מאמר
סיגעט, עיר של תורה וחסידות
סיגעט – עיר של תורה וחסידות, יום כ"ז ניסן הוא יום פטירתו של הרב יהודה כהנא רבה של סיגעט ומחבר הספר "קונטרס הספיקות".
ב. וולף כ"ז בניסן תשס"ט - 21/04/2009 05:00
על חוף נהר הטיסה, בחבל מרמרוש שבהונגריה נמצאת העיר סיגעט. עיר גדולה היא סיגעט, בת למעלה מעשרים אלף תושבים. עד לאחר מלחמת העולם השניה שימשה סיגעט כבירת מחוז מרמרוש.
עיר ואם בישראל היתה סיגעט במשך כמאתיים שנה, ובין הרבנים הראשונים שכיהנו בה היה הרב יהודה כהנא, מחבר "קונטרס הספיקות" על שולחן ערוך חושן משפט. ספרו של רבי יהודה כהנא הינו ספר עזר לספרו של אחיו, הגאון הגדול רבי אריה לייב הכהן מחבר ה"קצות החושן" - שניהם אבני יסוד במדף הספרים התורני, ומצוים תדיר על שולחנם של תלמידי החכמים.
משפחת כהנא, צאצאיו של רבי יהודה כהנא, הלכו והתרבו ומספרם הגיע ללמעלה ממאתים נפשות. בעקבות ייחוסם החשוב קבלו בני המשפחה מעמד גבוה בין בעלי הבתים בעיר. מלבד זאת היו מביניהם שהתעשרו, וכך הם תפסו מקום של כבוד שכן – "בעל המאה" הוא, פעמים רבות, גם "בעל הדעה". דעתם נשמעה בכל עניין ציבורי שעמד לדיון. אחד המפורסמים בקרב צאצאי בעל "קונטרס הספקות" היה ר' קלמן כהנא, גביר גדול שבבעלותו היו כמאה וחמישים בתים בעיר, וכן אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות ויערות בכל חבל מרמרוש. מאידך היו במשפחה זו תלמידי חכמים, שמקום של כבוד היה להם באילן המשפחתי, ביניהם רבי יהודה מודערן, תלמידו של הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שעמד בראשות ישיבה בסיגעט.
רבי יהודה לא הסכים לקבל כהונת רבנות, אך שמו הלך לפניו בכל רחבי הונגריה ואף הוציא לאור שני ספרים: "זכרון שמואל" ו"פרי עץ".
משפחת כהנא הביאה לכהן פאר בעירם ולחנך את צעירי הדור את רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, בנו של הגאון רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" מאויהעל. אך המוני העם בקהילה, שהיו ברובם חסידי קוסוב, התנגדו למינוי ובעיר התפתחה מחלוקת גדולה.
חבל מרמרוש היה מרכזם של חסידויות רבות. אדמו"רים רבים קבעו את מקומם בחבל ארץ זה, ועל כן טבעי הדבר שנוצרו חיכוכים ומתחים סביב ענין הרבנות בערים הגדולות.
טענתם של חסידי קוסוב היתה שרבי אלעזר ניסן נוהג מנהג אדמו"רות, ומינויו עלול למשוך לאזור את חסידיו וכך ידחקו רגליהם של חסידי הרבי מקוסוב.
בעקבות המחלוקת, עזב רבי אליעזר ניסן טייטלבוים את סיגעט ועבר לכהן בדרוהוביטש שבגליציא. כעבור שמונה עשרה שנה, כששוב התעורר הצורך למנות רב חדש, ביקשו משפחת כהנא להעלות את בן משפחתם, רבי יהודה מודערן, על כס הרבנות - אך הוא סרב. בניגוד לרצונם, הובא בנו של רבי אליעזר ניסן, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שגדל והתחנך אצל סבו הגדול, בעל ה"ישמח משה", לכהן בסיגעט.
עם עלות שולשלת טייטלבוים לכהן פאר ברבנות סיגעט, ירדה עוצמתה של משפחת כהנא.
