ברחובותיה של שכונת כנסת החדשה שבעיר הקודש ירושלים הילך לו יהודי מבוגר נמוך קומה בעל זקן עבות ופנים חרושות קמטים, שפמו של היהודי הצהיב מרוב עישון ואת ראשו עיטר כובע ירושלמי רחב שוליים, היה זה אחת מדמויות ההוד בהן התפארה ירושלים – הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל. ממהר היה רבי גרשון אל סדר לימודו בבית המדרש שבבתי ברוידא, בהגיעו אל גרם המדרגות שלפני בית כנסת החליק רבי גרשון בחפזונו ונפל במדרגות, יהודים טובים שהיו בסביבתו של רבי גרשון מיהרו להעמידו על רגליו והובילו אותו אל תוך בית הכנסת, שם הושיבוהו על ספסל עץ ישן עד שתשוב דעתו. רבי גרשון ישב על מקומו חיוור ומבוהל מעוצמת האירוע, והסובבים אותו, בראותם את מצבו, מיהרו לשאול אותו שמא מעוניין הוא בכוס קפה חזק או תה חם על מנת להשיב את נפשו, רבי גרשון החיוור פתח את פיו בניסיון לומר משהו ואחר מספר רגעים של מאמץ שמעו הסובבים אותו מבקש 'גמרא שבת', גם בשעה קשה זו כל חפצו של גרשון היה רק ללמוד וללמוד ולהוסיף וללמוד.

אכן, כזה היה רבי גרשון, מגדולי תלמידי החכמים שבירושלים סמל של התמדה ושקיעות בלימוד התורה עד כדי כלות הכוחות. אצל רבי גרשון הייתה אהבת התורה בוערת כאש בעצמותיו ואם חלפו מספר דקות בהם נאלץ להפסיק מלימודו היה רבי גרשון חש עצמו כאותם דגים שיצאו מהמים ואיבדו את מקור חייהם בעצתו של השועל במשלו של התנא הקדוש רבי עקיבא.

רבי אברהם מתתיהו פרידמן

רבי גרשון נולד בעיר יאסי שברומניה לאביו רבי חיים יצחק לפידות זצ"ל מחסידיו הנאמנים של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפינשט זצ"ל. בהיותו כבן ג' שנים עלה רבי גרשון יחד עם משפחתו לארץ ישראל ועל כן לא זכה להסתופף בצילו של רבי אברהם מתתיהו, ברם בארץ ישראל היה רבי גרשון מקורב לאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמן מלעלוב זצ"ל, וככלל, היה רבי גרשון מקורב ביותר לחסידות. רבים היו מתקבצים מדי שבת לאחר תפילת שחרית על מנת לשמוע את סיפורי החסידים שהיה רבי גרשון מספר בטוב טעם ודעת.

כבר בהיות רבי גרשון צעיר לימים מסרו אביו רבי חיים יצחק לידיו האמונות של רבי בצלאל ברנשטיין זצ"ל על מנת שילמד את בנו הקט תורה. רבי בצלאל חיבב ביותר את העלם הצעיר ואירחו בביתו, על שולחנו סעד ומפתו שבע ולמד ממנו מהי תורה ומהי אהבת תורה. אשתו של רבי בצלאל שבביתה גדל רבי גרשון גידלה אותו כבן והייתה מסדרת בעבורו את המיטה במצעים נקיים ומגוהצים למען יישן היטב ויוכל להשקיע את מירב כוחותיו בלימוד התורה. עד מהרה גילתה האישה הצדקת כי מיטתו של רבי גרשון נותרה מסודרת כפי שהיא סידרה אותה ועל המצעים אין ולו קמט אחד. הבינה האישה מיד כי רבי גרשון כלל לא הלך לישון במיטתו ונשאר ללמוד בהתמדה עד שעת לילה מאוחרת עת נרדם הוא על הגמרא. הנהגה זו של רבי גרשון המשיכה אף כשבגר והיה לאיש, נוהג היה הוא בקביעות לילך לישון בשעה עשר בערב ובשעה אחת בלילה היה מתעורר במהירות ואץ רץ אל מקומו הקבוע בבית הכנסת 'בית יעקב' מעל השטיבלאך של 'בית ישראל', שם היה יושב סמוך לסטנדר עץ ישן ורעוע עליו מונחת גמרא גדולה, עמל בתורה עד אור הבוקר. 

