יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הרב שלמה וולבה

הרב שלמה וולבה היה ממנהיגי תנועת המוסר, ונודע בכינויו "המשגיח". הרב שלמה וולבה נולד בברלין בשנת תרע"ד. אביו, דוקטור אויגן וולבה, כתב מספר ספרים בהיסטוריה יהודית כללית, וכן שקד על איסוף אוטוגרפים. אמו רבקה, היא זו אשר הייתה אחראית לחינוכו הרוחני

דוד סופר, י"ז בניסן תש"ע - 01/04/2010 06:01
בשנת תר"צ, בהיותו בגיל שש עשרה, כתב הרב וולבה את ספרו הראשון "הטבע, אתה ואני" בגרמנית, ולאחר מכן הוציאו לאור בשפה השבדית. כדרכה של יהדות גרמניה - תורה עם דרך ארץ - החל הרב וולבה ללמוד פסיכולוגיה ופיזיקה בברלין, אך עוד קודם שהספיק לסיים את התואר הראשון הפסיק את לימודיו, ועבר ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של הרב יוסף ברייער [נכדו של רבי שמשון רפאל הירש].

בשנת תרצ"ג, בהיותו בגיל תשע עשרה, החל הרב וולבה ללמוד בישיבת מונטרה בשוויץ בראשות הרב ירחמיאל אליהו בוצקו. שנה לאחר מכן שמע באופן מקרי למדי שתי שיחות מוסר מאת הרב דוד בודניק, שהותירו בו רושם עז. מה  שהביא את הרב וולבה לעבור ללמוד בישיבת מיר, שם כיהן כמשגיח רבי ירוחם לייבוביץ' הידוע בכינויו "ר' ירוחם ממיר". הרב וולבה נקשר אליו בעבותות של אהבה אך הספיק ללמוד אצלו רק כשנתיים שכן בשנת תרצ"ו נפטר ר' ירוחם לבית עולמו.

בשנתיים אלו הספיק הרב וולבה לקבל מר' ירוחם רעיונות מוסריים רבים וזאת בשל העובדה שבישיבת מיר בפולין הייתה קבוצה גדולה של יוצאי גרמניה, ומכיוון שטבעם היה שונה משל יתר תלמידי הישיבה, היה ר' ירוחם מוסר להם שיעורים קבועים בפרשת השבוע בכל ליל שבת.

בשנת תרצ"ח עזב הרב וולבה את ישיבת מיר והגיע לשטוקהולם שם החל למסור שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים. עם פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת תרצ"ט, התמנה הרב וולבה כנציג של "ועד ההצלה", בתפקיד זה הוא השיג מן הקונסול ההולנדי בשבדיה אלפי ויזות לבני ישיבות ולאחרים. כמו כן הוא העביר סכומי כסף גדולים לישיבת מיר בשנחאי.

בתום המלחמה פתחה שבדיה את שעריה לכעשרים אלף פליטים יהודים, רובם נשים. הרב וולבה סייע לרב בנימין זאב יעקבזון [מנהל סניף ועד ההצלה בשטוקהולם] לפתוח בית ספר חרדי לכמאה פליטות בעיר לידינגה, ואף מסר שיעורים במוסד זה.

בחודש חשוון תש"ז, בהיותו בגיל שלושים ושלוש, עלה הרב וולבה לארץ ישראל לאחר שנישא לרעייתו רבקה, בתו של רבי אברהם גרודז'ינסקי המשגיח של ישיבת סלבודקה. אף יתר חתניו של הרב גרודז'ינסקי, גיסיו של הרב וולבה היו תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה - רבי חיים קרייזוירט גאב"ד אנטוורפן ורבי ברוך רוזנברג ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.

