.ב, על משקל סִבָּה (ס.ב.ב) ופירושו על פי לשון עברית, דבר המטוגן בשמן או עשוי בצוקר, בדבש, למשל מיני פרי המבושלים בצוקר, רק שבלשון ערבית השם על משקל אחר, והוא מֻרַבַּבּ... נמצא כי זכינו למילה חדשה שהיא ישנה למיני המתיקה, למיני פרי מבושלים בצוקר, בדבש והיא 'רִבָּה'..."

טעות זו, של בן יהודה היוותה מקור ללעג נגדו, ואף סופרים, שלא הוטרדו מכך ששיבש את דברי חז"ל, כשי עגנון, הקניטו אותו בשל כך: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה".

המונח הנכון לקונפיטורה בעברית הינו 'מרקחת'.