סיפרה בתו של רבי גרשון כי זוכרת היא כיצד באחד הפעמים היה אביה כה שקוע בלימודו עד ששכח לחזור לביתו, במשך כמה ימים למד רבי גרשון בהתמדה מרובה ולכשנתעייף נרדם הוא למספר דקות על הגמרא ואחר היה מתנער משנתו ושב ללימודו. אשתו אשת חיל מרת דבורה ע"ה הייתה צריכה לבוא אליו אל בית תלמודו ולהזכיר לו כי חי הוא בעולם הזה בו יש לו בית ומשפחה ועליו לשוב לביתו. 

המהרי"ל דיסקין

אהבת תורה של רבי גרשון לא הייתה דבר של מה בכך וחלק נכבד ממנה נבע מברכתו של גדול בישראל הלא הוא הגאון רבי משה יהושע לייב דיסקין זצ"ל – הרב מבריסק. בעת שהיה רבי גרשון ילד צעיר נשלח הוא על ידי הוריו לקחת משלוח מנות למהרי"ל דיסקין, גרשון הקטן ביצע את שליחותו ומשהגיע לביתו של המהרי"ל הביט הילד הקטן בענק הענקים ובעיניו הקטנות מבט מלא הערצה וכבוד אל הדמות שמולו. המהרי"ל ראה את מבטו של הילד ופנה אליו בשאלה, אמור נא ילד קט, במה אברכך? גרשון הקטן לא היסס וענה למהרי"ל במהירות, ברכני נא שאדע ללמוד. אורו עיניו של המהרי"ל ומיהר הוא לברך את רבי גרשון ואמר לו 'תלמד, ותוכל ללמוד'. ואכן נתקיימה ברכתו של המהרי"ל ורבי גרשון הפך לסמל ההתמדה ואהבת התורה. 

על אהבתו לתורה מסופר שהיה מרבה לשוחח בדברי תורה עם הגאון הראי"ה קוק זצ"ל, הקפיד עליו הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל שחלק על דעותיו של הראי"ה וראה בהם פסול ואף ביטא קפידה זו בפני רבי גרשון, אך רבי גרשון לא פסק ממנהגו תוך שהוא מתנצל כי הראי"ה מתרץ היטב את קושיותיו ועל כך אין הוא יכול לוותר.

לאחר פטירתו של רב שכונת בית ישראל בירושלים - הגאון רבי שמשון אהרון פולונסקי זצ"ל הידוע בכינויו הרב מטעפליק, התמנה רבי גרשון כרבה של השכונה והוא אף מילא את מקומו של הרב מטעפליק בבית הדין של 'אגודת ישראל'. 

מספר פעמים בימי חייו נסע רבי גרשון אל מעבר לים - לארצות הברית על מנת לגייס כספים עבור ישיבת 'תורת חיים' שבירושלים. נסיעתו ניכרה גם בפחי הנפט של בית הכנסת. בעת ששהה רבי גרשון מעבר לים ירדה צריכת הנפט בבית הכנסת במידה משמעותית, פשוט לא היה אחר מלבדו שהיה ער כל הלילה שקוע בלימוד התורה לאורה של מנורת נפט עשנה.

מסופר שבאחת מנסיעותיו לארצות הברית התארח רבי גרשון בפילדלפיה בביתו של רבי משה ליפשיץ –מחשובי חסידי קרלין. רבי משה התפאר אז בפני רבה הראשי של ארצות הברית הגאון רבי אליעזר סילבר כי הוא מארח יהודי מירושלים הבקי בכל התורה כולה, רבי אליעזר לגלג בתחילה לאותה אמירה באומרו כי מכיר הוא את כל אותם אלו שאומרים עליהם דברים כגון דא. ברם משנפגש רבי אליעזר ברבי גרשון נפעם הוא מרוב בקיאותו ומיהר להזמין את רבי גרשון לסעוד אצלו בשבת קודש, אבל למול הצעתו של רבי אליעזר ניצב רבי משה ליפשיץ שהתנגד להצעה והתעקש כי רבי גרשון יסעד אצלו בשבת, ועל מנת לשכנע את רבי גרשון לנהוג כך הציע לו רבי משה סך של דולרים תרומה בעבור שליחותו. רבי אליעזר לא אמר נואש והכפיל את הסכום אותו הציע רבי משה, וכך התווכחו השנים עד שהייתה ידו של רבי אליעזר על העליונה ורבי גרשון סעד את השבת בביתו. בעת שהתארח רבי גרשון בביתו של רבי אליעזר סילבר לא פסקו השנים מלשוחח בדברי תורה עד שעמד רבי אליעזר סילבר ואמר לרבי גרשון, לך אתה ותלמד בבית הכנסת ואני אדאג לאיסוף הכספים למען לימוד התורה בירושלים. חבל שאדם בעל שיעור קומה כמוך יעסוק בגיוס כספים במקום לעסוק בתורה, ואכן כך היה, באותה הפעם ישב רבי גרשון בבית הכנסת שקוד על לימודו ואילו רבי אליעזר סילבר דאג לגייס את הכספים עבורם רבי גרשון נשלח.

