יום חמישי ד' בתשרי תשפ"ג 29/09/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות ארצות הברית

היה מי שכינה את אמריקה, ולא בכדי, כ'עמא ריקא', מקום ריק ושמם מרוחניות. אולם מאז עברו שנים רבות וכיום יהדות אמריקה פורחת ועולה.

ב. וולף כ"א בניסן תשס"ט - 15/04/2009 05:00
אמר פעם האדמו"ר הזקן מקוצק דבר מה, שהיה נשמע כחזון דמיוני לגמרי. ואלו היו דבריו: "הרבה גלויות ונדודים גלתה התורה. היא גלתה מבבל לאפריקה, מאפריקה לספרד, משם לצרפת ואשכנז ומאשכנז לפולין. עתה רואה אני שעתידה התורה לגלות גם לאמריקה".

באותם ימים רחוקים, לפני למעלה ממאה ושלושים שנה, היתה אמריקה שוממה כמעט מיהדות. גם היהודים שחיו בה, היו בעיקר אנוסים, אשר ברחו מאימת רדיפות הכנסיה הקתולית ובקשו מקום לשבת בו ולחזור ליהדותם בגלוי.

בשנת ה'תכ"ד (1664) הקימו אותם יהודים בעיר ניו אמסטרדם שהפכה לימים לעיר ניו יורק, את הקהילה היהודית הראשונה ביבשת אמריקה. זמן קצר אחר כך הוקמה קהילה נוספת בניו פורט שברוד איילנד. הקמת הקהילות משכו יהודים נוספים להגר לאמריקה מספרד, פורטוגל וגם משאר ארצות אירופה. גורם נוסף שהביא גל הגירה יהודית היה הקמת ארצות הברית והכרזת חופש הדת. ולעומת זאת עליית האנטישמיות בארצות אירופה.

בשנת תקס"ב (1802) הוקמה בפילדלפיה הקהילה האשכנזית הראשונה במקביל לקהילה הספרדית העתיקה יותר.

בשנת תר"מ (1802) הגיע מספר היהודים בארצות הברית לכ-250,000 נפש.

אותם יהודים ניסו לשמור ככל יכולתם על מורשת בית אבא. אך מחוסר ידע, חסרון בקהילה מאורגנת ומסודרת וחסר גדול ברבנים קרה שילדיהם, אם לא הם בעצמם, התערטלו עם הזמן מכל לבוש יהודי.

היה מי שכינה את אמריקה, ולא בכדי, כ'עמא ריקא', מקום ריק ושמם מרוחניות.

ואכן, ליבשת שוממה זו הגיעו אנשים בודדים, גיבורי רוח, וזרעו בה שתילים שהצמיחו קהילות יהודיות מפוארות והפריחו את השממה והריקנות.
היהודי הראשון שהתפרסם כחלוץ בהפרחת השממה האמריקנית, האדם שהצליח להגשים את שאיפותיו כאשר כל העומדים למולו ניבאו לו כישלון מובהק, היה רבי שרגא פייבל מנדלוביץ.

רבי שרגא פייבל לא היה רב, הוא לא היה מנהיג קהילה ולא נשא בשום משרה רשמית. אבל הוא היה, כפי שהגדיר אותו הגאון הגדול רבי משה פיינשטין זצ"ל: "אבי כל בני התורה שבאמריקה בדור זה ובדורות הבאים".

רבי שרגא פייבל הגיע לאמריקה בסביבות שנת תרע"ג מאוסטריה, בבורחו מפני סכנת הגיוס הצבאי. בבואו לאמריקה נדהם רבי שרגא פייבל מהשממה הרוחנית שנקלע אליה, ומיד ביקש לקום ולפעול ולהגדיל שם שמים ביבשת צחיחה זו.

בתחילה הרימו היהודים המקומיים גבה. "אין צורך בכך", אמרו , "אין כל סיכוי להקים כאן ישיבה בסגנון העולם הישן!"

אבל רבי שרגא פייבל לא התייאש. בברכת גדולים הוא המשיך בנסיונותיו להפריח את השממה הרוחנית שבאמריקה, ולבסוף יכל לה.

הוא היה ממייסדי השבועון התורני 'דאס אידישע ליכט' והשתמש בבמה זו כדי לנגח את ההשקפות המעוותות שפשטו בין היהודים המקומיים. הוא יסד את הארגון החרדי "קשר חיזוק הדת", שהיה בראשות רבנים ואדמו"רים ונועד כדי לחזק את המסגרות הקהילתיות בכל מערכת החיים התורנית.

