יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ישיבת חברון - כנסת ישראל

ביום ט"ז בניסן נפטר הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל, מחבר הספרים 'שם דרך'

ב. וולף ט"ז בניסן תשס"ט - 10/04/2009 05:00

'ישיבת חברון' היא אחת הישיבות הגדולות והמפורסמות ביותר בעולם הישיבות בכלל ובארץ ישראל בפרט. גלגולים רבים עברה הישיבה מאז הקמתה ועד היום הזה.

הגרעין הראשון היה 'הכולל הקובנאי' שהקים רבי ישראל סלנטר, אבי תנועת המוסר, בשנת תרל"ז בעיר סלבודקה שבליטא. כאן היתה הזריעה הראשונית, הטמנת הגרעין באדמה.

מכולל זה יצאו גדולי ישראל שהלכו והפיצו את תורת המוסר, הקימו ישיבות ופיתחו את עולם התורה. ביניהם היה 'האלטער מסלבודקה' רבי נתן צבי פינקל מקים ומשגיח ישיבת 'כנסת ישראל – סלבודקה'.

הסבא מסלבודקא בעת לימודו צלם

ישיבתו של רבי נתן צבי הוקמה בשנת תרמ"ג סמוך לפטירתו של מקים 'כולל קובנה' רבי ישראל סלנטר ונקראה על שמו – ישיבת 'כנסת ישראל - סלבודקה'.

ישיבת 'כנסת ישראל' הלכה וגדלה, הלכה והתפתחה. רבי נתן צבי 'הסבא' העמיד בראש הישיבה את רבי משה מרדכי אפשטיין ואף הביא לישיבה את גדולי הרבנים ואנשי המוסר כדי שיעניקו מתורתם לתלמידי הישיבה ויתרמו לעלייתם בלימוד התורה והמוסר.

מכל העולם היהודי עלו ובאו תלמידים לישיבת 'כנסת ישראל – סלבודקה'. היו תלמידים מרוסיה, מליטא, מפולניה, מגרמניה ואפילו מארץ ישראל ומאמריקה. אותם תלמידים אף התפזרו בעתיד בכל העולם ונשאו במשרות תורניות חשובות, כיהנו כרבני קהילות וראשי ישיבות בכל תפוצות ישראל.
ה'סבא מסלבודקה' רבי נתן צבי פינקל, עודד ותמך בפתיחת ישיבות נוספות ואף שלח מתלמידיו הבחירים לחיזוק ישיבות קיימות.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד יצאה ישיבת 'כנסת ישראל – סלבודקה' לגלות יחד עם כל יהודי האזור, אך הנדודים שעברו עליה לא מנעו מתלמידיה להמשיך ללמוד ולהתחזק בתורה ובמוסר.

בתחילה מצאה הישיבה מנוח בעיר מינסק אך כשהחזית התקרבה לאזור עברה לעיר קרמנצ'וג בה ישבה כארבע שנים.

בשנת תר"פ התירו השלטונות לישיבה לחזור למקומה בסלבודקה ושם היתה עד לשנת תרפ"ד. באותה השנה יצאה פקודה מטעם השלטונות לבטל את הפטור שהיה לכל בחורי הישיבות ולגייסם לצבא. היה זה בהשפעת המשכילים שלחצו להכניס לישיבות לימודים כלליים. המשגיח, ה'סבא מסלבודקה' לא הסכים לתנאי ובעקבות כך נגזרה גזרת הגיוס. כדי להציל את התלמידים מגיוס, החליטה הנהלת הישיבה להעתיק את מקומה של הישיבה ולהעבירה לארץ ישראל.

רבי יחזקאל סרנא, חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין, נשלח על ידי הסבא לתור אחר מקום מתאים והפור נפל על חברון עיר האבות ומכאן שמה המפורסם – 'ישיבת חברון'. בשלהי חודש אלול תרפ"ד הגיעו ארצה תלמידי הישיבה שהיו חייבים בגיוס מידי ולאחריהם, בקבוצות קטנות, המשיכו ועלו תלמידים נוספים. לעולים הצטרפו בחורים מישיבות נוספות וממקומות שונים וכך גדלה ישיבת 'כנסת ישראל – חברון'.