בעת זקנותו של רבי גרשון נפטרה על פניו אשתו הצדקת מרת דבורה ז"ל, ישב רבי גרשון שבעה בביתו ולא יכול היה להתנתק מהגמרא. בעת השבעה הגיעו לנחמו הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל יחד עם חתנו הגאון רבי חיים שמואלביץ' זצ"ל, כשנכנסו השנים היה רבי גרשון שקוע בלימודו אך משראה אותם נכנסים מיהר והטמין את הגמרא לפי שאבל אסור הוא בלימוד, ברם שני ענקי הרוח הבחינו בספר המוסתר וקיצרו את ביקורם על מנת לאפשר לרבי גרשון לשוב ללימודו כשם שנפסק בתלמוד ירושלמי שכל הלהוט אחר לימוד התורה מותר הוא ללמוד גם בימי אבלו. להיטותו של רבי גרשון ניכרה לעין כל במוצאי צום ט' באב עת היה ממהר מיד עם צאת הצום אל בית המדרש ואל הסטנדר האהוב על מנת ללמוד תורה לאחר יום שלם בו נאסר עליו לעסוק בה. באחד הפעמים התבטא רבי גרשון ואמר כי לאחר פטירתו בעת שיעמוד לפני בית דין של מעלה והם ישקלו וידונו בעניינו, יבקש הוא מבית הדין שיתנו בידו גמרא למען יוכל ללמוד עד שיסיימו לפסוק את דינו.

שקדנותו וגדלותו של רבי גרשון בתורה לא גרעה ממצוות גמילות חסדים בה עסק רבי גרשון בכל גופו וכוחותיו. מסופר כי לעת זקנתו לאחר שכבר נפטרה אשתו, הגיע אל ביתו של רבי גרשון בחור שמדין ודברים עימו הבין רבי גרשון כי הוא מאורס וחתונתו עומדת להידחות מפני שהזוג לא מוצא דירה לגור בה, ללא היסוס ציווה רבי גרשון על הבחור שלא יהין לדחות את החתונה ויבוא עם זוגתו לגור בביתו. אני – אמר רבי גרשון – יכול בינתיים להתגורר אצל ביתי. הבחור ניסה להניא את רבי גרשון מרעיון זה אך הוא כבר אחז בידו של הבחור והוליכו בין חדרי הבית בהסבירו היכן מונח כל דבר ודבר על מנת שיוכל לדור בבית בשלווה ובנחת. במשך חצי שנה התגוררו אותם בני זוג בביתו של רבי גרשון עד שעברו ממנו ובאותו הזמן התגורר רבי גרשון בבית ביתו או יותר מדויק במקומו הקבוע בבית המדרש על יד הסטנדר הישן הנושא גמרא גדולה.

באחד הפעמים התבטא רבי גרשון ואמר כי בגן עדן כל מבוקשו הוא 'סטנדר חזק, ש"ס וילנא, קפה שחור וסיגריות'. ביום י"ז באדר ה'תשט"ז התבקש רבי גרשון לישיבה של מעלה, ובהלווייתו, לפני אלפי בני אדם שבאו לחלוק לו כבוד אחרון הספידו גבאי הצדקה רבי יוסף רובין ואמר 'מזמינים אנו בשם הנפטר הגדול סטנדר וגמרא בגן עדן'.