מאמר
הגאון רבי משה מיטראני, המבי"ט.
רבי משה מיטארני זצ"ל היה מגדולי רבני הישוב היהודי בארץ ישראל, ממקום מושבו בצפת הנהיג רבי משה ביד רמה את יהודי ארץ ישראל.
ב. וולף כ"ג בניסן תשס"ט - 17/04/2009 05:00
רבי משה מיטראני נולד בשנת ה'רס"ה בעיר סלוניקי שביוון. לאביו, רבי יוסף מיטראני, שהיה ידוע כתלמיד חכם גדול. בצעירותו למד רבי משה אצל מהר"ר יוסף סאסי, אחד מגדולי הדור ההוא ועלה והתעלה בתורה.
בשנת ה'רע"ח יצא רבי משה מיטראני מסלוניקי ופניו מועדות לארץ הקודש. הוא עלה ארצה והתיישב בצפת שהיתה באותם ימים בתקופת פריחה רוחנית גדולה. רבים מגולי ספרד ראו בצפת את מקום מנוחתם ועובדה זו גרמה לנהירה רבה לצפת והפיכתה למרכז תורני גדול.
רבי משה עלה ארצה ומרגע עלייתו הפך ביתו ומקומו להיות כתובת לכל שאלה, בקשת סיוע ועיצה. רבי משה היה מהפועלים והעוסקים בצרכי ציבור באמונה. בכתביו נמצא שרבי משה אמר על עצמו: "משנת ה'רפ"א הייתי מן הראשונים לכל דבר שבקדושת ארץ ישראל בצפת".
רבי משה היה מוסר שיעורים לתלמידים ואף לתלמידי חכמים בעיר צפת והיה מורה דרכי לימוד בתורה ובהלכה והיה לן בעומקה של הלכה וממית את עצמו באהלה של תורה. בארץ ישראל העמיד את עצמו רבי משה, כתלמיד למהר"י בירב שהיה מגדולי הדור ההוא וישב בעיר צפת.
באותם ימים היו היהודים בעיר צפת מחולקים לשבעה קהילות שונות לפי ארצות מוצאם. רבני העיר ביקשו לאחד את העם תחת חסות אחת וייסדו את 'בית הועד'. אותו 'בית ועד' היה כבית דין ראשי. ישבו בו תלמידי החכמים הגדולים שבעיר וביניהם המהר"י בירב ורבי משה מיטראני ועוד רבנים מתוך שבעת הקהילות שבעיר. חברי 'בית הועד' הם שניהלו את עניני העיר, דנו בשאלות שעלו על הפרק בענינים שבין אדם למקום וגדרו פרצות שונות שנפרצו בחומת הקדושה והטהרה שבעיר.
בידי 'בית הועד' היה את הכוח לדון ולהעניש חוטאים שעלולים היו להשפיע ולקלקל את יהודי העיר. בכתביו של רבי משה מסופר על מקרה בו התיישב 'בית הועד' לדון בענינו של יעקב זרקון שהיה יהודי שנתפס למינות ועלול היה להשפיע על שאר בני הקהילה. 'בית הועד' דן בענינו וניתן בידם הרשות לייסרו ולהכות בו כדי להענישו ואף הורו לו לעזוב את העיר.
עוצמה גדולה היתה ל'בית הועד' ואנשי הקהילה שמרו על כבודם של הרבנים ואף חששו מפניהם. עם השנים עלה כוחו של 'בית הועד' ואף השפיע רבות על שאר קהילות הארץ ועל קהילות הגולה. לא פעם אחת ולא פעמיים נקראו רבני 'בית הועד' לסייע בידי קהילות שונות, מהארץ ומחוצה לה, לטפל בבעיות שעלו על הפרק ואיימו על שלום הקהילות היהודיות.
רבי משה הוציא שני ספרים בחייו. ספרו הראשון 'קרית ספר' על הרמב"ם וספרו השני 'בית אלוקים' על מוסר ועבודת ה'. אחרי פטירתו הוציא בנו רבי יוסף מטיראני, לאור את תשובותיו לשאלות שהופנו אליו בחייו בספרו 'שו"ת המבי"ט'.
נס גדול אירא לרבי יוסף עם ספרו של אביו. רבי יוסף טרח רבות והשקיע זמן ומאמצים להכין את כתבי אביו להדפסה. הוא שלח את הכתבים על ידי שליח למקום בו ביקש להדפיסם. בדרך מת השליח ואיש לא ידע היכן נמצאים כתבי היד. בחסדי ה' הגיעו הכתבים בדרך לא דרך חזרה לרבי יוסף וניתן היה להוציאם לאור. ספר זה הוא ספר יסוד בלימוד ונמצא על שולחנו של כל תלמיד חכם.
לא ידוע הרבה על צאצאיו ותלמידיו של רבי משה. אחד מבניו, רבי שלמה, היה רב בקהילה. ובנו הקטן, רבי יוסף - המהרי"ט, הוציא ספרים מפורסמים הנמצאים בידיו של כל לומד תורה. חידושי המהרי"ט על הש"ס, ופסקי המהרי"ט.
