יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29/11/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חסידות מודז'יץ

'גדול כוחה של הנגינה להחזיר ליבות ישראל לאביהם שבשמים' אמרה זו אמר וקיים האדמו"ר רבי ישראל טאוב זצ"ל, מייסדה של חצר מודז'יץ המפורסמת בניגוניה הרבים שקנו להם מקום של כבוד בראש עולם הנגינה היהודי.

מוטי מרינגר ד' באייר תש"ע - 18/04/2010 06:00
'גדול כוחה של הנגינה להחזיר ליבות ישראל לאביהם שבשמים' אמרה זו אמר וקיים האדמו"ר רבי ישראל טאוב זצ"ל, מייסדה של חצר מודז'יץ המפורסמת בניגוניה הרבים שקנו להם מקום של כבוד בראש עולם הנגינה היהודי.

מקום של כבוד בתורת החסידות תופס לו עולם הנגינה. עולם הנגינה הסמוך לעולם התשובה הפך לדרך בעבודת ה' בה הדריכו אדמו"רי החסידות את תלמידיהם בלכתם בדרך העולה בית א-ל. מיוחדת ומפורסמת בין חצרות החסידים בעלות הנגינה היא חצר חסידות מודז'יץ, אדמו"רי בית מודז'יץ לדורותיהם – ידם רב להם בעולם הנגינה ובאמצעות הנגינה פעלו הם גדולות ונצורות עבור כלל ישראל וקרבו בנים רבים לאביהם שבשמים.

יסודה של חסידות מודז'יץ בהררי קודש אצל הרה"ק רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר זצ"ל. רבי יחזקאל היה מגדולי תלמידיהם של היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל, של החוזה מלובלין זצ"ל ושל המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ זצ"ל, אך יותר מכל היה רבי יחזקאל מקורב ואהוב אצל רבו המובהק רבי שמואל מקארוב זצ"ל.

רבי יחזקאל התבקש לישיבה של מעלה ביום י"ז בשבט שנת ה'תרט"ז והוא בן פ"ד שנים.

בניו של רבי יחזקאל שימשו כולם באדמו"רות, אחד מבניו - רבי שמואל אליהו זצ"ל - הנהיג את חצרו בזוואלין והיה מפורסם כעילוי ותלמיד וחכם לצד היותו בעל חוש מוזיקלי נדיר. ניגוניו הרבים אותם חיבר היו מושרים בכל רחבי פולין, ואף הוא עצמו לכשהיה ניגש לפני העמוד היה מפאר לקונו בשיר ובזמר עד שאמרו כי בו נתקיים הפסוק הנאמר במעמד הר סיני 'וכל העם רואים את הקולות'.

רבי שמואל אליהו הסתלק למרומים ביום כ"ו באייר שנת ה'תרמ"ח והוא בן ס"ט שנים. אחד מחמשת בניו של רבי שמואל אליהו היה מייסדה של שושלת מודז'יץ – האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ זצ"ל. רבי ישראל נולד עוד בחיי סבו הגדול – רבי יחזקאל בשנת ה'תר"ט בעיר ראצ'וינז, וכבר בהיותו ילד קט ניכרו בו כישרונותיו המוזיקליים וקולו הנעים. את יכולותיו אלו ניצל רבי ישראל לעבודת ה' ונזהר מליהנות עצמו מכישרונותיו שניתנו לו במתנת שמים. רבי ישראל למד בכוחות עצמו את רזי הנגינה בלא מורה שילמד אותו את התווים ואת סודותיו של עולם מופלא ורחב ידיים זה. בספרו המפורסם 'דברי ישראל' מאריך רבי ישראל בעניין הנגינה ובעניינם של שבעת תווי הנגינה המכוונים כנגד שבעת כוכבי הלכת ושבעת ימי בריאת העולם. כך כשכל עסקו במוזיקה עטוף בקדושה וסילודין הלחין רבי ישראל מנגינות לרוב.

