יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי חיים טירר – ה'באר מים חיים'

חיבה יתירה חיבב רבי חיים טירר זצ"ל את שבת קודש ובה היה מתעלה למדרגות עליונות, בסוף ימיו זכה רבי חיים לשמור את השבת כהלכתה על אדמת ארץ הקודש - ארץ ישראל

מוטי מרינגר כ"ז בכסלו תש"ע - 14/12/2009 06:01
בכפר קטן  הסמוך אל העיר בוטשאטש שבגליציה התגורר יהודי ירא השמים המדקדק בקלה כבחמורה בשם רבי שלמה טירר. לרבי שלמה היה אח שהתגורר הרחק במדינת הים והקשר בין רבי שלמה לאחיו היה קלוש ביותר. לא זכה אותו האח, והסתלק מן העולם בלא להותיר אחריו זרע של קיימא. כיון שנפטר האח בלא בנים נותרה אשתו עגונה עד שיבוא יבמה – רבי שלמה ויגאל אותה בחליצה. בתחילה לא ידע רבי שלמה מפטירת אחיו, והדבר נודע לו רק כעבור זמן מה על ידי עוברי אורח. משהגיעה אליו הבשורה המרה קרע רבי שלמה קריעה על אחיו כדין שמועה רחוקה ואחר מיהר לצאת לדרך אל מקום מושבה של גיסתו על מנת שתחלוץ את נעלו כדת וכדין. רבי שלמה לא נמנה על העשירים והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, כיון שכך צעד את רוב הדרך רגלי בלא עגלה, ואף משהגיע אל הנמל נאלץ לעבוד כשוליה בספינה מאחר שלא היה בידו כסף לשלם עבור הפלגתו.

לאחר מסע  ארוך וקשה הגיע רבי שלמה אל גיסתו  האלמנה שכבר חשבה כי תיוותר עד לזקנותה עגונה בחליצתה. השמחה עם בואו של רבי שלמה הייתה רבה ועד מהרה התקיימה החליצה והאלמנה הותרה להינשא בשנית. אחיו של רבי שלמה היה אדם אמיד ואלמנתו רצתה לשלם לרבי שלמה בעד טרחתו אך הוא סרב ולא הסכים לקבל תמורה בעד המצווה הנדירה אותה זכה לקיים. בדרכו חזרה שהייתה קשה כקודמתה פגש רבי שלמה בזקן נשוא פנים ובעל צורה שהתעניין במטרת נסיעתו. רבי שלמה סיפר בתום לב את מעשה החליצה והזקן שנפעם מהקרבתו של רבי שלמה רצה להעניק לו סכום כסף במתנה לאות הוקרה והתפעלות. בשנית סרב רבי שלמה לקבל את הדורון ודחה בשתי ידיים את ההצעה הנדיבה. או אז אמר הזקן לרבי שלמה, דע לך כי מעשיך עוררו רעש גדול בשמים ובשכר הקרבתך תזכה לבן זכר בעל נשמה גבוהה שיאיר את עיני ישראל ויפיץ את אור התורה בעולם. כאשר אמר הזקן כן אירע, ולאחר תקופה קצרה בשנת ה'תק"ל לערך, נולד לרבי שלמה בנו רבי חיים.

בצעירותו  למד רבי חיים תורה אצל הגאון  רבי אברהם דוד מבוטשאטש זצ"ל ולמרות שהיה מבוגר בגילו מרבי אברהם דוד לא בוש לקבל ממנו תורה וישב לפניו כאחד התלמידים. רבו המובהק של רבי חיים היה רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זצ"ל ומדברי תורתו של רבי יחיאל הביא רבי חיים רבות בספריו. אצל רבי יחיאל מיכל חבר רבי חיים אל צדיקים נשגבים מגדולי החסידות, ביניהם רבי אברהם יהושע העשיל – 'האוהב ישראל' מאפטא זצ"ל, רבי אהרן אריה מפרימישלן זצ"ל, רבי שלמה מקרלין זצ"ל, רבי יעקב יצחק - החוזה מלובלין זצ"ל והמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ זצ"ל.

רבי מרדכי מקרמניץ זצ"ל שהיה צעיר בניו של רבי יחיאל מיכל, סייע רבות להוציא לאור את החיבור באר מים חיים אותו כתב רבי חיים, ובהסכמתו הוא מעיד על יחסי אביו - רבי יחיאל מיכל עם רבי חיים וכך לשונו 'וביותר מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדמו"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם לכל באי עולם, מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר, ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו, קבלתי עלי עול הטורח הזה'.

