יום חמישי ה' בטבת תשפ"ב 09/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי ישראל יעקב פישר

הרב ישראל יעקב פישר היה אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון. רבה של שכונת "זכרון משה" בירושלים וראש אב בית דין [ראב"ד] של העדה החרדית

דוד סופר כ"ה באדר תש"ע - 11/03/2010 06:01
הרב ישראל יעקב פישר נולד לאביו רבי אהרן בשנת תרפ"ה. זמן מועט קודם לידתו נרצח בירושלים הרב ישראל יעקב דהאן הי"ד ורבי אהרן פישר קרא לבנו על שמו של הקדוש. 

ישראל יעקב דהאן  

רבי אהרן זכה שילדיו יהיו גדולי תורה בזכות מעשה שהיה. בזמן מאורעות תרפ"ט, ביום שישי י"ז לחודש מנחם-אב, השתוללו הפורעים הערבים בכל הארץ, הרסו ורצחו באכזריות. בשעות הצהרים המאוחרות של אותו היום יצאו אלפי ערבים מוסתים ממסגד עומר, אחרי שהולעטו בנאומי שטנה מהמופתי, וצעדו מזוינים באלות ובסכינים. רובם התקדמו לעבר שכונות  "בית ישראל" ו"מאה שערים" בצווחות "אטבח אל-יהוד". בראש ההמון המוסת, צעד שייח' ערבי שנופף בחרבו הגדולה והלהיב את הפורעים לא לחוס על אנשים נשים וטף כי מלחמת קודש היא - "ג'יאהד". משהתקרבו הפורעים אל בנין בית החולים האיטלקי (כיום: משרד החינוך), יצאו מטחנת הקמח שבקצה הדרומי של שכונת מאה שערים שני צעירים חרדים וצעדו אל מול הפורעים. אחד מהם, שמתחת לכובעו בצבצו פאות מסולסלות, שלף אקדח וירה הישר לתוך פיו של ראש הפורעים שנפל במקום. בהלה אחזה בהמון המוסת שהחל לברוח לכיוון שער שכם, כאשר שני הצעירים מזנבים אחריהם, ומטילים רימון שהרג עוד שלושה פורעים. במהלך המנוסה הבהולה רמסו הפורעים זה את זה ובכך הוסיפו עוד ועוד הרוגים ופצועים למנינם. אותו צעיר מזוקן שירה, היה רבי אהרן פישר. אחד מגדולי הדור ההוא בירכו כי בעבור מעשה זה של הצלת נפשות של רבים הוא יזכה לבנים תלמידי חכמים.  

בילדותו למד רבי ישראל יעקב פישר בתלמוד תורה "עץ חיים", וכבר אז הלך שמו לפניו כמתמיד גדול בתורה. סיפור ידוע מפי השרת בתלמוד תורה, כי בשעת לילה מאוחרת הוא שמע קול חרישי, אחר חיפוש קל הוא ראה את הנער ישראל יעקב יושב בחצר התלמוד תורה לאור הירח והוגה בתורה... התמדה גדולה זו נמשכה כל ימי חייו עד שהיה בקיא עצום במכמני התורה. ביכולתו של רבי ישראל יעקב הייתה האפשרות לומר על כל רמב"ם ורמב"ם היכן נמצא והאם יש בכלל כזה רמב"ם...  

מדי יום ביומו היו עשרות אנשים מתדפקים על דלתו לשמוע דבר ה' זו הלכה. עם השנים הצטרף רבי ישראל יעקב לשמש כדיין מטעם בית דין צדק של העדה החרדית בירושלים, ולאחר מיכן התקדם לתפקיד הבכיר כ"ראש אב בית דין [ראב"ד] של העדה החרדית. אמנם מבחינה השקפתית הוא לא השתייך מטבעו כל כך אל דרכם הקנאית, אך משהצטרף לשמש כדיין בבית הדין קיבל על עצמו את מנהגי ה'עדה החרדית'. מספרים, שפעם שאל אותו שכיר, כי בעל הבית שלו אוסר עליו להצביע בבחירות וכעת אינו יודע מה עליו לעשות. האם לא להצביע או להצביע ולא לגלות זאת. חכך רבי ישראל יעקב קמעה וענה לו: בשאלה זו אינני רשאי לענות לך, שכן לי על עצמי קשה לי זאת ואם כן אני נוגע בדבר...  

רבי ישראל יעקב היה עונה במהירות ובקצרה תוך כדי שילוב של חוש הומור. הוא התפרסם ב "כח דהיתרא" הכביר שלו. הוא טען כי מצות המכונה, שחלק ניכר מגדולי ישראל בדורות עברו נלחמו נגדם ואף טענו כי הן בגדר חמץ גמור, מהודרות פי אלף מונים ממצות היד ואף לקח זאת בתור ג' מצות של ליל הסדר. כמו כן הוא התיר פתיחת בקבוקים בפעם הראשונה בשבת ובקידושים הרבים בבית הכנסת הוא פתח את הבקבוקים. לימים הוא חדל מעשות זאת כיוון שלדבריו הוא לא ה"גוי של שבת" בשכונת זכרון משה.  

אחד ההיתרים המפורסמים שלו הוא לגבי מעוברות ומניקות הפטורות מלצום בתשעה באב בתנאים מסויימים. פעם אמר בבדיחותא כי כל הנשים היהודיות פטורות מלצום שכן או שהן מעוברות ומניקות ואם לא כך ולא כך מסתבר שהן חולות ואף חולה פטור מלצום...  

רבי ישראל יעקב התפרסם אף בזכות סגולותיו הרפואיות למחלות רבות. אחת הידועות שבהן היא לאשה מעוברת שולדה התהפך, שתלך למימי ה"סטף" ובעלה יזה עליה מים מן המעיין מספר פעמים.  

רבי ישראל יעקב ראה את עצמו מחוייב למחוסרי קורת הגג הרבים שהסתובבו בבית הכנסת בזכרון משה. מדי לילה היו אותם עניים מרודים רבים, מוצאים להם את בית הכנסת כבית מלון ואת ספסליו כמיטות. דבר זה חרה לגבאי בית הכנסת והם ניתקו את ההסקה בשעות הלילה. כששמע על כך רבי ישראל יעקב הוא מיחה בידם שכן אם הם לא יהיו כאן הם יהיו ברחוב ושם הם עלולים למצוא את מותם בקור הירושלמי.  

רבי ישראל יעקב נפטר בגיל שבעים ושמונה בכ"ה לחודש אדר שנת תשס"ג. מקרוביו מעידים כי הוא היה בדעה צלולה עד יומו האחרון. כל ימיו שאף רבי ישראל יעקב להשיב את נשמתו לבוראו בביתו ולא בבית חולים, שכן על פי הקבלה יש עניין גדול לשבת שבעה על הנפטר במקום בו הוא נפטר, ואכן נתקיים בו הפסוק "רצון יראיו יעשה".  

בהלוויתו שיצאה מבית כנסת הגדול שבשכונת זכרון משה בירושלים לעבר בנייני העדה החרדית ומשם להר המנוחות צעדו רבבות בני אדם אבלים ובוכיים. תחת ממטרות עזים נשאו ההספדים הארוכים לאחד מעמודי ההלכה המובהקים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים.  

רבי ישראל יעקב הניח אחריו ברכה את ספריו "אבן ישראל" תשעה כרכים, שם מלוקטים מאות מתשובותיו בכל מקצועות ההלכה.