בגיל י"ד שנה נישא רבי ישראל וקיבל מחמיו קעסט של ט"ו שנים בהם היה סמוך על שולחנו כשהוא שוקד על התורה ועל העבודה.

בשנת ה'תרנ"א עבר רבי ישראל לעיירה מודז'יץ וייסד בה חצר חסידית. מעיירה שכוחה ששמה אינו ידוע הפכה מודז'יץ לשם דבר בעולם היהודי, חסידים רבים נהרו אל חצרו של רבי ישראל שהנהיגם ביד רמה. לאחר שבתו על כסאו הוסיף רבי ישראל לעסוק במוזיקה וידועים לנו כיום כמאה ניגונים שחוברו על ידו. הלחנתם של חלק מהניגונים כרוכה בסיפורים מופלאים, דוגמת הניגון הנהדר 'אלה אזכרה', ניגון זה חובר על ידי רבי ישראל בעת ששהה בעיר ברלין שם נזקק לעבור ניתוח ברגלו, את הניתוח ביצע פרופסור ישראל'ס שכדרך העולם רצה להרדים את רבי ישראל לפני הניתוח, לתדהמתו של פרופסור ישראל'ס ושל הצוות הרפואי כולו סרב רבי ישראל שיבצעו בו הרדמה ובמקומה שיקע עצמו בהלחנת הניגון 'אלה אזכרה', וכך בנתנו את דעתו לצערו של כלל ישראל לא שם רבי ישראל ליבו לצערו הפרטי ולא חש בכאבי הניתוח.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה עקר רבי ישראל אל העיר ראדום ולאחריה עבר לבירה ורשה שם הסתלק לגנזי מרומים ביום י"ג בכסלו שנת ה'תרפ"ה ונקבר בבית הקברות המפורסם שברחוב אוקופובה בורשה.

את מקומו של רבי ישראל באדמו"רות מודז'יץ מילא אחריו בנו האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר זצ"ל – 'האמרי שאול'. רבי שאול ידידיה נולד ביום הושענא רבא בשנת ה'תרמ"ז בעיירה אוז'ירוב. רבי שאול ידידיה ירש את כישרונו המוסיקלי של אביו ואף הוסיף עליו, חסידים משערים כי רבי שאול ידידיה הלחין למעלה מאלף ניגונים שחלקם הם יצירות מופת מורכבות שמעטים מסוגלים לבצעם. מפורסמת ביותר היא היצירה 'אופרת הים' אותה חיבר רבי שאול ידידיה בעת שהותו על סיפונה של אוניה בלב האוקיינוס כאשר נמלט בדרך מופלאה מציפורני הנאצים ימ"ש ליבשת אמריקה. יצירה זו מורכבת ביותר וטובי בעלי הניגון בעולם היהודי התקשו לבצעה בדיוק רב כרבי שאול ידידיה עצמו.

כשם שהיה גדול בנגינה כן היה גדול גם בתורה. רבי שאול ידידיה שימש ברבנות קהילות רבות ביניהן קהילות ראקוב, קארטשוב ואוטוווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליט רבי שאול ידידיה לברוח אל הצד הרוסי של אירופה והוא נמלט אל העיר וילנא. בוילנא פעל רבי שאול ידידיה גדולות ונצורות עבור הפליטים הרבים ששהו בעיר, רבי שאול ידידיה עודד את רוחם הנשברה ודיבר בעדם בפני השלטונות הרוסיים שהקשיבו קשב רב לאדמו"ר בעל הדרת הפנים שמראהו כמלאך ה' צבקות. מפורסם ביותר ההיתר אותו השיג רבי שאול ידידיה, במסגרתו הסכימו השלטונות הרוסיים כי בני הישיבות השוהים בוילנא יוכלו לעזוב את העיר ולהימלט על נפשם. אישור זה היה פתח הצלה לעולם התורה האירופאי ותלמידי ישיבות רבים ניצלו מחרבם של הנאצים בזכותו.