כשחזרה בה ממשלת ליטא מגזרת הגיוס העמיד רבי משה מרדכי את רבי יצחק אייזיק שר בראשות הישיבה בסלבודקה וממרחקים ניהל את שתי הישיבות גם יחד, וכך צמחו ופרחו שני סניפי ישיבת 'כנסת ישראל' במקביל, כשבראשות הישיבה בארץ מכהן רבי משה מרדכי אפשטיין ולצידו רבי לייב חסמן כמשגיח רוחני.

בקיץ תרפ"ה עלה ה'אלטער' מסלבודקה ארצה ושב והשפיע מתורתו על תלמידיו בישיבת 'כנסת ישראל – חברון' עד לפטירתו בליל כ"ט בשבט תרפ"ז.

שנתיים ישבה הישיבה בעיר האבות עד לאותה שבת נוראה בי"ח באב שנת תרפ"ט בה ארעו הפרעות בעיר חברון ונרצחו בדם קר חמישים ותשעה יהודים מבני הקהילה המקומית ומתלמידי הישיבה.

בעקבות אותו חורבן ואחריו עברה הישיבה לירושלים ומצאה את מקומה בשכונת גאולה בבית מדרש 'אחוה' ובבתים ספורים סביבו.
בשנת תרצ"ד ביום י' בכסלו התבקש רבי משה מרדכי לישיבה של מעלה ואת מקומו ירש רבי יחזקאל סרנא ולצידו רבי אהרן כהן ורבי אברהם משה חברוני, גם הם חתניו של רבי משה מרדכי אפשטיין.

בשנת תרצ"ט עברה הישיבה למקומה החדש בבנין ישיבת חברון בשכונת גאולה בפינת הרחובות חגי והישיבה שם עומדת פאר עד היום ישיבת 'חברון – כנסת ישראל – גאולה'.

בשנת תרצ"ו התבקש רבי ליב חסמן, משגיח הישיבה, לישיבה של מעלה ואת מקומו מילא רבי מאיר הלוי חדש.

בכל תהפוכות התקופה, בזמנים קשים מבחינה כלכלית, מדינית ובטחונית המשיך לימוד התורה בישיבה לשגשג והתלמידים המשיכו לעלות ולהתעלות בתורה ובמוסר על אף שלא היה מה לאכול ובחוץ ניתכו קרבות על הגוף ועל הנפש.

בשנת תשכ"א התמנה לראש הישיבה רבי שמחה זיסל ברוידא חתנו של הרב משה פינקל (בנו של הסבא מסלבודקה וחתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין) שהיה מבחירי התלמידים עוד מתקופת היות הישיבה בעיר חברון וכיהן בה פאר עד ליום פטירתו בט"ז ניסן תש"ס.

בשנת תשכ"ב לאחר שנוכחה הנהלת הישיבה שהמבנה בשכונת גאולה הולך ונהיה צר מלהכיל את כל המתדפקים על דלתות הישיבה ומבקשים ללמוד בה הוחלט ללכת ולחפש מקום חדש להגדיל בו את הישיבה.

יצאו וחפשו מקום בו תוכל הישיבה להרחיב את גבולה ונמצא שטח גדול בשכונת גבעת מרדכי הקרובה לשכונת בית וגן.

ביום שלישי ג' בסיון נורתה אבן הפינה לקרית ישיבת חברון 'כנסת ישראל' בגבעת מרדכי.

שנים ארוכות עברו מאז אותה הנחת אבן הפינה עד שסוף סוף הועברה הישיבה. דברים רבים התרחשו באותה התקופה, עיכובים רבים בבניה ואף בעיות שונות שעכבו את ההתקדמות.

בשנת תשכ"ט נפטר ראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא לבית עולמו ואחריו בשנת תשל"ה ראש הישיבה השני, רבי אברהם משה חברוני, נפטר גם הוא לבית עולמו.

שוקי לרר
מראה היכל הישיבה כיום צלם

ואכן, בשמחה ובהרחבת הדעת עברה הישיבה ממקומה הצר בגאולה למרחב שבגבעת מרדכי. היה זה בכ"ז בתשרי שנת תשל"ו כשבטקס מרשים עברה הישיבה ממשכנה הישן והצפוף לבנין החדש והמפואר.

במקומה החדש הלכה ישיבת חברון 'כנסת ישראל' ופרחה. התרבו בה התלמידים וגדולי תורה יצאו מבין כתליה ופנו לכהן במקומות רבים ולהעביר את מסורת הדורות לדורות הבאים.

גדולי תורה רבים בני זמנינו זכו וינקו את תורתם מישיבת חברון 'כנסת ישראל' שהינה מהגדולות והמפוארות בדורנו.