בתחילה הקימו המתנגדים למינויו של רבי יקותיאל יהודה זלמן לייב טייטלבוים, קהילה קטנה ונפרדת, אך במשך השנים ירדה קהילה זו ברמתה מבחינה דתית, נכנסו לתוכה משכילים ומתקדמים, ורבים וטובים עזבו וחזרו לקהילה הגדולה והחזקה, בראשות שלשלת טייטלבוים.
חסידויות שונות התגוררו בסיגעט ובפרבריה, אך רבים מביניהם היו חסידי קוסוב וויז'ניץ, וכולם יחד שמרו על היות סיגעט עיר ואם בישראל.
האוירה היהודית בעיר היתה שילוב בין תורה לחסידות. האדמו"ר ניהל ישיבה גדולה, אליה הגיעו תלמידים רבים מבין כל יהודי חבל מרמרוש וממנה עלה קול התורה והתפשט ברחבי העיר. השקעה רבה השקיע האדמו"ר בחינוך הדור הצעיר, וניווט את המוני העם בתורה וביראת שמיים.
בימות השבוע היו בעלי הבתים עוסקים בפרנסה, אך בלילות שבת היו מתאספים כולם לשיעורים קבועים בגמרא ובשולחן ערוך, בשמיעת דברי תורה ויראת שמיים - כל אחד בבית מדרשו וחסידותו.
במשך כל השנים, עד ימי מלחמת העולם השניה, היו רבני העיר מבני משפחת טייטלבוים, וסביבם התקבצו תלמידים וחסידים ונוצרה אדמו"רות שעברה מאב לבן. כיום זוהי בעצם חלק מחסידות סאטמאר שהיתה מרכיב מרכזי ביהדות סיגעט עד ימי מלחמת העולם השניה.
עיר ואם בישראל היתה סיגעט במשך כמאתיים שנה, ובין הרבנים הראשונים שכיהנו בה היה הרב יהודה כהנא, מחבר "קונטרס הספיקות" על שולחן ערוך חושן משפט. ספרו של רבי יהודה כהנא הינו ספר עזר לספרו של אחיו, הגאון הגדול רבי אריה לייב הכהן מחבר ה"קצות החושן" - שניהם אבני יסוד במדף הספרים התורני, ומצוים תדיר על שולחנם של תלמידי החכמים.
 |
|
| בית הכנסת בסיגעט | צלם |
משפחת כהנא, צאצאיו של רבי יהודה כהנא, הלכו והתרבו ומספרם הגיע ללמעלה ממאתים נפשות. בעקבות ייחוסם החשוב קבלו בני המשפחה מעמד גבוה בין בעלי הבתים בעיר. מלבד זאת היו מביניהם שהתעשרו, וכך הם תפסו מקום של כבוד שכן – "בעל המאה" הוא, פעמים רבות, גם "בעל הדעה". דעתם נשמעה בכל עניין ציבורי שעמד לדיון. אחד המפורסמים בקרב צאצאי בעל "קונטרס הספקות" היה ר' קלמן כהנא, גביר גדול שבבעלותו היו כמאה וחמישים בתים בעיר, וכן אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות ויערות בכל חבל מרמרוש. מאידך היו במשפחה זו תלמידי חכמים, שמקום של כבוד היה להם באילן המשפחתי, ביניהם רבי יהודה מודערן, תלמידו של הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שעמד בראשות ישיבה בסיגעט.
רבי יהודה לא הסכים לקבל כהונת רבנות, אך שמו הלך לפניו בכל רחבי הונגריה ואף הוציא לאור שני ספרים: "זכרון שמואל" ו"פרי עץ".
משפחת כהנא הביאה לכהן פאר בעירם ולחנך את צעירי הדור את רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, בנו של הגאון רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" מאויהעל. אך המוני העם בקהילה, שהיו ברובם חסידי קוסוב, התנגדו למינוי ובעיר התפתחה מחלוקת גדולה.