מוילנא נמלט רבי שאול ידידיה לארצות הברית שם קבע את בית מדרשו בעיר ניו יורק. בארצות הברית עמל רבי שאול ידידיה לשקם את שארית הפליטה ובכוח ניגוניו המופלאים עודד את צאן מרעיתו וקירב יהודים רבים לאביהם שבשמים. ארבע פעמים ביקר רבי שאול ידידיה בארץ ישראל, בארבע פעמים אלו ערך רבי שאול ידידיה את שולחנו בשבת קודש אליו נהרו אלפי יהודים שהתקבצו לשמוע את נגינתו המופלאה. את ביקורו האחרון בארץ ישראל ערך בשנת ה'תש"ז ובביקור זה ביום שבת קודש בתאריך ט"ז בכסלו הסתלקה נשמתו הטהורה ועלתה מעלה מעלה אל גנזי מרומים. רבי שאול ידידיה נטמן בהר הזיתים בירושלים, הייתה זו הקבורה האחרונה במקום קדוש זה עד לאחר מלחמת ששת הימים, ואף בה לא הספיקו להקים מצבה על קברו של רבי שאול ידידיה, רק לאחר המלחמה עלה אל קברו בנו רבי שמואל אליהו והקים על הציון מצבה כיאה וכיאות.

את מקומו של רבי שאול ידידיה מילא אחריו בנו ממשיך דרכו האדמו"ר רבי שמואל אליהו זצ"ל – ה'אמרי אש'. רבי שמואל אליהו נולד ביום ד' באדר בשנת ה'תרס"ה בעיר לובלין. רבי שמואל אליהו היה מיוחס מצד אמו למשפחת איגר ולאבי המשפחה הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, את קופסת אתרוגו של רבי עקיבא איגר זכה רבי שמואל אליהו לקבל כמתנה ביום נישואיו. את נעוריו בילה רבי שמואל אליהו בבית סבו הגדול רבי ישראל ועל ברכיו התחנך וגדל, לאחר הסתלקותו של רבי ישראל עבר רבי שמואל אליהו לבית אביו רבי שאול ידידיה.

בשנת הת'רצ"ה ערך רבי שאול ידידיה את ביקורו הראשון בארץ ישראל ואליו התלווה בנו רבי שמואל אליהו, הימים היו ימי ספירת העומר וביום ל"ג בעומר – יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי עלו האדמו"ר ובנו אל הציון הקדוש במירון. ל"ג בעומר זה הותיר רושם רב על רבי שמואל אליהו ולאחריו נפלה ההחלטה בליבו לקבוע ישיבה של קבע בארץ ישראל ולא לשוב עוד לאירופה. משרצה רבי שאול ידידיה לשוב לאירופה אמר לו רבי שמואל אליהו כי בוחר הוא להישאר בארץ ישראל ובה איווה הוא לקבוע את מושבו, רבי שאול ידידיה שחיבב ביותר את ארץ ישראל שמח בהחלטת בנו ושב לבדו לאירופה. כעבור שנה הביא רבי שמואל אליהו לארץ ישראל גם את אשתו ובנו – לימים האדמו"ר רבי ישראל דן זצ"ל שבאותם הימים היה כבן ז' שנים. באותה השנה גם הוכתר רבי שמואל אליהו לרב בעיר תל אביב.

בימי השואה הנוראה התבשר רבי שמואל אליהו כי אביו הצליח להימלט מגיא ההריגה וקבע את מושבו בארצות הברית. את מסע הצלתו של אביו תיאר רבי שמואל אליהו בהקדמתו לספרו של אביו 'אמרי שאול'. לאחר פטירתו של רבי שאול ידידיה בשנת ה'תש"ז מילא רבי שמואל אליהו את מקומו והנהיג את חצרו מבית המדרש שהקים ברחוב לילינבלום בתל אביב. שלשה בתי מדרש עברה חסידות מודז'יץ בתל אביב, הראשון היה בית המדרש ברחוב לילינבלום השני היה בית המדרש ברחוב כפר גלעדי והשלישי היה בית המדרש הגדול ברחוב דיזנגוף. בבית מדרש זה הנהיג רבי שמואל אליהו את מנהג ההקפות השניות, מאות נהרו להקפות שניות אלו ובעבור החוגגים הרבים חסמה המשטרה את רחוב דיזנגוף לתנועת מכוניות. ההקפות שניות המודז'יצאיות נחוגות עד היום ברוב עם בבית המדרש של החסידות ברחוב חבקוק בבני ברק.

