שבת כ"ב באדר א תשפ"ד 02/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבינו מאיר הלוי אבולעפיא-ה"יד רמה"

ביום י"ח בניסן נפטר רבינו מאיר אבולעפיא. רבינו מאיר היה מגדולי הראשונים, הוא כתב חיבוריםרבים במספר בתחומים, חלקים רבים מחיבורים אלו אבדו במשך הדורות.

מוטי מרינגר י"ח בניסן תשס"ט - 12/04/2009 05:00
רבינו מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיא – הרמ"ה נולד בשנת ד' אלפים תתק"ל בעיר בורגוס שבספרד.

בתקופה שקדמה ללידתו של הרמ"ה חל מפנה בחיי היהודים בספרד, לאחר פטירתו של רבי יוסף אבן מיגש נחרבו הקהילות היהודיות שבספרד,

השלטון המוסלמי המתון התחלף בשבטים מוסלמים קיצוניים שהגיעו ממרוקו והצרו ליהודים עד מאוד, הם הכריחו את היהודים להתאסלם ומי שסרב נאלץ לעזוב את ספרד, הרמב"ם ומשפחתו עזבו את ספרד ועברו למצרים וגדולי ישראל נוספים עברו לצרפת ולצפון ספרד שבה שלטו הנוצרים, היו אלה שישים שנה שבהן שקעה קרנה של יהדות ספרד, במהלך שישים שנה אלו כבשו אט אט הנוצרים את ספרד מידי המוסלמים ודחקו אותם דרומה, תקופה זו מכונה ה"רקונקיסטה", לקראת סוף תקופה זו נולד הרמ"ה, משפחתו של הרמ"ה הייתה משפחה מיוחסת מבני הנשיאים בספרד, אביו של הרמ"ה רבי טודרוס כיהן כנשיא ולאחר פטירתו הוכתר בנו הרמ"ה אף הוא כנשיא והוא מכונה בפי גדולי הראשונים "נשיא נשיאי הלוי".

בעוד הרמ"ה צעיר לימים עברה משפחתו מבורגוס לטוליטולה (טולדו), טוליטולה הייתה אז מרכז רוחני גדול ודרו בה למעלה מ-12000 יהודים, עם הגיעם לטוליטולה הקים אביו של הרמ"ה רבי טודרוס ישיבה בה למד הרמ"ה ולימים עמד בראשה, בנוסף למד הרמ"ה תורה מפיהם של רבי יחיאל מפריז ורבי יצחק מוינא (האור זרוע). בימיו של הרמ"ה פיארו את יהדות ספרד הרמב"ן הרשב"א רבי שמשון משאנץ וחכמי לוניל, בהיות הרמ"ה בן כ"ט שנים בלבד הוא התמנה לדיין בבית הדין שבטוליטולה ויחד עמו כיהנו בבית הדין רבי יצחק מאיר אבן מיגש (בנו של הר"י מיגש) ורבי אברהם בן נתן הירחי, הרמ"ה נחשב לאחד מגדולי הפוסקים שבספרד ושאלות רבות נשלחו אליו מרחבי אירופה.

