מאמר
יהודי שוויץ
כיום הקהילות היהודיות שבשוויץ ענפות מבחינה רוחנית וכלכלית, לאחר שבשנים עברו סבלו היהודים רבות מגזירות אנטישמיות וגירושים
מכיון שבשוויץ היה הרבה מסחר בנקאי, נמשכו למקום יהודים רבים. בשנת ה'נ"ד גורשו היהודים מצרפת, ויהודים רבים מצרפת נסו אל שוויץ, התערותם של היהודים במסחר ובחיי הבנקאות, לא הועילה ליהודי שוויץ, שלא לעבור את האנטישמיות שחוו יהודי אירופה, ובאותה שנה הותקפו היהודים על ידי הגויים, לאחר עלילת דם שנטוותה סביב מותו של נער מקומי, והיהודים גורשו מן העיר. לאחר זמן קצר הורשו היהודים לחזור אל העיר, תמורת תשלום של 1500 מארק לנפש, וכן בתנאי שימחלו היהודים על כל החובות שהיו חייבים להם הגויים.
צלם |
לאחר התלאות והרציחות שעברו יהודי שוויץ, הוקמו מחדש הקהילות היהודיות בערי שוויץ, אבל בסביבות אמצע המאה ה-15 למנין הנוצרים, עברו היהודים גירושים, מערים לכפרים, ולא הותר להם מסחר עם הגויים.
נאפוליון [צלם] |
בשנת ה'תרכ"ו חוקק חוק של שוויון בין כל הדתות, ובזאת נאסר על הפליה כנגד היהודים, והותר ליהודים לגור היכן שהם חפצים.
בעקבות משאל עם שנערך בשנת ה'תרנ"ג נאסרה השחיטה היהודית, ולכן עד היום לא שוחטים בשוויץ, אלא מייבאים בשר כשר מארצות אירופה האחרות.
בשנת ה'תרס"ד הוקמה "ברית הקהילות היהודיות" בכדי לאגד את כל הקהילות היהודיות, גוף זה קיים עד היום. בסביבות שנה זו חיו בשוויץ למעלה מ-1500 נפש יהודים.
בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הייתה עליה דרמתית במקרי האנטישמיות כנגד היהודים, תופעה זו נבלמה ע"י חקיקת חוק האוסר הסתה על רקע דתי או גזעני.
בעת מלחמת העולם השניה, הציגה שוויץ את עצמה מבחינה מדינית כנייטרלית, אבל כאשר יהודים מגרמניה בקשו לברוח אל עבר שוויץ, טענה שוויץ כי פליטים יהודים אינם פליטים מדיניים, ולכן לא הורשו להיכנס לשוויץ. לאחר לחץ שהופעל על ממשלת שוויץ, הותר ל-25,000 פליטי מלחמה יהודים מגרמניה להיכנס לתחומי שוויץ. לאחר המלחמה התעורר רעש גדול כנגד התנהגות הממשלה בעת המלחמה, ואף הוקמה ועדת חקירה בנידון.
האדמו"ר רבי יואל מסאטמר | צלם |
בית המלון Esplanade, בו שוכנו נוסעי רכבת קסטנר. [צלם] |
בסביבות שנת ה'תשנ"ח הוקם קול זעקה כנגד הבנקים של שוויץ אשר שומרים בכספותיהם כספים שנגנבו מיהודים בשואה או חשבונות יהודיים שנשארו ללא יורש מודע לכך, רעש זה גרם לבנקים השוויצרים לפתוח קרן עזרה לניצולי השואה.
בעיר 'לוצרן' קיימת ישיבה גדולה, הישיבה הוקמה ע"י הרב יעקב מרדכי סולוביצ'יק תלמיד ה'חזון איש', כיום עומד בראשות הישיבה רבי יצחק דוד קופלמן שליט"א.
כהיום גרים בשוויץ כ- 18,000 יהודים, הקהילה הגדולה ביותר קיימת בעיר 'ציריך', שם מתגוררים כ- 6,500 נפש שהם מהווים שליש מיהודי שוויץ, שאר היהודים גרים בעיקר בערים באזל, לוצרן וז'נבה.