יש לי מושג
חילק נוכרי נחלתו
ספר התהילים, אשר נכתב כפי המקובל ברובו על ידי דוד המלך, הינו הספר היחיד בתנ"ך, שלא חולק לפרקים על ידי נוצרי, כי אם, להבדיל, על ידי חז"ל.
חלוקה לפרקים של הספר המקודש ביותר לעם היהודי – התנ"ך, כפי שהיא מקובלת כיום, הינה מעשה ידיו של ארכיבישוף נוצרי.
בשנת ד'תתקס"ה - ימי הביניים, חילק סטפן לאנגטון, ארכיבישוף מקנטרברי שבאנגליה, את התנ"ך לפרקים, על מנת להופכו למקור מידע נגיש לנוצרים, שממנו יוכלו לשאוב ראיות וטיעונים לוויכוחים שהנהיגה הכנסיה בין הכמרים לבין, להבדיל, גדולי ישראל.
מטרת וויכוחים אלו היתה, להוכיח כי ח"ו אותו האיש מוזכר בתנ"ך, וכי הדת האמיתית, על פי התנ"ך הינה הנצרות, עפ"ל.
על מנת להקל על הכמרים למצוא את הפסוקים הנדרשים למסירת 'הרצאותיהם', ולציינם ב'מראי מקומות', חילק לאנגטון את התנ"ך לפרקיו.
חלוקה נוצרית זו חדרה במשך השנים אף אצל מדפיסי התנ"ך היהודיים, ונותרה כך עד ימינו. החלוקה, שהתיימרה להיות הגיונית, לפי הבנתו של ערל, פעמים רבות אינה מתקבלת עם החלוקה היהודית לפרשות, לדוגמא: פרשת בלק, בספר במדבר, פרק כ"ב, מתחילה בפסוק ב'. פרשת מטות, בספר במדבר פרק ל' מתחילה אף היא בפסוק ב', כשפסוק א' עדיין משתייך לפרשת פנחס, ועוד.
העובדה, כי המחלק היה נוצרי, ובעל אינטרסים קלוקלים, השפיעה על אופן החלוקה. זאת ניתן לראות מאופן חלוקת חומש בראשית; פרק א' שבחומש, הדן בבריאת העולם לאורך ששת ימי המעשה אינו כולל את השבת, המהווה את צירו המרכזי של השבוע היהודי, רק בפרק ב' נזכרת השבת. חלוקה זו משרתת את מגמת הנוצרים להפריד את השבת מן השבוע, על מנת להכתיר כיום המקודש את יום ראשון, הנזכר בתחילת היצירה.
במשך ההסטוריה יצאו גדולים שונים נגד השימוש בחלוקה, שנעשתה מטעמי נוחות גרידא, אך כיום, כמעט כל ספרי התנ"ך המודפסים, מחולקים בחלוקה זו.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?