שנתיים לאחר בואו ארצה, בחודש חשוון שנת תש"ט, הקים הרב וולבה את ישיבת 'באר יעקב' לאחר התייעצות עם רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש". זמן מועט לאחר מכן הצטרף לישיבה הגאון רבי משה שמואל שפירא [לימים זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל] שכיהן כראש ישיבה, לצידו של הרב וולבה שכיהן כמשגיח. בתקופה זו הוציא הרב וולבה לאור את חלקו הראשון של ספרו "עלי שור" שפירושו "על החומה". בספר זה, אשר מזוהה ביותר עם שמו של הרב וולבה, הוא סולל את הדרך אשר ילכו בה בני התורה.

לאחר מלחמת ששת הימים החל הרב וולבה בפעילות של חזרה בתשובה מקיפה, דבר שהיה נדיר עד אז בקרב הציבור הליטאי ובמיוחד בזה הישיבתי. הוא החל להרצות בקיבוצים, בסיסי צבא, ועוד. הרב וולבה לא חת מלהתפלמס עם כל רבדי העולם הישראלי. את שיחותיו הרבות לאחיו החילונים הוא כינס בספרו "עולם הידידות" או בשמו המקורי "בין ששת לעשור" [רמז למלחמת ששת הימים ויום כיפור הנקרא יום העשור על שם שחל בעשירי לחודש תשרי]. בנוסף עסק הרב וולבה בהדרכתם של אלו שחזרו בתשובה בישיבת "דבר ירושלים" ובספרו "אור לשב".

בשנת תשמ"ב, פרש הרב וולבה מישיבת באר יעקב ועבר לירושלים, שם הקים את "בית המוסר" ובמקביל מסר שיחות בישיבות רבות כדוגמת קול תורה, מיר, נצח ישראל, ועוד. הרב וולבה התפרסם כדמות מוסרית בולטת, והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר. חלק מכינוייו היה "זקן המשגיחים" או "המשגיח" סתם.

במכתבו לאחד מתלמידיו הוא מציין שהוא כותב מכתב זה על המטוס מציריך, ובמהלך דבריו הוא שואל היאך זה שהמטוס ולו הפשוט ביותר מהיר יותר מהרכבת המהירה ביותר בעולם? אין זאת, הוא ממשיך לכתוב, אלא בגלל שהמטוס התנתק מהקרקע, התנתק מהארציות, לא כן הרכבת שכולה יושבת על הארץ...

הרב וולבה נחשב כאיש חינוך מהשורה הראשונה, ורבים היו באים אליו להתייעץ עמו בעניינים אלו. הרב וולבה אחז כי הענשה לילד היא האפשרות האחרונה בחינוך, ולפני השימוש ב"מקל חובלים" יש להשתמש ב"מקל נועם". הוא חלק מכל וכל על התיאוריה שעושה משוואה בין חינוך ועונש. פעם אף הוכיח מחבר חיבור בענייני חינוך שקרא לחיבורו "מתי מותר להעניש" - הלא חיבור זה עוסק בענייני חינוך, ולמה בקריאת שמו יש דגש על העונש?

באחד הראיונות שקיים לתפקיד "משגיח" בישיבה שלו, הוא פסל מועמד ששאלו האם יהיה בסמכותו לזרוק תלמיד מהישיבה. לטענתו, אם זה מה שעומד בראש מעיינותיו של המועמד, הרי שהוא לא מתאים לתפקיד יקר זה.

רבים  מן המשגיחים היום רואים את עצמם כתלמידיו המובהקים של הרב וולבה וממשיכים את דרכו בשיטת המוסר.

בי"ז לחודש ניסן, חול המועד פסח שנת תשס"ה נפטר הרב וולבה לבית עולמו בגיל תשעים ואחד. רבבות בני אדם, בבגדי שבת לרגל החג, ליווהו רגלית להר המנוחות שבירושלים.

הרב וולבה חיבר כמה חיבורים ובניהם "זריעה ובניין בחינוך" - על חינוך, "פרקי קניין ודעת", "האדם ביקר" - על רבו רבי ירוחם ממיר, "בין ששת לעשור" - הגות יהודית. אך חיבורו העיקרי והידוע הוא "עלי שור" שני חלקים, אשר מהווה מדריך בסיסי ויסודי לבן ישיבה.