בין גדולים אלו צמח רבי חיים והיה לגדול בישראל. במהלך חייו שימש רבי חיים ברבנות בקהילות מוהילוב, באטישאן, קישינוב, טשרנוביץ וכן כיהן כרב גליל בוקובינה.

רבי חיים היה  עמל כל חייו לקרב אל היהדות את אותם יהודים שסרו מדרך הישר ופנו אחר אורחות עקלקלות ותאוות העולם הזה. בייחוד היה רבי חיים רגיש לעניין זה בעקבות מעשיו של בנו רבי קלונימוס אשר סר אף הוא מדרך הישר והתקלקל. בערוב ימיו אחר שכבר נפטר רבי חיים שב רבי קלונימוס בתשובה שלימה לאחר שאביו התגלה אליו והורה לו את דרך הישר.

רבי חיים היה מחבב ביותר את שבת קודש ואהבתו זו ניכרת מתוך חיבורו הגדול 'סידורו של שבת' בו הוא מביא חידושים ודרשות על מנת לעורר את הלומד בקדושת השבת ולהלהיב את נפשו בגודל מעלתה. תלמידיו ומקרוביו של רבי חיים העידו כי בשבת היה רבי חיים מוסיף לגובהו כמלוא קומת ראש והיה גבוה יותר מהרגיל בשאר ימות השבוע. ביום שישי ערב שבת קודש היה מנהגו של רבי חיים לילך לטבול בבית המרחץ, ויושבי עירו היו מביטים אחריו כיצד קומתו צמחה עת יצא מבית המרחץ בדרכו אל בית הכנסת לקבלת שבת.

בשבת עצמה היה נוהג רבי חיים לגשת לפני העמוד  ולשמש כשליח ציבור בכל תפילות השבת, ואף את קריאת התורה היה קורא בעצמו לגודל חיבתו את השבת. לאורך יום השבת היה רבי חיים נשאר ער והיה עוסק בתורה בדביקות ובהתלהבות. מסופר שבאחת השבתות ראה רבי חיים יהודי ישן, וברוב מעלתו לא העלה על דעתו כי יתכן ויהודי זה רק ישן לפי שאין ישנים בשבת, ועל כן הסיק רבי חיים כי היהודי התעלף ורץ בחופזה להעירו בעזרת ספל מים צוננים, היהודי התעורר בבהלה ורק אז עמד רבי חיים על טעותו ופייס את היהודי.

בעת שהיה רבי חיים רב בצ'רנוביץ', התגורר בעיר יהודי צאצא לגולי ספרד של"ע סר מדרך הישר. אותו יהודי היה עשיר גדול והחל בונה עבורו ארמון מפואר, דא עקא שאת אותו ארמון בנו הפועלים בכל ימות השבוע כולל בשבת קודש. רבי חיים הזדעזע בשומעו על הפרצה בחומות השבת ושלח לקרוא אליו את אותו יהודי. היהודי סרב להגיע ורבי חיים הלך אליו בעצמו והזהירו כי אם ימשיך לבנות בשבת הרי שבבכורו יבנה יסודות לבנין ובצעירו יציב דלתותיו כחיאל בית האלי אשר בנה את חומות יריחו. אותו עשיר צחק להתרעתו של רבי חיים אך כאשר הוזהר כן ארע לו, אותו עשיר קבר לאורך בניית הארמון את כל בניו ואחר ירד מנכסיו ונותר בעירום ובחוסר כל.

עוד מסופר  על כפרי בשם רבי הירש מאסיובר שהיה מתגורר בכפר סמוך לצ'רנוביץ' ובא אל העיר לצורך מסחרו ביריד. היריד נמשך ימים מספר ולקראת שבת קודש דאג הכפרי שהיה ירא שמים היכן ישמור את כספו אותו הביא לצורך מסחרו. מששמע הכפרי על רבי חיים הלך אל ביתו והפקיד בידיו את מעותיו סך של ארבע מאות זהובים. זמן קצר לפני שבת הגיעה אל רבי חיים אלמנה ענייה וביכתה לפניו על בתה האומללה שהייתה צריכה להיכנס בו ביום לחופה אך חתנה מסרב לקחתה כי אין בידה את הנדוניה שהובטחה לו, רבי חיים שקל במהירות את המקרה והגיע למסקנה כי הכפרי יסכים לחכות לכספו מספר ימים ובלבד שיזכה לקיים מצוות הכנסת כלה, כיון שכך הביא רבי חיים לאלמנה את ארבע מאות הזהובים ואחר הלך למרחץ לטבול לכבוד שבת קודש.