חבל מרמרוש היה מרכזם של חסידויות רבות. אדמו"רים רבים קבעו את מקומם בחבל ארץ זה, ועל כן טבעי הדבר שנוצרו חיכוכים ומתחים סביב ענין הרבנות בערים הגדולות.
טענתם של חסידי קוסוב היתה שרבי אלעזר ניסן נוהג מנהג אדמו"רות, ומינויו עלול למשוך לאזור את חסידיו וכך ידחקו רגליהם של חסידי הרבי מקוסוב.
בעקבות המחלוקת, עזב רבי אליעזר ניסן טייטלבוים את סיגעט ועבר לכהן בדרוהוביטש שבגליציא. כעבור שמונה עשרה שנה, כששוב התעורר הצורך למנות רב חדש, ביקשו משפחת כהנא להעלות את בן משפחתם, רבי יהודה מודערן, על כס הרבנות - אך הוא סרב. בניגוד לרצונם, הובא בנו של רבי אליעזר ניסן, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שגדל והתחנך אצל סבו הגדול, בעל ה"ישמח משה", לכהן בסיגעט.
עם עלות שולשלת טייטלבוים לכהן פאר ברבנות סיגעט, ירדה עוצמתה של משפחת כהנא.
בתחילה הקימו המתנגדים למינויו של רבי יקותיאל יהודה זלמן לייב טייטלבוים, קהילה קטנה ונפרדת, אך במשך השנים ירדה קהילה זו ברמתה מבחינה דתית, נכנסו לתוכה משכילים ומתקדמים, ורבים וטובים עזבו וחזרו לקהילה הגדולה והחזקה, בראשות שלשלת טייטלבוים.
חסידויות שונות התגוררו בסיגעט ובפרבריה, אך רבים מביניהם היו חסידי קוסוב וויז'ניץ, וכולם יחד שמרו על היות סיגעט עיר ואם בישראל.
 |
|
| מצבת קברו של רבי יהודה כהנא | צלם |
האוירה היהודית בעיר היתה שילוב בין תורה לחסידות. האדמו"ר ניהל ישיבה גדולה, אליה הגיעו תלמידים רבים מבין כל יהודי חבל מרמרוש וממנה עלה קול התורה והתפשט ברחבי העיר. השקעה רבה השקיע האדמו"ר בחינוך הדור הצעיר, וניווט את המוני העם בתורה וביראת שמיים.
בימות השבוע היו בעלי הבתים עוסקים בפרנסה, אך בלילות שבת היו מתאספים כולם לשיעורים קבועים בגמרא ובשולחן ערוך, בשמיעת דברי תורה ויראת שמיים - כל אחד בבית מדרשו וחסידותו.
במשך כל השנים, עד ימי מלחמת העולם השניה, היו רבני העיר מבני משפחת טייטלבוים, וסביבם התקבצו תלמידים וחסידים ונוצרה אדמו"רות שעברה מאב לבן. כיום זוהי בעצם חלק מחסידות סאטמאר שהיתה מרכיב מרכזי ביהדות סיגעט עד ימי מלחמת העולם השניה.
קהילת וורמייזא קהילת וורמייזא הייתה מהקהילות החשובות שביהדות אשכנז ופעלו בה גדולי הראשונים והאחרונים כרש"י בעלי התוספות ועוד רבים אחרים שמצבותיהם ניצבות עדיין בבית החיים היהודי של וורמייזא.
יהודי טימישוארה העיר טימישוארה שבמערב רומניה ידעה תהפוכות רבות, כרוב תהפוכותיה כן רבים היו הקהילות היהודיות שחיו ופעלו בעיר במשך שנים רבות
ישיבת מרכז הרב ישיבת מרכז הרב, "אם הישיבות הציוניות", מהווה את ספינת הדגל של הציבור הדתי-לאומי, ורובם ככולם של רבני הציונות הדתית עברו בין כתליה