ביום האחרון של חג הפסח שנת ה' ש"מ התבקש רבי משה מטיראני לישיבה של מעלה ונפטר לבית עולמו. נקבר בבית העלמין העתיק שבעיר צפת.
בשנת ה'רע"ח יצא רבי משה מיטראני מסלוניקי ופניו מועדות לארץ הקודש. הוא עלה ארצה והתיישב בצפת שהיתה באותם ימים בתקופת פריחה רוחנית גדולה. רבים מגולי ספרד ראו בצפת את מקום מנוחתם ועובדה זו גרמה לנהירה רבה לצפת והפיכתה למרכז תורני גדול.
רבי משה עלה ארצה ומרגע עלייתו הפך ביתו ומקומו להיות כתובת לכל שאלה, בקשת סיוע ועיצה. רבי משה היה מהפועלים והעוסקים בצרכי ציבור באמונה. בכתביו נמצא שרבי משה אמר על עצמו: "משנת ה'רפ"א הייתי מן הראשונים לכל דבר שבקדושת ארץ ישראל בצפת".
רבי משה היה מוסר שיעורים לתלמידים ואף לתלמידי חכמים בעיר צפת והיה מורה דרכי לימוד בתורה ובהלכה והיה לן בעומקה של הלכה וממית את עצמו באהלה של תורה. בארץ ישראל העמיד את עצמו רבי משה, כתלמיד למהר"י בירב שהיה מגדולי הדור ההוא וישב בעיר צפת.
 |
|
| בית הקברות העתיק בצפת | צלם |
באותם ימים היו היהודים בעיר צפת מחולקים לשבעה קהילות שונות לפי ארצות מוצאם. רבני העיר ביקשו לאחד את העם תחת חסות אחת וייסדו את 'בית הועד'. אותו 'בית ועד' היה כבית דין ראשי. ישבו בו תלמידי החכמים הגדולים שבעיר וביניהם המהר"י בירב ורבי משה מיטראני ועוד רבנים מתוך שבעת הקהילות שבעיר. חברי 'בית הועד' הם שניהלו את עניני העיר, דנו בשאלות שעלו על הפרק בענינים שבין אדם למקום וגדרו פרצות שונות שנפרצו בחומת הקדושה והטהרה שבעיר.
בידי 'בית הועד' היה את הכוח לדון ולהעניש חוטאים שעלולים היו להשפיע ולקלקל את יהודי העיר. בכתביו של רבי משה מסופר על מקרה בו התיישב 'בית הועד' לדון בענינו של יעקב זרקון שהיה יהודי שנתפס למינות ועלול היה להשפיע על שאר בני הקהילה. 'בית הועד' דן בענינו וניתן בידם הרשות לייסרו ולהכות בו כדי להענישו ואף הורו לו לעזוב את העיר.
עוצמה גדולה היתה ל'בית הועד' ואנשי הקהילה שמרו על כבודם של הרבנים ואף חששו מפניהם. עם השנים עלה כוחו של 'בית הועד' ואף השפיע רבות על שאר קהילות הארץ ועל קהילות הגולה. לא פעם אחת ולא פעמיים נקראו רבני 'בית הועד' לסייע בידי קהילות שונות, מהארץ ומחוצה לה, לטפל בבעיות שעלו על הפרק ואיימו על שלום הקהילות היהודיות.
רבי משה הוציא שני ספרים בחייו. ספרו הראשון 'קרית ספר' על הרמב"ם וספרו השני 'בית אלוקים' על מוסר ועבודת ה'. אחרי פטירתו הוציא בנו רבי יוסף מטיראני, לאור את תשובותיו לשאלות שהופנו אליו בחייו בספרו 'שו"ת המבי"ט'.
נס גדול אירא לרבי יוסף עם ספרו של אביו. רבי יוסף טרח רבות והשקיע זמן ומאמצים להכין את כתבי אביו להדפסה. הוא שלח את הכתבים על ידי שליח למקום בו ביקש להדפיסם. בדרך מת השליח ואיש לא ידע היכן נמצאים כתבי היד. בחסדי ה' הגיעו הכתבים בדרך לא דרך חזרה לרבי יוסף וניתן היה להוציאם לאור. ספר זה הוא ספר יסוד בלימוד ונמצא על שולחנו של כל תלמיד חכם.
לא ידוע הרבה על צאצאיו ותלמידיו של רבי משה. אחד מבניו, רבי שלמה, היה רב בקהילה. ובנו הקטן, רבי יוסף - המהרי"ט, הוציא ספרים מפורסמים הנמצאים בידיו של כל לומד תורה. חידושי המהרי"ט על הש"ס, ופסקי המהרי"ט.
ביום האחרון של חג הפסח שנת ה' ש"מ התבקש רבי משה מטיראני לישיבה של מעלה ונפטר לבית עולמו. נקבר בבית העלמין העתיק שבעיר צפת.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה