יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02/12/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

התיישבות 'חומה ומגדל'

בזמן שבין שתי מלחמות העולם מנעו הבריטים ששלטו בארץ ישראל את התרחבות הישוב היהודי בארץ. היהודים מנגד לא ישבו דומם והתרחבו במהירות רבות בעזרת שיטת 'חומה ומגדל' באמצעותה הוקמו עשרות יישובים יהודיים

מוטי מרינגר כ"ו בכסלו תש"ע - 13/12/2009 06:01
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכבשה ארץ ישראל על ידי האנגלים מידי הטורקים העות'מאנים ששלטו בה שנים רבות. זמן קצר לאחר המלחמה החלו ערבים תושבי ארץ ישראל לפעול נגד השלטון האנגלי, כאשר טענתם העיקרית היא כי האנגלים מפלים לרעה בין הערבים ליהודים שמקבלים על ידם יחס מועדף. ברחבי הארץ נערכו פרעות על ידי הערבים בדרישה לבטל את הצהרת בלפור התומכת בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל וכן לעצור את גלי העלייה של יהודים מארצות הגולה לארץ ישראל. על מנת להרגיע את הערבים הזועמים מיהרו הבריטים ופרסמו את המסמך המפורסם בשם 'הספר הלבן'. הספר הלבן נכתב בשלוש מהדורות שפורסמו לאורך קרוב לעשרים שנה..

המהדורה הראשונה של הספר הלבן הופיעה בעקבות פרעות תרפ"א והפקיעה את זכותם של היהודים על עבר הירדן המזרחי (כיום הממלכה האשמית של ירדן), בנוסף התקבלה בספר זה ההחלטה להגביל את מספר היהודים העולים לארץ ישראל. הערבים שראו כי טוב, וכי ניתן להגיע להישגים מול האנגלים על ידי אלימות המשיכו לפרוע ביהודים, ואכן בעקבות פרעות תרפ"ט הופיעה מהדורה שנייה של הספר הלבן שבו הוסיפו האנגלים להגביל את יהודי ארץ ישראל. בספר הלבן השני הודגשה ביתר סאת ההוראה להגביל את עליית היהודים לארץ ישראל ונוסף בו גם איסור על מכירת קרקעות ליהודים בארץ ישראל אלא אם כן אין הדבר פוגע בערבים.

פרסומו של הספר הלבן השני עורר התנגדות חריפה באנגליה עצמה ומחוצה לה. הספר סטה מזכויות המנדט שניתנו לאנגליה על ארץ ישראל מחבר הלאומים וכן סתר חלקים רבים מהצהרת בלפור. בעקבות ההתנגדות הקשה לספר פרסמו האנגלים מסמך רשמי המצהיר כי בכוונתם להמשיך ולנהל את ארץ ישראל לפי הזכות המנדטורית שניתנה להם על יד חבר הלאומים.

המהדורה השלישית של הספר הלבן כונתה גם 'ספר המעל' והתפרסמה בעקבות פרעות תרצ"ו - תרצ"ט. בספר זה נאסרה כמעט כליל עליית יהודים לארץ ישראל ונאסרה מכירת קרקעות ליהודים בארץ ישראל, בשטח כולל העולה על חמש אחוז מאדמות הארץ כולה.

כבר לפני פרסומו של הספר הלבן השלישי החלו היהודים בארץ ישראל להרחיב גיאוגרפית את תחומי מחייתם על מנת שעוד ועוד קרקעות יוכרו כשטחי התיישבות יהודית. כיון שהבריטים אסרו הקמת יישובים יהודים חדשים נאלצו היהודים להקים את הישובים בחיפזון ובמהירות, כך שעד שהגיעו הבריטים למנוע את העלייה על הקרקע כבר עמד לפניהם יישוב בנוי. לצורך הקמה מהירה זו השתמשו הארגונים השונים בשיטת 'חומה ומגדל'.

A&D
שחזור תל עמל, חומה ומגדל צלם
הרעיון העומד מאחורי ההתיישבות בשיטת 'חומה ומגדל' נולד על ידי שלמה גרזובסקי – גור שהיה חבר הקיבוץ תל עמל – ניר דוד. במהלך פרעות הדמים תרצ"ו – תרצ"ט נשרף ציוד של הקיבוץ והבריטים אסרו על חברי הקיבוץ לעבד את אדמות תל שוך השייכות להם בשל סכנה לביטחונם. שלמה גרזובסקי הגה תוכנית של יישוב המוגן יחסית מפני הערבים על מנת לאפשר חיים בטוחים לחברי הקיבוץ. על פי התוכנית, סביב הישוב תוקם חומה כפולה עשויה מעץ כשהרווח שבין שתי שכבות העץ ימולא באבני חצץ שיעצרו את כדורי הערבים. במרכז החצר יעמוד מגדל בגובה של כעשרה מטרים ובו יעמוד שומר עם פנס שיתריע על פעילות עוינת. בשתי פינות החצר יוצבו עמדות הגנה קדמיות על מנת להגן על החומה, ולפני החומה מבחוץ יפרסו חוטי תיל למניעת התקרבות הערבים והטלת רימונים אל החצר. בתוך ההצר יוקמו מבני מגורים ואף גנרטור יושם בחצר לצורך המתגוררים בה.
A&D
ניר דוד, 1940 [צלם]

הישוב כולו נבנה בקיבוץ בית אלפא בבניה טרומית, וביום כ"ו בכסלו שנת ה'תרצ"ז בשעת זריחת השמש יצאה שיירת משאיות מקיבוץ בית אלפא לכיוון תל עמל ועליהן חלקי היישוב המכון להקמה. באותו היום עם שקיעת החמה עת החלו מדליקים בבתי ישראל נר שלישי של חג החנוכה עמד היישוב על תילו.

תל עמל הייתה הראשונה ואחריה נוספו יישובים רבים. בתחילה, ההתנגדות הבריטית ליישובים אלו הייתה מועטת ובמספר מקרים אף קיבלו המתיישבים מהבריטים נשק להגנה מפני פורעים ערבים, אך עד מהרה בלחץ ערבי אסרו הבריטים את הקמתם של יישובי חומה ומגדל ובניית הישובים עברה לשעות הלילה בחסות החשכה הרחק מעיניהם הפקוחות של הבריטים. עם שחר, כאשר התגלה דבר קיומו של היישוב החדש, נמנעו הבריטים מלהרוס אותם כיון שעל פי חוקי המנדט חל איסור להרוס יישובים קיימים.

במהלך מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט הוקמו על ידי היהודים שישים יישובים כשמתוכם ארבעים ושלשה נבנו במתכונת של 'חומה ומגדל'. הדעות חלוקות לגבי זהותו של היישוב הראשון שנבנה בשיטה זו ויש שטוענים כי כפר חיטין קדם לתל עמל והוא הראשון שהוקם כחומה ומגדל. גם זהותו של הישוב האחרון שנויה במחלוקת, יש שטוענים כי הוא הישוב עמיר ואילו אחרים טוענים כי כפר ורבורג שבדרום שנבנה זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, נחשב אף הוא כיישוב 'חומה ומגדל'.
A&D
ניר דוד, מבט מכיוון גן השלושה [צלם]

בין יישובי 'חומה ומגדל' נמנים: עין-הים, כפר-המכבי, כפר-חיטים, ניר-דוד, שדה-נחום, גינוסר, שער-הגולן, מסדה, בית-יוסף, משמר-השלושה, כפר שמריהו, טירת-צבי, מולדת, עין-השופט, מעוז-חיים, עין-גב, כפר-מנחם, אושה, כפר-סולד, חולתה ועוד עשרות יישובים וקיבוצים.

לישובי חומה ומגדל הייתה משמעות ביטחונית ופוליטית משמעותית ביותר שהשפיעה גם על החלטת החלוקה שהתקבלה באו"ם בדבר חלוקת ארץ ישראל בין היהודים לערבים. השטחים הטריטוריאליים בהם הוקמו הישובים הוכרו ברובם כשטחים בהם קיימת התיישבות יהודית, עובדה שהייתה שיקול מכריע בעת החלטת האו"ם בדבר עתידן של אדמות אלו.