הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך נולד בשנת תר"ע, לאביו הגאון רבי חיים לייב אויערבך, ראש ישיבת שער השמים,  מחשובי רבני ומקובלי ירושלים של מעלה. כבר בשנות ילדותו המוקדמות ניכרו בו כישרונות מדהימים, זיכרון נדיר והבנה מיוחדת. רבי שלמה זלמן, על אף כשרונו המדהים, שקד על תלמודו בהתמדה מופלאה וכבר בשנות נעוריו התפרסם בירושלים כעילוי עצום. מצעירותו השקיע רבי שלמה זלמן את כל כוחותיו בלימוד הוראה ופסיקה ובשנת תרצ"ה, בהיותו בן עשרים וחמש בלבד, הוציא לאור את ספרו "מאורי האש" על עניני חשמל בשבת. בהמשך עסק גם בהלכות התלויות בארץ ולקראת שנת השמיטה - שנת ה'תש"ה פירסם את ספרו "מעדני ארץ" על הלכות שביעית.

בשנת תש"ט, כשנפטר ראש ישיבת קול תורה הגאון רבי יחיאל מיכל שלזינגר זצ"ל, נקרא הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך לבוא ולכהן כראש הישיבה. תלמידים רבים העמיד רבי שלמה זלמן בישיבה המפוארת, רבים מביניהם חיים עמנו כיום ובפיהם סיפורים נפלאים על רבם שהיה ואיננו. ישנם סיפורים מדהימים על גאונותו, על שקידתו בתורה, על למדנותו ועל מידותיו המופלאות, סבלנותו, שמחת החיים שפיעמה בו תמיד, ענוותנותו וחביבותו לכל אחד מישראל.

[]

שמו של רבי שלמה זלמן הלך והתפרסם עם השנים כפוסק אדיר, ומכל קצוות הארץ עלו ובאו לשאול אותו בהלכה ולקבל ממנו עצה ותושיה. גאונותו של רבי שלמה זלמן לא חיפתה על חביבותו המיוחדת לכל אדם ולכל יהודי באשר הוא. כל אדם יכל לדפוק על דלתו או להתקשר אליו, וכולם קבלו תשובות ברורות גם על השאלות הפשוטות ביותר.

מפורסמת ומיוחדת היתה ענוותנותו של רבי שלמה זלמן אויערבך. כואב היה, במוחש, על תארים שהוצמדו לשמו בפרסומים ובמאמרים. ידוע ומפורסם היה מקרה בו שלח בידי אחיינו בן-אחותו, הרב אברהם יוסף לייזרזון מראשי החינוך העצמאי, מכתב ברכה לועידה השנתית של אגודת ישראל שהתקיימה באמריקה. כשחזר האחיין מאותה ועידה ונכנס לביתו של דודו, רבי שלמה זלמן, הציג בפניו הרב כתבת סקירה על הועידה שהתפרסמה בעיתון המודיע ובה נכתבו מילים אלו: "...ברכת פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך הוקראה על ידי הרב א.י. לייזרזון..."

הרב התפלא על הנכתב ושאל את אחיינו על כך. הרב ליזרזון נאלם דום לרגע, אך הודה שאלו היו המילים שאמר. רבי שלמה זלמן האדים ושאל בכאב בולט: "מה הריעותי לך, שאתה עומד ומבזה אותי בפני אלפי יהודים?!" הסביר הרב ליזרזון לרבי שלמה זלמן שכך מקובל בציבור. רבי שלמה זלמן הסכים, אך אמר שלא ציפה שכך יעשה לו על ידי אחד מבני המשפחה. "כיוון שכך", המשיך ואמר, "יותר לא תקבל ממני מכתב לועידה!" וכך הווה. בתוך אותה שנה עלה הגאון רבי שלמה זלמן, גדול הדור, למרומים. ולשנה האחרת, במקום לברך בשמו את באי הועידה, סיפר הרב לייזרזון את סיפורו ועין לא נשארה יבשה.

רבי שלמה זלמן נהג בחביבות מיוחדת כלפי כל אדם, מכל ציבור שהוא. אך כאשר נגע הענין לדברים עקרוניים, לא נמנע מלתקוף ולהוכיח את הטועים. 

לומדים בבית המדרש

אכן, מגדולי הפוסקים שבדור הקודם, היה הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. אך על מצבתו הרשה הרב לכתוב רק את המילים הקטנות, אך הממצות את שאיפתו ומשוש חייו: "העמיד תלמידים בישיבת קול תורה והרביץ מעודו תורה לרבים".