יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי אהרן ראטה

רבי אהרן ראטה היה בעל יראת שמיים גדולה, צדיק וקדוש. הוא הקים חסידות שנהגה בהליכותיה כראשוני החסידים שבתקופת הבעל שם טוב.

אבי לזר ו' בניסן תש"ע - 21/03/2010 06:00
רבי יששכר דוב רוקח
רבי אהרן ראטה נולד באונגוואר שבהונגריה לאביו רבי שמואל יעקב בשנת תרנ"ד. הוא קיבל את תורת חסידותו מכמה מצדיקי הדור ובכללם רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא ורבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל". אולם רבו המובהק היה רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב אשר חיבב את תלמידו זה והיה מקרבו מאד. בתורת הנגלה היה תלמידו של רבי ישעיהו זילברשטיין מוויצן. 

לאחר נישואיו בבודפסט עבר לסאטמער ושם החל, בשנת תר"ץ לערך, לרכז סביבו קבוצה של חסידים צעירים שבמרכז תורתם ועניינם היא עבודת ה' במסירות נפש ובתפילה בהתלהבות גדולה. הייתה זו הנהגה בלתי רשמית, על אף הוראתו של רבו לכהן כאדמו"ר. הרבי מבלוז'וב אמר לו מפורשות: "אני מסמיך אותך להנהיג עדה. ואברכה מברכיך - אני נותן לך כוח לברך יהודים". 

בסוף שנת תרפ"ה, בהיותו בגיל שלושים ואחד שנים, עלה רבי אהרן לארץ ישראל והתיישב בירושלים. גם כאן ריכז סביבו עדה נכבדה של חסידים, כשהוא שומר על קשר קבוע עם חסידיו שבחוץ לארץ. לאחר כארבע שנים, בשנת תרפ"ט הוא חזר - לפי הוראות הרופאים - לחוץ לארץ והתיישב בעיר סאטמער. הוא ריכז סביבו את החסידים הותיקים ואליהם הצטרפו חסידים חדשים. המטרה הרשמית הייתה טיפול רפואי. למעשה, הוא רצה לבסס את הקהילה שבסאטמער אשר הלכה ונתפזרה, מתוך מגמה לחזור ולשוב לארץ ישראל לאחר חיזוקה של הקהילה בסאטמער. בפעם זו, הוא הקים בית מדרש רשמי והנהגתו הייתה גלויה לעין כל. קבוצת חסידיו נקראה בשם "שומרי אמונים". 

בסאטמער הוא סבל קשות מאש המחלוקת. הצלחתו של אדמו"ר שלא מבית אדמו"רים ושיטתו החדשה של התלהבות גדולה בעבודת ה' כראשוני החסידים עוררה עליו התנגדותם של חוגים שונים. באחד ממכתביו הוא קורא לחסידיו שלא להשיב למתנגדים - "כי המה רחוקים מהאמת ומהקדושה כי אפילו יהודי יפה, שאינו לגמרי בתוך היידשקייט רואה הכל להיפך". במכתב אחר הוא מתבטא בחריפות כנגד ה"חסידים הצבועים וגם לפעמים מנהיגיהם אשר הם מסטרא אחרא רח"ל". מתנגדיו לא בחלו מלפגוע באיש קדוש כמוהו ופעם אף פיזרו מסמרים במקווה בטרם נכנס לטבול. 

כתוצאה מהמחלוקת עזב רבי אהרן את העיר סאטמער ועבר לברגסאס שהייתה אז בשלטון צ'כסלובקיה. בברגסאס גברה השפעתו ועדת חסידיו גדלה. בעיר זו הקים ישיבה בשם "שומרי אמונים". בניגוד לסאטמער, תמך בו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש בעל ה"מנחת אלעזר" ומגדולי הפוסקים שבדור ואשר רוב חסידי החבל הסלובקי היו מעריציו. "שטיבלאך" של חסידיו הוקמו גם במקומות אחרים. 

בשנת תרצ"ט, בהיותו כבן ארבעים וחמש, חזר רבי אהרן לארץ ישראל וארגן מחדש את חסידיו, תוך כדי קיום קשר מתמיד עם חסידיו שבחוץ לארץ על ידי חליפת מכתבים. אגרות אלו קובצו ונדפסו. בארץ ישראל תיקן רבי אהרן תקנות מיוחדות לחסידיו בעיקר בענייני צניעות, הקים ישיבה אף היא בשם "שומרי אמונים", סייר בערי הארץ ובמושבותיה, במגמה להקים בתי מדרש מיוחדים בדרך החסידות שלו. 

רבי אהרן התנגד בתקיפות רבה לכל חידוש ולחם כנגד הציונות ורעיונותיה. עיקר שיטתו היא - תפילה בהתלהבות, ב"מסירות נפש". מרגש ביותר היה מראה התפילה בבית מדרשו שהוא קרוי בפי הכל בית מדרשו של רבי אהרל'ה. אחד ממעריציו הגדולים היה רבי אהרן כהן ראש ישיבת חברון. על אף הרקע הליטאי של רבי אהרן כהן הוא התחבר לדרך החסידית של רבי אהרן ראטה והחשיב את עצמו כחסיד שלו. בתפילתו בהיכל ישיבת חברון הוא היה מחקה בהתלהבותו את רבי אהרן ראטה. עד כדי כך שלאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה, באו חסידיו לישיבת חברון כדי להביט ברבי אהרן כהן ולהיזכר ברבם הנערץ.

בו' לחודש ניסן שנת תש"ו נפטר רבי אהרן לבית עולמו והוא בגיל חמישים ושתיים. קברו שוכן בהר הזיתים. את מקומו מילא בנו רבי אברהם חיים ראטה שליט"א - האדמו"ר משומרי אמונים מבני ברק ואשר לו בתי מדרש בבני ברק ובירושלים. אך מי שירש את החלק הארי של החסידים היה דווקא חתנו רבי אברהם יצחק הכהן קאהן בעל ה"דברי אמונה", שבני חבורתו הנקראים "תולדות אהרן" ונחשבים לקנאים של ירושלים. השמועה מספרת כי בימי השבעה על רבי אהרן ראטה הוא נגלה בחלום לחתנו ואמר לו כי הוא זה אשר ימשיך להנהיג את עדת חסידיו. 

תחת הנהגתו של רבי אברהם יצחק קאהן גדלה החסידות הן בשל הדרך שקרצה לרבים והן בשל היילודה הגבוהה בחסידות - הגדולה אף יחסית לנתונים הגבוהים של הילודה החרדית. לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק קאהן התפצלה החסידות בין שני בניו כאשר האחת מכנה את עצמה "תולדות אהרן" על שם הסב המייסד והשניה מכנה את עצמה "תולדות אברהם יצחק" על שם אביהם. 

ספריו של רבי אהרן זכו לתפוצה רבה. ספריו הידועים הם "טהרת הקודש" - על תיקון היסוד ותיקון המידות. בספר זה מרחיב רבי אהרן את היריעה בענייני קדושה, שמירת העינים, קדושת המחשבה, ועוד. חסידיו מקפידים בנושאים אלו בחומרה יתירה, דוגמא לכך ניתן לראות בסעודות השבת בהן יושבים הגברים בחדר אחד והנשים בחדר אחר. ספר נוסף אותו חיבר - "שומר אמונים" - על ענייני אמונה, גאולה, בטחון ושמחה.