ביום ראשון, בבוקרו של יום, הגיע הכפרי לקבל חזרה את פקדונו, ורבי חיים סיפר לו את אשר אירע וביקש ממנו כי ימתין יום או יומיים עד שיגייס את הסכום הנדרש. ובינתיים - אמר רבי חיים לכפרי – צא לשוק בלא מעות והקב"ה יצליח דרכך בשכר המצווה. הכפרי הלך לשוק ואכן הזדמנו לידו עסקאות באשראי מהן הרוויח הון רב הרבה יותר מהסכום שהיה בידו. כעבור יומיים בא רבי חיים להחזיר לכפרי את המעות אך הלה סרב לקבלם בטענה כי מברכתו של רבי חיים הרוויח פי כמה וכמה והיא שווה לו יותר מהמעות. רבי חיים התפעל מגדלותו של אותו כפרי ושאל אותו במה יברכו. התבלבל הכפרי ולא ידע מה לענות, ורבי חיים אמר לו: כיון שרצית לשמור את השבת והנחת את כספך כפיקדון בידי אדם לא מוכר ומכך התגלגלה המצווה של הכנסת כלה, הריני מברך אותך כי תזכה לחוש את טעמה האמיתי של שבת קודש.

הכפרי פנה  אותו היום לביתו ולמחרת ביום רביעי  בשבוע החלה רוח לפעמו והוא החל  מהלך בשמחה גדולה בשירה ובריקודים  באומרו שהנה קרבה ובאה שבת המלכה. ככל שהתקרבה השבת גברה שמחתו של הכפרי עד שכל שכניו ומכיריו סברו כי השתגע. בשבת עצמה כמעט ולא יכול הכפרי לסבול את שמחתו ושכב בעלפון כל השבת. ביום ראשון שב הכפרי והיה כאחד האדם ואז סיפר למשפחתו את אשר אירע עימו בצ'רנוביץ' ועל הברכה שקיבל מרבי חיים. שלשה ימים חלפו בהם נהג הכפרי כאחד האדם וביום רביעי החל הוא שוב חוזר על מנהגו משבוע שעבר, וכך חלפה גם שבת זו בעילפון של שמחה. אשתו של הכפרי בראותה את תוצאות ברכתו של רבי חיים, מיהרה צ'רנוביצ'ה ושטחה בקשתה לפני רבי חיים כי ייקח בחזרה את הברכה שקללה בתוכה. רבי חיים ענה כי חלילה לו מליטול מיהודי ברכה שקיבל, אך אמר כי מברך הוא את הכפרי שידע להכיל את אותה ברכה וינהג ככל האדם. הברכה התקיימה והכפרי שב לחיות כאחד האדם. למן אותו יום הלכו ופרחו עסקיו של הכפרי והוא נעשה לגביר גדול. כאות כבוד והוקרה לשבת, הקים הכפרי בית הכנסת אורחים גדול ומפואר הנקרא בשם 'שומר שבת'. בית הכנסת אורחים זה החזיק הרבה לומדי תורה עד שזכה הכפרי ועלה לארץ ישראל.

מלבד משרות  רבנותו היה רבי חיים דואג ביותר לכלל ישראל הסובל בגלות השכינה. רבי חיים השתדל רבות אל מול השלטונות האוסטריים על מנת שיבטלו את גזירת הגירוש שנגזרה על יהודי וינה ויתירו ליהודים להתגורר בעיר. כאשר השתלטה האימפריה האוסטרית על חבל בוקובינה בו התגורר רבי חיים, הוא נאלץ בעקבות סכסוך עם השלטונות לעזוב את המקום ובערוב ימיו הוא זכה ועלה לארץ הקודש – ארץ ישראל.

בארץ ישראל  קבע רבי חיים את מושבו בעיר המקובלים צפת ובה חי עד סוף ימיו. רבי חיים התבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ז בכסלו שנת ה'תקע"ח והוא נטמן במערה בבית הקברות העתיק של צפת. המערה נקראת כיום מערת 'באר מים חיים', ובתוכה, על מצבתו של רבי חיים נכתב בפשטות 'פ.נ. הרב רבי חיים בהחסיד רבי שלמה מבאטישאן נלב"ע ביום כ"ז כסלו תקע"ח'.

רבי חיים חיבר מספר חיבורים שהמפורסם שבהם הוא החיבור 'באר מים חיים' בו כתב רבי חיים את חידושיו על התורה בדרך הפרד"ס. בנוסף חיבר רבי חיים גם את החיבור 'סידורו של שבת' ובו מאמרים ושו"ת בנושא שבת קודש אותה חיבב רבי חיים ביותר. חיבור נוסף הוא 'שער התפילה' ובו דרשות על ענייני תפילה. חיבורו האחרון של רבי חיים, הוא 'ארץ החיים' שחלקו הראשון עוסק בנ"ך וחלקו השני עוסק בהלכה ואגדה במסכת ברכות.