גשר טולדו צלם

בשנת ד'תתק"ס לערך קיבל הרמ"ה לידיו את חיבורו של הרמב"ם "היד החזקה", לאחר עיון בספר הגיע הרמ"ה למסקנה חלוקה מהרמב"ם בעיקר לגבי שיטתו של הרמב"ם בתחיית המתים ועולם הבא, הרמ"ה הצעיר לא הסתיר את דעתו ושלח אגרות לחכמי לוניל ובהן תקף את דעותיו של הרמב"ם, מחלוקתו של הרמ"ה על הרמב"ם הייתה תחילתו של פולמוס גדול על אודות הרמב"ם ודעותיו, חכמי לוניל העריצו את הרמב"ם וכעסו על השגותיו של הרמ"ה, רבי אהרן בן משולם מלוניל השיב לרמ"ה במכתב תוכחה בו הוא דוחה את טענותיו, הרמ"ה לא נרתע והשיב לחכמי לוניל באגרת שניה ובה הוא עומד על דעתו, העתק מאגרת זו שלח הרמ"ה לרבינו שמשון משאנץ על מנת שיכריע דעתו של מי צודקת, רבי שמשון משאנץ צידד בדעתו של הרמ"ה אך כיבד מאוד את הרמב"ם וסירב לצאת כנגדו, לאחר החלטתו של רבי שמשון משאנץ נרגע הפולמוס ושכך למשך שלושים שנה, לאחר שלושים שנה התעורר הפולמוס ביתר שאת כאשר רבי שלמה מן ההר ותלמידו רבינו יונה יצאו בשנית כנגד הרמב"ם ודעותיו והטילו חרם על לימוד הספר "מורה נבוכים", מנגד החרימו תומכי הרמב"ם וביניהם הרד"ק את רבי שלמה ורבינו יונה, בויכוח זה לא התערב הרמ"ה ולא הביע את דעתו, לימים ביאר הרמב"ם באגרת "תחיית המתים" כי הפרשנות שניתנה לשיטתו לגבי תחיית המתים הייתה מוטעית ואינה כפי שהבינו אותה מתוך חיבוריו. למרות מחלוקתו על הרמב"ם רחש אליו הרמ"ה כבוד רב ולאחר פטירתו חיבר עליו קינה.

שער הספר מורה נבוכים  צלם

חיבורו העיקרי של הרמ"ה נקרא "פרטי פרטין" וכיום הוא מפורסם יותר בשם "יד רמ"ה", בחיבור זה מפלפל הרמ"ה בדברי הגמרא עד להגיעו למסקנה הלכתית, הפירוש נכתב על מסכתות רבות אולם רובו אבד, כיום קיים בידינו פירושו של הרמ"ה על המסכתות סנהדרין ובבא בתרא, על מסכתות נוספות כמו ברכות גיטין וקידושין קיים פירוש חלקי שנערך מכתבי יד קטועים ומקורות שהובאו בראשונים אחרים, מדבריהם של ראשונים אחרים כמו הרא"ש הטור והשיטה מקובצת אנו למדים כי היה בידם מפירושי הרמ"ה על מסכתות נוספות ופירושים אלו נעלמו וחבל על דאבדין. מעדותו של תלמיד הרא"ש רבי אהרן בן זרח אנו למדים כי הרמ"ה חיבר שתי מהדורות לספרו, אחת מהן קצרה והשניה מפורטת יותר, למסקנה זו הגיע גם החיד"א בספרו "שם גדולים", ככל הנראה הפירוש למסכת בבא בתרא המצוי בידינו הוא מהגרסה הארוכה יותר ואילו הפירוש למסכת סנהדרין הוא מהגרסה הקצרה.

לבד מפירושיו על הש"ס כתב הרמ"ה ספר בשם "מסורת סייג לתורה", ספר זה נכתב על סדר האל"ף בי"ת ובו מובאות כל אותן מילים שבתורה לגביהן יש ספק כיצד לקרותן, הרמ"ה דן בספר בדקדוקן של מילים אלו ומכריע כיצד יש לקרותן, בנוסף הכריע הרמ"ה בספר זה לגבי פרשיות סתומות ופתוחות שבתורה. ספר זה הפך לספר יסוד במסורת וכיום מנהג האשכנזים מבוסס ברובו על הכרעות הרמ"ה.

בנוסף לגדלותו של הרמ"ה בתורת הנגלה הייתה ידו רמה גם בתורת הנסתר, הוא חיבר ספר בשם "לפני ולפנים" המפרש את ספר "היצירה", וספר נוסף בשם "גינת הביתן" ובו ביאור על חומש בראשית לפי דרך הקבלה, ספר נוסף נקרא בשם "שושן סודות על הקבלה". בנוסף לחיבורים אלו השתיירו בידינו מספר תשובות מתוך מאות רבות ששלח הרמ"ה לשואלים הרבים והם מובאות בספר "האיגרות" ובספר "אור צדיקים".

הרמ"ה התבקש לישיבה של מעלה ביום י"ח בניסן שנת ה' אלפים ד' והוא בן ע"ד שנים.