בסביבות שנת תרפ"ג, כשהתפטר מנהל ישיבת (או יותר נכון בית הספר) "תורה ודעת", הוטלה המשרה על רבי שרגא פייבל מנדלוביץ. באותם הימים היתה כיתה ח' הכיתה האחרונה, ולאחריה היו הנערים יוצאים למוסדות כלליים לרכוש השכלה גבוהה. רבי שרגא פייבל שביקש לחזק את המוסד ולחנך את תלמידיו לתורה וליראת שמים בדיוק כפי שמקובל היה בעולם הישן. עמל לשכנע את ההורים להמשיך שנה נוספת ולאחריה ביקש עוד שנה, וכך ייסד את ה'מתיבתא' ובהמשך גם את הישיבה הגדולה והוציא דור חדש של בני תורה אמיתיים באמריקה.

רבי שרגא פייבל קבל בשמחה כל ידיעה על ישיבה העומדת להיפתח באמריקה, ואף עודד פתיחת מוסדות תורניים חדשים. כשנפתחה המתיבתא "רבי חיים ברלין" בברונזיווייל, שלח לשם בעצמו כל בחור מהאזור שביקש להתקבל לישיבתו. כשהגיע מרן הגאון רבי אהרון קוטלר לאמריקה, באמצע שנות מלחמת העולם השניה ובקש לפתוח ישיבה בלייקווד, שלח אליו רבי שרגא פייבל תלמידים כדי לחזק את  ישיבתו. וכך גם בישיבת טלז שנפתחה בקליבלנד, ישיבת חכמי לובלין בדטרויט ונובהרדוק בבורו פארק ועוד כהנה וכהנה...

גם בצד הכספי סייע רבי שרגא פייבל להגדיל ולהאדיר את התורה והיהדות. כשהגיעו גדולי תורה ואדמו"רים, כאדמו"ר מסטמאר, האדמו"ר מקלויזנבורג שעשה שנים באמריקה לפני הגיעו ארצה, האדמו"ר מבאבוב ורבים  נוספים - היה הוא זה שקם, תמך וסייע. 

בחפשו עוד דרכים להגדיל תורה ולהכשיר את הדור הצעיר לעמוד ברוחות הגשמיות הסוערות באמריקה, העלה רבי שרגא פייבל את רעיון ה'ישיבה קאמפ', שהוא עד היום מכשיר חינוכי עצום שמוסדות תורניים רבים משתמשים בו.

מ. רבינוביץ
רבי שלמה פרידמן מבויאן  צלם

רבי שרגא פייבל הגיע לשממה הרוחנית, עמל רבות וזכה לראות בפריחתה של היהדות באמריקה.

מלבדו היו עוד רבים וטובים שסייעו והפריחו את המדבריות הרוחניים שבאמריקה. ביניהם מפורסם רבי יעקב יוסף הרמן שחיזק רבות את גדרי הדת, ביצר את חומות הכשרות ותמך בדרכים שונות בפריחה הרוחנית של ארצות הברית.

כך היה גם רב גדליה שור שטיפח רבות את הדור הצעיר בארגון 'צעירי ופרחי אגודת ישראל' ואף פעל רבות לחיזוק גדרי שמירת השבת.

הרבנית פרומה רחל מנדל שהקימה את בית הספר 'בית רחל' והרימה את דגל חינוך הבנות בעידודו ובתמיכתו של רבי שרגא פייבל מנדלוביץ, ואף ארגנה קבוצות לימוד בערבים לבנות הבוגרות כדי להחזקן שלא יסחפו בזרם פורקי העול, בהמשך הגיעו הרב ברוך והרבנית ויכנא קפלן שהקימו את סמינר 'בית יעקב' כדוגמת הסמינר של שרה שנירר בקראקא.

יהדות ארצות הברית קבלה חיזוק כשהוקם בה סניף לארגון הגג העולמי "אגודת ישראל", על ידי גדולי התורה שהגיעו לאמריקה לאחר מלחמת העולם השניה.

הרב שרגא פייבל מנדלוביץ  צלם

היו אלו האדמו"ר רבי שלמה פרידמאן מבויאן, שהגיע בשנת תרפ"ז והקים בה את חצרו ואף היה מראשי "אגודת ישראל", מרן הגאון רבי אהרון קוטלר שהגיע לאמריקה באמצע שנות השואה והקים את ישיבת "בית מדרש גבוה" בלייקווד, מרן הגאון רבי משה פיינשטין שהגיע בשנת תרצ"ז והיה ראש ישיבת "תפארת ירושלים" ומגדולי הפוסקים שבדור, הגאון רבי יצחק הוטנר, הגאון רבי יעקב קמינצקי ועוד רבים, שהשאירו את חותמם בבניית עולם התורה באמריקה והקמת קהילות שהפריחו את השממה ביבשת הגדולה.

כיום פורחת אמריקה בקהילות יהודיות רבות ומפוארות ישיבות גדולות ומרכזי תורה המושכים אליהם יהודים מהעולם כולו והיא גם אחת מהבסיסים הכלכליים הגדולים של יהדות העולם כולו.