יום שני י"א באב תשפ"ב 08/08/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון ה"מגיד הירושלמי" שקולו נשמע בכל כינוס או עצרת מחאה על קדשי ישראל. שילוב מדהים של תורה מוסר ורגש

אבי לזר כ"ב בכסלו תש"ע - 09/12/2009 06:01
הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון נולד בירושלים בשנת תרע"ב לאביו רבי יצחק בנו של המהרש"ם מברעז'ן אשר היה מגדולי הפוסקים שבאירופה. שמו ניתן לו על שם סבו הגדול.
המהרש"ם []

בשנת תר"פ, בהיותו בגיל שמונה שנים בלבד, התייתם רבי שלום מאביו. ילדות לא קלה עברה עליו, מלבד היתמות הוא ידע מחסור גשמי ועניות רבה, אך אמו חיזקה אותו ביראת שמיים ואמונה.

בשנת תרפ"ד, בהיותו כבן שתים עשרה, נכנס רבי שלום ללמוד ב"ישיבת ציון", שם גילה כלפיו ראש הישיבה רבי יעקב קצנלנבויגן חיבה יתירה ואף קבע עמו לימוד בחברותא. בשנת תרפ"ז, כשנה אחת בלבד לאחר פתיחת ישיבת לומז'א בפתח תקווה, הרחיק רבי שלום נדוד לישיבה זו וזכה להיכנס לוועדים הידועים של המשגיח רבי אליהו הכהן דושניצר.
ישיבת לומז'א []

בחורף שנת תר"צ, חודשים ספורים לאחר עלייתה של ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה מהעיר חברון לירושלים, בא רבי שלום בשעריה והמשיך בלימודיו ביתר שאת. לימים סיפר כי מה שמשך אותו לישיבה הייתה העובדה כי בפעם הראשונה שהוא נכנס להיכלה היה זה שעת סדר מוסר וקולות הלומדים ריגשו אותו עד דמעות. שם בישיבה הוא דבק בכל מאודו במשגיח רבי לייב חסמן ורבי שלום נהיה תלמידו המובהק. לימים, הוא אף הוציא לאור את שיחותיו וערכם לספר.

בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל עשרים וארבע הוא נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב יהודה אויערבאך ראש ישיבת המקובלים "שער השמיים" ואביו של רבי שלמה זלמן אויערבאך, לימים פוסק הדור. אחד הדברים אשר עליהם סוכם בין החתן לכלה היה "תענית דיבור" כל שני וחמישי ובארבעים הימים שמראש חודש אלול ועד מוצאי יום כיפור. על שתיקות אלו הקפיד רבי שלום עד ערוב ימיו.

מיד לאחר ימי השבע-ברכות התחיל רבי שלום ללמוד בכולל "אוהל תורה" שם התרועע עם גדולי הדור העתידיים כרבי שמואל הלוי וואזנר, רבי יוסף שלום אליישיב ורבי אליעזר יהודה וולדנברג. בשנת תש"ג, בהיותו בגיל שלושים ואחת, מונה רבי שלום כמשגיח בישיבה קטנה "תפארת צבי" והרעיף טללי חיים על תלמידיו. כמו כן הוא שימש כראש ישיבה בישיבת "מקור חיים" - בית מדרש גדול לבני עדות המזרח אשר דאגה לצעירים שבאו באותה העת ממרוקו, עיראק, ועוד.

בשנת תשי"ב החל רבי שלום לדרוש באופן קבוע בבית הכנסת "זכרון משה" בירושלים. דרשות אלו ארכו לפעמים מספר שעות כאשר המונים מבני ירושלים גדשו את היכל בית הכנסת, עזרת הנשים, החלונות והרחוב כדי לשמוע את קולו של רבי שלום מתנגן בשפיכות הנפש ובנגינתו הרוטטת - תורה!!! יראת שמיים!!! חשבון הנפש!!!. לא פעם התעלפו שם אנשים מרוב דוחק.

אז גם החל להשמיע את קול ה' בהדר קול ה' בכח בכל הנושאים שעמדו על הפרק, ללחום במקום שצריך להלחם, לייצב את גבולות הקדושה בארץ הקודש וביתר קהילות התורה שברחבי הגלובוס. בכל עצרת מחאה, הפגנה או כינוס של בני תורה "רבי שלום" היה הדובר המרכזי. דרשותיו היו חוצבי להבות אש, ולשונו הייתה חדה ושנונה. רבי שלום היווה סמל לדרשנות מוסרית אמיתית. סגנונו הירושלמי והגלותי לא השתנו בשום מקום. בין אם עמד מול גבירים אמריקאים נכבדים הרחוקים מיראת שמיים ובין אם נשא מדברותיו מול בני ציון היקרים בזכרון משה.

