יום חמישי ה' בטבת תשפ"ב 09/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

בית החולים שערי צדק

בית החולים שערי צדק בירושלים הוקם בשנת תרס"ב. אחד ממאפייניו הבולטים, אשר מהווה עקרון יסוד בהתנהלותו - רפואה על פי ההלכה.

אבי לזר ח' בניסן תש"ע - 23/03/2010 06:01
בראשית המאה ה-20 היו בירושלים שלושה בתי חולים יהודיים - בית החולים מאיר רוטשילד, בית החולים משגב לדך ובית החולים ביקור חולים. הסיבה העיקרית שהביאה להקמתו של בית חולים נוסף היא העימותים על רקע עדתי בהנהלת בית החולים ביקור חולים, שגרמו לכך שיוצאי גרמניה והולנד [כולל הו"ד] מצאו את עצמם מחוץ להנהלת בית החולים. 

המבנה הישן של בית החולים כיום משמש את רשות השידור []

מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בשנת תרס"ב בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ומכאן שמו. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19. תושבי ירושלים נהגו לקרוא לו "בית חולים וואלאך". 

בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של דוקטור משה וואלאך, יהודי חרדי מגרמניה שנולד בשנת תרכ"ט, למד בישיבות והוסמך לרפואה. בשנת תרנ"ג, בגיל עשרים וארבע עלה לארץ ישראל בשליחותו של "וועד הפקידים" באמסטרדם, שסייע ליישוב היהודי בארץ ישראל. באותה התקופה היו בירושלים רק עשרה רופאים ודוקטור וואלאך היה חיזוק משמעותי בהיותו גם רופא וגם מוהל. 

דוקטור וואלאך הקדיש את כל חייו לבית החולים. רווק ובודד התגורר כל חייו בירושלים בבנין בית החולים ואף נטמן בבית עלמין קטן המצוי ממערב לבניין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית - זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים ילודים שננטשו על ידי הוריהם, וכמו דוקטור וואלאך היא לא נישאה מעולם. דוקטור וואלאך אמר פעם, כי אם הוא שומע חולה הצועק לו לבוא אליו באופן דחוף, סימן שמצבו עדיין טוב. אך אם החולה זועק לקדוש ברוך הוא סימן שהמצב באמת קשה... 

האשפוז הראשון בבית החולים היה מיד לאחר פתיחתו, המתאשפזת הייתה אשת השוחט מליטא שנפצעה. בדף האשפוז שלה נכתב ליד מספר האשפוז הספרה 2, כנראה מפני עינא בישא... במהלך שנות השבעים של המאה ה-20 הוברר כי המבנה בו שוכן בית החולים שתוכנן על פי אמות המידה של סוף המאה ה-19 איננו מתאים יותר לצרכי בית חולים מודרני, ובשנת תש"מ עבר בית החולים בשלמותו לקמפוס חדש בשכונת בית וגן בירושלים סמוך להר הרצל. בקביעת מזוזה לבית החולים החדש, כובד פוסק הדור, הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, אשר נחשב כרבו הבלתי מוכתר של בית החולים. 

בית החולים שערי צדק  []

בית החולים שוכן על ציר תנועה מרכזי - שדרות הרצל, ונועד לשרת את כל תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים ממוסד קטן ואזורי למרכז רפואי רב תחומי. ואכן, היום בית החולים משרת את כל תושבי ירושלים וסביבתה. המבנה הישן ננטש לחלוטין מתוך כוונה למכור את המבנה ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. מסיבות שונות לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים. למעשה, בית החולים לא מקבל סיוע תקציבי מהמדינה, ומתקיים בעיקר על בסיס תרומות של נדבנים מחוץ לארץ. 

המבנה הישן של בית החולים הוכרז כאתר המיועד לשימור והוא משמש כיום כמשכנה של הנהלת רשות השידור. המבנה החדש של בית החולים נבנה על גבי מגרש שגודלו כ-45,000 מטר רבוע, והוא כולל שורת בניינים המחוברים ביניהם במעברים קרקעיים ותת-קרקעיים. במשכנו החדש משמש בית החולים גם כבית ספר לאחיות ובית ספר, מטעם משרד החינוך, לילדים המאושפזים במחלקת הילדים. 

בבית החולים ישנן שלושים מחלקות מתמחות ובהן חמש מאות מיטות. במהלך השנה מתקבלים לאשפוז כ-50,000 מטופלים, והוא נחשב לבית החולים העמוס ביותר בישראל. לבית החולים מסונפים שבעים מכונים ומרפאות חוץ המטפלים בכ-150,000 מטופלים בכל שנה. בבית החולים עובדים למעלה מ-350 רופאים, 800 אחיות, 200 אנשי צוות פרא-רפואי, 500 אנשי צוות, אדמיניסטרציה ותחזוקה ומאות בנות שירות לאומי ומתנדבים. בחדר המיון [מחלקה לרפואה דחופה] מטופלים כ-60,000 מקרים כל שנה. חדר מיון זה התפרסם כאשר עסק בטיפול בנפגעי טרור שהכו את ירושלים באינתיפאדת אל-אקצה, אז עמד הצוות הכולל יהודים, חלקם תושבי יהודה והשומרון, וחלקם ערבים, תושבי מזרח ירושלים, תחת עומס פיזי ונפשי. באותה תקופה לא נדיר היה לראות בקומה אחת אנשי צוות יהודים מטפלים במחבלים שנפגעו על ידי כוחות הצבא, ובקומה אחרת אנשי צוות ערבים מטפלים בקורבנות של הפיגועים. השיא היה כאשר מנהל מחלקת המיון לשעבר, דוקטור דוד אפלבאום, אשר טיפל בערבים רבים במסירות, נרצח בפיגוע התאבדות בירושלים יחד עם בתו לילה אחד קודם חתונתה. 

מאפיין ייחודי של בית החולים נקבע עוד בעת היווסדו, אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זו. כך למשל, העבודות בשבת אשר אינם כרוכים בפיקוח נפש נעשים על ידי גויים, המטבח המוסדי נמצא תחת ההשגחה המהודרת של בד"צ העדה החרדית, מכונות השתייה והטלפונים הציבוריים הנמצאים בשטח בית החולים לא עובדים בשבת,  המעליות בשבת עובדות על תקן של "מעלית שבת". כמו כן האתיקה של בית החולים מונחית על ידי ההלכה. זו הסיבה שבית החולים לא מבצע המתות חסד או השתלת איברים בניגוד להלכה. כל זה, בצירוף לכך שאנשי צוות רבים בבית החולים הם דתיים, מקנה תחושה טובה לציבור שומר המצוות, מה שגורם לחולים דתיים וליולדות דתיות להעדיף את האשפוז בבית חולים זה. 

בית החולים מפעיל בתוכו את "מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה" ובו דנים בשילוב שבין רפואה והלכה. ייחדו של מכון זה הוא בישיבה בצוותא של רופאים וחוקרים מהשורה הראשונה יחד עם תלמידי חכמים מובהקים ופוסקים ידועי-שם, אשר מגיעים למסקנות ייעול, לתרופות ולהישגים רפואיים מתקדמים אשר עולים בקנה אחד עם דעת התורה.