יום חמישי ה' בטבת תשפ"ב 09/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

פרעות קישינב

פרעות קישינב שהיו התפרצות אנטישמית רצחנית וחייתית מאין כמותה, בחסות השלטונות ובעידוד גורמי המשטרה במקום, משמשות נקודת מפנה בדברי הימים של היהודים במזרח אירופה

חיים סיגל ט' בניסן תש"ע - 24/03/2010 06:00
סמל של העיר קישינב
פרעות קישינב אשר  כונו בשפת האידיש קישינעווער שחיטה ארעו בחודש ניסן בשנת תרס"ג במהלך חג הפסח. הפרעות היו בעיר קישינב אשר בחבל בסרביה שסופח לאמפריה הרוסית בסביבות שנת תקע"ב (כיום בירתה של  מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת תשנ"א).

הרקע לפרעות היה  מסע אנטישמיות אשר החל עוד בשנת תרנ"ד כאשר עלה לשלטון ברוסיה הצאר ניקולאי השני, שהכביד עוד יותר את ידו על היהודים. הוא נהג לומר, שליהודים אסור כל מה שלא מותר להם במפורש. בשנים האחרונות של המאה ה-19 כשנתעוררה מחדש התנועה המהפכנית ברוסיה, נמצאו בה גם צעירים יהודים שלא השלימו עם הדיכוי של הצארים העריצים. במגמה להסיח את דעת הקהל מרעיונות המהפכה ומהמצב הפוליטי והכלכלי, יזמו השלטונות שוב פוגרומים נגד היהודים. הם ביקשו להציג את המהפכה כעניין יהודי, הנעשה למורת רוחו של העם הרוסי. הפרעות מצאו את הציבור היהודי חשוף ולא מוגן. גילויים ספונטניים בודדים של עמידה על הנפש דוכאו בו במקום על-ידי השלטונות.

הפוגרום פרץ על רקע  של אנטישמיות שהופצה בעיר במשך שנים על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי. הפוגרום פרץ בעקבות עלילת דם אשר האשימה יהודים ברצח נער נוצרי למטרת אפיית מצות עבור חג הפסח הקרב. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפרעות נמשכו יומיים בימים ט' וי' ניסן, והשתתפו בהם פורעים מכל שכבות הציבור הרוסי. 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו.
ליתוגרפיה בעקבות הפוגרום ב-1903: באיור נראה "יהודי רוסי" הסוחב על גבו שק כבד הנושא את הכיתוב "דיכוי".[]

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות  מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם  ועינו אותם בכל מיני עינויים. כך למשל הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את מעשי האלימות.

הפוגרום שימש נקודת  מפנה, ובעקבותיו גדל זרם ההגירה לארצות הברית והעלייה לארץ ישראל. עד הפרעות ניסו יהודי ארצות הברית להתנער מיהודי רוסיה, שהיו ברובם שומרי מצוות ולא התאימו לתדמית ה"משתלבת" שניסו יהודי ארצות הברית לטפח, לאחר פרעות קישינב הבינו יהודי ארצות הברית כי עליהם לסייע לאחיהם יהודי רוסיה.

תועמלני התנועה הציונית  שעד אז היתה די בשוליים של העם היהודי, ניצלו היטב את הפרעות האיומות, ויש הרואים בהם נקודת מפנה בהתפתחות התנועה הציונית. בהקשר זה מוזכרות כמה תופעות: אחרי קישינב, הפכה הציונות לתנועה פוליטית, המבקשת לעזור ליהודים בכלל, ולקהילות היהודיות בפרט. התנועה הציונית החלה לגדול שוב אחרי מספר שנים של דריכה במקום ונסיגה, ומספר חבריה הגיע לשיא בקיץ תרס"ג - ערב הקונגרס הציוני הששי.

התנועה הציונית  זנחה את האידיאולוגיה המדינית, או את הדיפלומטיה ע"פ שיטתו של הרצל לטובת האידיאולוגיה המעשית ולשם כך הוקמו יחידות הגנה עצמית. הפוגרום בקישינב שימש נקודת מפנה בנושא ההתגוננות היהודית. הוא נתן דחיפה ממשית להנחת יסודות לארגון הגנה עצמית. בעקבות הטבח קמו צעירים יהודיים בעיירות ובערים ברחבי רוסיה, וקראו לגיבוש כח מגן. על רקע המבוכה שהשתררה, קמו מנהיגי מפלגות, עיתונאים וראשי קהילות, אשר העלו את הקריאה להגנה עצמית ככורח השעה. ציבור זה גיבש תודעה שנחשבה בעיניו כלגיטימית, שבהתנגדות לפורעים יש לראות גם קריאת תגר כנגד מדיניות השלטון שדיכאה והפלתה את היהדות הרוסית.