רבי שמואל אליהו היה פעיל גם בזירה הציבורית. בשנת ה'תשל"ג הוא הצטרף כחבר מן המניין למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וזאת על פי בקשתו של האדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל. בשנת ה'תשמ"א ייסד רבי שמואל אליהו את ישיבת מודז'יץ לצעירים בעיר בני ברק ששמה נקרא 'אמרי שאול' על שם אביו הגדול.

גם רבי שמואל אליהו המשיך בדרך אבותיו בעבודת ה' בעולם הנגינה, מנגינות רבות חיבר רבי שמואל אליהו בימי חייו, מפורסמת ביותר מנגינתו הראשונה לפיוט 'כל מקדש' אותה חיבר בעת שהגיע לארץ ישראל. אביו – רבי שאול ידידיה – למד מנגינה זו ובשובו לאירופה לימד אותה לכלל החסידים באומרו כי הביא להם מפירות ארץ ישראל. רבי שמואל אליהו היה נוהג לעבור לפני התיבה ותוך כדי תפילתו היה מלמד את חסידיו את ניגוניו החדשים אותם הלחין.

רבי שמואל אליהו התבקש לישיבה של מעלה ביום ד' באייר שנת התשד"מ.  

על כסאו של רבי שמואל אליהו עלה בנו ממשיך דרכו האדמו"ר רבי ישראל דן זצ"ל ה'נחלת דן'. רבי ישראל דן נולד בשנת ה'תרפ"ח ובהיותו ילד בן ז' שנים עלה לארץ ישראל בעקבות אביו רבי שמואל אליהו. בשנת ה'תרצ"ט שב רבי ישראל דן עם אמו לאירופה על מנת לבקר את משפחתו שנותרה שם ובניסי ניסים הצליח ביחד עם אמו לשוב לארץ ישראל באונייה האחרונה שעזבה את חופי איטליה קודם המלחמה.  

רבי ישראל דן המשיך להנהיג את חצר אביו בתל אביב, אך משהחל הציבור החרדי בעיר מתדלדל, החליט רבי ישראל דן לעקור לעיר התורה והחסידות בני ברק וביום ל"ג בעומר של שנת ה'תשנ"ה חנך רבי ישראל דן את בית המדרש של חסידות מודז'יץ ברחוב חבקוק בבני ברק.

כאביו, היה רבי ישראל דן פעיל ציבורית, ואף הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. רבי ישראל דן אף עודד להקים את המכון לשימור ניגוני בית מודז'יץ שמספר נכבד מהם הלחין הוא עצמו.

רבי ישראל דן הסתלק לישיבה של מעלה ביום כ' בסיון ה'תשס"ו. את מקומו בראש חצר מודז'יץ, ממלא כיום בנו האדמו"ר רבי חיים שאול שליט"א שאף הוא כאבותיו ידיו רב לו בתורה ובנגינה.

חסידות מודז'יץ מקיימת כיום שטיבלאך של החסידות בערים בני ברק, תל אביב, מודיעין עילית, אשדוד וירושלים. גם בארצות הברית קיימים שטיבלאך של החסידות בפלאטבוש ובלוס אנג'לס.

ממלכת הנגינה של מודז'יץ הפיקה עד היום אלפי ניגונים קדושים וטהורים חצובים מעלה מעלה בהיכל הנגינה, רבים מניגונים אלו הודפסו ופורסמו ורבים אף מושרים בידי המוני בית ישראל. מגדולי המשוררים של בית מודז'יץ הוא בעל התפילה הידוע ר' בן ציון שנקר הי"ו שמפליא בקולו המרהיב לשורר את שירי הקודש של בית מודז'יץ.