ספר
טביעת אצבעות
מחבר: שלמה ברקתמתוך פרק 11:
חיים פרץ וחבורתו יצאו בעליצות מבית הדפוס של וועלוועל. זה עתה סיימו לנסח מודעה שנונה וארסית במיוחד נגד אליקים וחבורתו, ובעוד שעות מספר יוצפו חוצות מאה שערים במודעה החדשה מבית היוצר של מטה המאבק שלהם נגד הפורשים.
אך החיוך הזחוח שריחף על פניהם נמחה באחת, כשנתקלו בסדרה חדשה של מודעות תגובה מבית מדרשו של אליקים. חייליו הנאמנים והחרוצים של אליקים הקדימו אותם, ובמודעה ארוכה ומנומקת היטב, שהשתרעה על גיליון דפוס שלם, הפכו אותם ללעג ולקלס, והציגו אותם שוב כמתיפייפים וצבועים 'שפוסחים על שני הסעיפים', כלשון המודעה, 'ורוקדים מה יפית בפני האגודאים, הציונים וגרורותיהם'.
בטרמינולוגיה הקנאית הייתה זו האשמה חמורה מאין כמותה, שנהגו להאשים בה את אנשי אגודת ישראל ו'המזרחי'. חיים פרץ חרק שיניים בזעם, ומלוויו חיכו בדריכות לתגובתו, אך זו בוששה לבוא. חיים פרץ ידע את הכח שטמון במסרים טוטאליים וחד משמעיים, ואליקים בהחלט גבר עליו בתחום זה כאשר מיצה למעשה עד תום את ההתנגדות לציונות. האבחנה בין 'כוחות הטומאה' ל'כוחות הקדושה' הייתה מבחינתו חדה וחותכת, בבחינת 'הכל או לא כלום'.
(מגיש:הרשל הקורא)
אלומת אור - הדרך לחירות מחיי השלווה של ילדות כפרית בבבוואריה אל רחובות ירושלים המסולאים בפז, ומשם – אל שדרותיה הלוהטות של הוואנה, בירת קובה. סיפור זה הוא שיר הניצחון של הנפש היהודית, העשויה ללא חת
גליקל גליקל, יומן אישי מלפני כ-300 שנה שנכתב על ידי דמותה המרתקת והצבענית של גליקל - אלמנה מהעיר המלין שבגרמניה
געש ביקרתם פעם בעולם הפנימי, זה שגועש מתחת לגעש המדומה שמצוי למעלה? אולי כן, אבל אולי גם לא. מסע אמיתי ומפעים אל העולם שמתחת, שגם אם לעיתים נוח לנו להעמיד פנים שהוא כלל לא קיים, זה רק מפני שעדיין לא חפרנו די באוצרותיו