שיטתו הייתה להתלוצץ על כל רוח רעה או עבודה זרה שניסתה לחדור פנימה אל מחנה היראים והשלמים. באחת הדרשות הוא אמר כי שאלתי את מרן ה"חזון איש" האם מותר לי לספר סיפורים בדיוניים בדרשותיי כדי לחזק את ציבור השומעים, החזון איש ענה לי שמותר, ודעו לכם כי זהו הסיפור הראשון שאני מספר לכם...

מעשה שאירע לרבי שלום בהיותו משגיח שימש לו כאחד המשלים הידועים בדרשותיו. בחור צעיר החל להחסיר מסדר שלישי בלילות. המשגיח רבי שלום התעניין אצלו מה קרה, אך הלה התחמק בנימוס. רבי שלום החל לרצות אותו בכדי לשמוע מה בחור זה מסתיר ממנו, עד שסיפר כי יש משחק כדורגל. רבי שלום לא ידע במה המדובר והבחור החל להסביר את חוקי המשחק. כאשר גמר להסביר, אמר לו רבי שלום: מה הבעיה, אני יכול עכשיו להבקיע עשרים גולים בדקה אחת, הנה המגרש ריק תביא כדור ואראה לך. אמר לו הבחור, כעת, שאין שומר זו לא גדולה, החכמה היא שיש שומר, שיש שחקנים שמפריעים ומונעים ממך לעשות זאת. אמר לו רבי שלום: ללמוד בבוקר כשאין לך כל קושי בכך אין זו גדולה, החכמה היא בלילה כאשר יש לך מפריעים כמו הכדורגל הזה שמפריע לך ללמוד... "לנצח ולהבקיע את השער מתי שקשה" היה אומר רבי שלום בסגנונות שונים...

בשנת תשט"ז, עת באו ועלו לארץ ישראל ילדי עדות המזרח והמדינה רצתה להעבירם על דתם, יצא רבי שלום לאירופה לזעוק חמס ולאסוף כספים למתיבתות שהוקמו לצורך ילדים מסכנים אלו. משנת תשכ"א החל רבי שלום להגיע לחופי ארצות הברית, שם במדינת הגשמיות, ב"עולם הזה" השופע, החל רבי שלום לעשות מהפכה. הוא רומם את קרנם של בני התורה ומאידך גיסא זלזל בכל אלו אשר חפשו "תכלית" ברחבי אמריקה הגדולה.

בהסתלקותם של תלמידי חכמים וגדולי ישראל היה רבי שלום לגדול המספידים בדורו. היה בכוחו לסחוף את אלפי שומעי לקחו לבכי תמרורים, בכי שנטע בלבם יראת שמיים ופנימיות, ועליו אמרו "משמת רבי שלום בטלו המספידים".

אחד מפרקי חייו הידועים של רבי שלום היה תפילת מוסף בהיכלה של ישיבת חברון. הימים הנוראים בישיבה קיבלו גוון חדש לגמרי מהרגע שרבי שלום החל לגשת לעמוד בימים הנוראים בישיבה. תפילתו כבשה דור שלם של מתפללים. קולו הדהד בלבבות אלפי תלמידי הישיבה עשרות שנים, והוא מלווה אותם עד עצם היום הזה. תפילתו, נוסחו ומנגינותיו נהפכו לשם דבר בעולם הישיבות וידועות כ"נוסח רבי שלום" או כ"נוסח חברון".

רבי שלום נפטר בגיל שמונים ושש ביום כ"ב לחודש כסלו שנת תשנ"ח.

רבי שלום הוציא לאור מספר חיבורים שחלקם מאחרים וחלקם ממנו. הוא ההדיר והגיה את ספרי "דעת תורה" לסבו המהרש"ם מברעז'ן. כמו כן הוא הוציא לאור את השיחות של המשגיח בישיבת חברון רבי לייב חסמן בספר "אור יהל". הוציא לאור את חידושיו על הש"ס בספר "אוהלי שם". חלק גדול משיחותיו וסיפוריו לוקטו ויצאו לאור בספר "שאל אביך ויגדך".